תינוק שנשבה בין החרדים (יהודימט) (1 צופה)

[ספרייה תורנית]

 

[מילתא בטעמא]

לחץ כדי לכווץ...

וגורלו של השני קשה משל הראשון.

 

[אבא ביתך]

יש"כ. מהיכן הציטוט?

 

[מתקרב]

לחץ כדי לכווץ...

אני חושב שכל בן אדם יש לו את השלב בחיים שיוצא מזה ללא יוצא מהכלל ולדעתי זה בין גיל 25-35 מקסימום

 

[אבא ביתך]

אני חושב שכל בן אדם יש לו את השלב בחיים שיוצא מזה ללא יוצא מהכלל ולדעתי זה בין גיל 25-35 מקסימום

לחץ כדי לכווץ...

נראה לי שהכיוון שהרעיון הזה רוצה להביא אותנו הוא שונה, הוא מבקש להדגיש את החשיבות של יציקת תוכן פנימי בשנות החינוך, שאדם לא יעשה רק בגלל שאבא שלו עושה, אלא יתחבר ויתקשר עם נשמת הדברים, וכך יעשה מצד עצמו ורצונו - מה שקיבל מאביו.

 

[רבי]

זה ביטוי חד מאד לריקנות שפושה היום בקרב החרדים.

וברוך ה' שזה מיעוט של המיעוט.

 

[שמעון הגלילי]

לחץ כדי לכווץ...

בפסוק זה נקרא:
מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה

 

[ספרייה תורנית]

יש"כ. מהיכן הציטוט?

לחץ כדי לכווץ...

מכמה ספרים, זה אם אני לא טועה ראיתי בספרו שחיברו בנו של ר"נ פרצוביץ

 

[אפשר להסביר]

וגורלו של השני קשה משל הראשון.

לחץ כדי לכווץ...

לא הייתי קיצוני עד כדי כך
רק אולי זה יודע לו חסרונו ולתינוק שנשבה בין החרדים יתכן מאוד שלא יודע לו

 

[מרגניתא טבא]

אני חושב שכל בן אדם יש לו את השלב בחיים שיוצא מזה ללא יוצא מהכלל ולדעתי זה בין גיל 25-35 מקסימום

לחץ כדי לכווץ...

אלו הם דברי טעם ואמת,
אמנם חושבני כי אם יש בחור ביש"ג בשנות העשרים שאינו יודע טעמו של דבר, בכל מצווה ומצווה הרי שאינו עובד השם,
והצעקה גדולה עד למאוד, הלה אין שום הבדל בינו לבין החילוני מת"א ור"ג, ומה שאותו בחור מניח תפילין וקורא ק"ש אין זה אלא משום הרגלי החיים, וכמו שהחילוני עושה רשיון בגיל שבע עשרה והולך כל שישי למסעדה משום שכך הורגל מבית אבא ולא שחשב והגיע למסקנא שכך צריך להיעשות, ה"ה אותו בחור אינו עובד את השם באמת אלא זה הרגל החיים,
אוי לדור שאלו הם אנשיו, אשר אינם מחוברים באמת ובתמים למצוות ובסר ליבם לא מבינים כלל מהו פשר המצווה, ולכאו' זהו התשובה לכך שאנשים לא מוצאים עם במצוות ומזלזלים בהם כעקב שאדם דורך עליו,

 

[מתקרב]

אלו הם דברי טעם ואמת,
אמנם חושבני כי אם יש בחור ביש"ג בשנות העשרים שאינו יודע טעמו של דבר, בכל מצווה ומצווה הרי שאינו עובד השם,
והצעקה גדולה עד למאוד, הלה אין שום הבדל בינו לבין החילוני מת"א ור"ג, ומה שאותו בחור מניח תפילין וקורא ק"ש אין זה אלא משום הרגלי החיים, וכמו שהחילוני עושה רשיון בגיל שבע עשרה והולך כל שישי למסעדה משום שכך הורגל מבית אבא ולא שחשב והגיע למסקנא שכך צריך להיעשות, ה"ה אותו בחור אינו עובד את השם באמת אלא זה הרגל החיים,
אוי לדור שאלו הם אנשיו, אשר אינם מחוברים באמת ובתמים למצוות ובסר ליבם לא מבינים כלל מהו פשר המצווה, ולכאו' זהו התשובה לכך שאנשים לא מוצאים עם במצוות ומזלזלים בהם כעקב שאדם דורך עליו,

לחץ כדי לכווץ...

מה עם לעולם יעסוק וכו שלא לשמה

 

[האיש השרוי בשמחה]

הס קטגור ונשמע רק סנגור על עם ישראל
בדור האחרון יותר מכל הבעיות שאתם מציעים פה נוצרה בעיה אחת ושמה קטרוג כל אחד יתקן את עצמו ולא יחפש לעורר קישוקשי שיח רדודים נגד בני הישיבות המסלואים תפסיקו עם השטיות מי שלא מחובר הוא לא נשאר כי סתם בא לו הוא באמצע להתחבר ותפסיקו לקטרג על עמ''י

 

[זרח לווין]

הס קטגור ונשמע רק סנגור על עם ישראל
בדור האחרון יותר מכל הבעיות שאתם מציעים פה נוצרה בעיה אחת ושמה קטרוג כל אחד יתקן את עצמו ולא יחפש לעורר קישוקשי שיח רדודים נגד בני הישיבות המסלואים תפסיקו עם השטיות מי שלא מחובר הוא לא נשאר כי סתם בא לו הוא באמצע להתחבר ותפסיקו לקטרג על עמ''י

לחץ כדי לכווץ...

מי כעמך ישראל נס גדול עשה עמנו הקב"ה שהביא לנו בדור יתום שכזה
יהודי שמעיד ע"ע שהוא @האיש השרוי בשמחה ומתו"ד נראה שאזיל בשיטת הרה"ק מברדיטשוב להליץ זכות על כל כלל ישראל

ובשביל ההסבר מדוע הרבה מן חו"ר הפורום הקו' הזה נהנו מדברי ר"י פרידמן
משום שכל א' יש לו את הנקודה הקטנה הזאת שבה הוא לא מושלם עדיין
והוא מקיים את המצווה/ההלכה/הדין הזה רק משום שהוא חרדי ולא מפני שכך ציווה אותו הקב"ה
ומשום מה אין קיום הדבר נעשה בשמחה יתרה ואדרבא....

וע"כ היו לנו הדברים למאירי עיניים

 

[גלגולים]

וברוך ה' שזה מיעוט של המיעוט.

לחץ כדי לכווץ...

מיעוט ניכר.

 

[בחור מפוניבז]

לחץ כדי לכווץ...

אמר לי פעם אחד מגדולי המחזירים בתשובה בימינו, כי כל בחור ישיבה הוא בחזקת תינוק שנשבה,

ובכל אופן אני חושב כי רובם עוברים תהליך מסוים שאפשר לסווג אותו לשלוש שלבים,


שלב האפס, בו אדם מאמין בכל מה שלימדו אותו,
בקופסת דעותיו שוכנים אחר כבוד- תובנות מקומיקסבא לצד ווארט ששמע מהרב'ה בכיתה ו', כשכל זה מונח בצמוד להלכות ששמע ביעור משנ''ב,
שלב פתטי למדי, הכל נכון. הכל אמת.

שלב הבעיטה, שם הילד קיבל שכל, (לדעתו לפחות...) והוא מרגיש כי בעצם עבדו עליו, בתגובה (די ספונטאנית, יש לציין) הוא בועט את כל קופסת דעותיו, ופורק מעליו עול ציבור, רק צריך לזכור, בקופסת הדעות יש גם הלכות בסיסיות מהשו''ע וגם הסברים מהגננת על פרשת נוח... הכל נזרק.
זו גם התקופה בה אנו שומעים מהמתבגר ה"מקורי" כל מיני טיעונים מטופשים כמו, "הזוהר לא נכתב על יד הרשב''י" (אולי, אבל למה זה אכפת לך עכשיו?!) שניים מקרא זה לא דאורייתא, וזמן תפילה זה רק המלצה..
בקיצור, הכל שקר.

השלב השלישי, הוא השלב שאני מאחל לכולם להגיע אליו בריאים ושלמים מהשלב הקודם, כאן כבר הבחור התבגר, קיבל שכל, (הפעם באמת)
והוא מבין שלא בהכרח הכל אמת, לא בהכרח הכל שקר, צריך לחלק כל דבר לגופו,
הלכה צריך לשמור, סיפורים, ווארטים, מוסכמויות, לפעמים כן ולפעמים לא, ובקיצור, לא שחור לבן, חלק אמת, חלק שקר.
לאט לאט נבנית לו החשיבה והוא מקבל דרך חיים, עד שהוא מתייצב על מסלול קבוע ומשם נוסק הלאה..

 

[בן הגולה]

מקריאת האשכול נראה שמוסכם שקיימות שתי צורות של עבודת ה'. האחת שעיקרה להימנות על כלל ישראל החרדים אל דבר ה' וקיום המצוות וכו' זו ההיכי תמצי להגיע לזה. השניה שעיקרה להשיג הבנה בשורש כל ציווי וקיום המצוות יתחייב ממילא.
כמו כן הוסכם שהדרך הראשונה פסולה בהחלט והטענה כי בני הישיבות משתייכים אליה היא הוצאת לעז וכו'.
אולי אפשר לפתח דיון לגופו של עניין, למה כ"כ מובן מאיליו שהדרך הראשונה פסולה?
נראה כי התפישה הפשוטה שוללת את היכולת לעבוד את ה' מתוך מסגרת קבוצתית. אדם שמחוייב לחברה שבה הוא חי בהכרח מוכרח שיפעל מתוך מניעים שונים ולא מתוך יראת ואהבת ה'.
ומכאן הטענה הנ"ל - אי אפשר להיות חרדי [מחוייב ל'קוד התנהגות' חרדי] ובכל זאת לעבוד את ה'.
טענה כזו מופנית בעצם אל המסגרת החרדית כולה, טענה על חרדי קלאסי כי הינו תינוק שנשבה בין החרדים - מעמידה את ה'חרדיות' כסתירה ליהדות.
[כעין שטענו על ה'דתי לאומי' - שהלאומיות סותרת את הדתיות וכו'].

 

[אבא ביתך]

מקריאת האשכול נראה שמוסכם שקיימות שתי צורות של עבודת ה'. האחת שעיקרה להימנות על כלל ישראל החרדים אל דבר ה' וקיום המצוות וכו' זו ההיכי תמצי להגיע לזה. השניה שעיקרה להשיג הבנה בשורש כל ציווי וקיום המצוות יתחייב ממילא.
כמו כן הוסכם שהדרך הראשונה פסולה בהחלט והטענה כי בני הישיבות משתייכים אליה היא הוצאת לעז וכו'.
אולי אפשר לפתח דיון לגופו של עניין, למה כ"כ מובן מאיליו שהדרך הראשונה פסולה?
נראה כי התפישה הפשוטה שוללת את היכולת לעבוד את ה' מתוך מסגרת קבוצתית. אדם שמחוייב לחברה שבה הוא חי בהכרח מוכרח שיפעל מתוך מניעים שונים ולא מתוך יראת ואהבת ה'.
ומכאן הטענה הנ"ל - אי אפשר להיות חרדי [מחוייב ל'קוד התנהגות' חרדי] ובכל זאת לעבוד את ה'.
טענה כזו מופנית בעצם אל המסגרת החרדית כולה, טענה על חרדי קלאסי כי הינו תינוק שנשבה בין החרדים - מעמידה את ה'חרדיות' כסתירה ליהדות.
[כעין שטענו על ה'דתי לאומי' - שהלאומיות סותרת את הדתיות וכו'].

לחץ כדי לכווץ...

דומני שיש כאן הקצנת צדדים לכדי אבסורד. (אולי אתם מכירים: 1. ככל שיש יותר גבינה צהובה יש בה יותר חורים. 2. ככל שיש יותר חורים יש פחות גבינה. 3. מסקנה: ככל שיש יותר גבינה יש פחות גבינה.)

אנו רוצים לגדול בתוך חברה שהנהגותיה תואמות לרצון השם, אבל לא מסתפקים בהרגל הקבוצתי אלא שואפים להשיג חיבור פנימי.
למעשה אפילו בהכרה פנימית איננו מסתפקים, ואנו מנסים שהעשיה תהיה מלב מרגיש ולא 'מלומדה'. לא די לנו אפילו בהבנה וההשכלה של אתמול.
מה לא בסדר עד כאן?

ולגופו של אלו שגדלו בקרבנו ואין להם תוך, במכירי קאמינא.
בחור בן ישיבה נשא בת למשפחה יחסנית שרבו בה עובדי השם עמוקים. היה ניכר שהזוג המדובר סגנונם קל יותר.
והנה נסעו הזוג היקר לטיול לחו"ל, ונראה שקיימו בעצמם עצת חז"ל (קדושין מ,א) ילך למקום שאין מכירים אותו וכו', ודי בזה למבין.
עצם הדבר, גם אותי מכשיל יצרי בדברים שאני בוש בעצמי שאני נכשל בהם. אבל מה שזעזע אותי יותר מכל, שהגברת שלחה תמונות לחברותיה, והיא לבושה שם בצורה שצריך הרבה לבוד ופי תקרה כדי להחשיב כבגד, ולא חלתה ולא הרגישה שדבר כזה מצניעים!!!
ומזה נוכחתי באופן מחריד, שאתה יכול לגדול בפסגת האוורסט, אבל בלי לקנות חיבור עצמי אתה נשאר ריק ריק ריק!!!

 

[בן הגולה]

אנו רוצים לגדול בתוך חברה שהנהגותיה תואמות לרצון השם, אבל לא מסתפקים בהרגל הקבוצתי אלא שואפים להשיג חיבור פנימי.
למעשה אפילו בהכרה פנימית איננו מסתפקים, ואנו מנסים שהעשיה תהיה מלב מרגיש ולא 'מלומדה'. לא די לנו אפילו בהבנה וההשכלה של אתמול.
מה לא בסדר עד כאן?

לחץ כדי לכווץ...

השאלה הייתה האם ההשתייכות לאלה מעמ"י שחרדים לדבר ה' היא בעלת ערך בפני עצמה ואולי היא עיקר עבודת ה'. האם אדם מן השורה ש'נשבה בין החרדים' והוא באמת נמצא שם - החיים שלו מרוכזים בלשמר או לחזק את החרדיות שלו - לשמר את ההופעה החיצונית החרדית שלו ושל משפחתו - לחפש לילדיו מוסדות חינוך הכי שמורים וכו' - האם אותו אדם מפספס את העיקר - כי החברה נועדה לשמש כמסגרת שממנה אפשר להגיע - כלשונו של מר - אל 'חיבור פנימי', 'עשייה מלב מרגיש'.
למה השאלה לא נראית לי כל כך מופרכת? כי רוב האנשים הם מהסוג שבגדול כן 'מסתפקים בהרגל הקבוצתי' או יותר נכון מקדישים את חייהם לכך. ופחות טרודים בעיסוק רציני בליצור את אותו החיבור הפנימי.
על שאלה לא נראה לי שסיפקת מענה ברור.

ולגופו של אלו שגדלו בקרבנו ואין להם תוך, במכירי קאמינא.
בחור בן ישיבה נשא בת למשפחה יחסנית שרבו בה עובדי השם עמוקים. היה ניכר שהזוג המדובר סגנונם קל יותר.
והנה נסעו הזוג היקר לטיול לחו"ל, ונראה שקיימו בעצמם עצת חז"ל (קדושין מ,א) ילך למקום שאין מכירים אותו וכו', ודי בזה למבין.
עצם הדבר, גם אותי מכשיל יצרי בדברים שאני בוש בעצמי שאני נכשל בהם. אבל מה שזעזע אותי יותר מכל, שהגברת שלחה תמונות לחברותיה, והיא לבושה שם בצורה שצריך הרבה לבוד ופי תקרה כדי להחשיב כבגד, ולא חלתה ולא הרגישה שדבר כזה מצניעים!!!
ומזה נוכחתי באופן מחריד, שאתה יכול לגדול בפסגת האוורסט, אבל בלי לקנות חיבור עצמי אתה נשאר ריק ריק ריק!!!

לחץ כדי לכווץ...

זו תיאור קלאסי של 'פורש מן הכלל' - מי שמאס בחברה שבה הוא חי ושואף לחוות חיים אחרים. הפליאה שלך מחוסר הבושה - בפסגת האוורסט מספיק מצמוץ אחד וההחלקה הרבה יותר חדה. הדרישות והציפיות הרבה יותר גבוהות ומי שמתחיל לפזול מאבד את זה.

 

[אבא ביתך]

זו תיאור קלאסי של 'פורש מן הכלל' - מי שמאס בחברה שבה הוא חי ושואף לחוות חיים אחרים.

לחץ כדי לכווץ...

'פורש מן הכלל' לא מתאים כ"כ למקרה, הרי הם חזרו לארץ, וממשיכים לחיות בתוך הציבור, ובהתאמה פחות או יותר למקובל. ובכל אופן זה לא הפריע להם לשלוח תיעוד מהתנהגות ככל הגויים. וזו היתה אצלי הפליאה ותדהמה.

 

[בצילו חימדתי]

מה עם לעולם יעסוק וכו שלא לשמה

לחץ כדי לכווץ...

כתוב ''שמתוך שלא לשמה יבוא ללשמה''. אבל אם זה נשאר בגדר שלא לשמה כל החיים?