שופטים - שוחד- גזירת הכתוב | דברים | פורום אוצר התורה שופטים - שוחד- גזירת הכתוב | דברים | פורום אוצר התורה

לחושבי שמו

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
230
תודות
541
נקודות
116
הופתעתי לשמוע ולדעת שמרן החזו''א כותב שת''ח בעיקרון לא היה אמור להשפיע עליו שוחד, והראיה שת''ח פוסק באיסור והיתר על עצמו למרות שמפסיד מזה ממון רב, וכן על אשתו נדה פוסק, והטעם בזה משום שת''ח הגיע לשלימות הכנעת הרגשות,

ולכן ע''כ שהכונה שהתורה אמרה שאסור שוחד והסתכל באוריתא וברא עלמא והקב''ה עשה שזה ישפיע, ובאמת זה ענין סגולי.

והגאון ר' אשר ויס שליט''א נתקשה בדברים דהרי בשלמא איסור והיתר אדם מוכן לשלם כסף בשביל מצוה וכן נידה, אבל בשוחד זה מציאות הוא יותר אוהב אדם שנותן כסף מאדם שלא נותן.

וכן שסתמא דקרא ''כי השוחד יעור'' לא משמע שזה גזה''כ
 
ואגב גררא אוסיף נידון מה הדין דיין שקיבל מעטפה עבה של כסף ואחרי הדיון התברר לו שזה מלא בטישו [שאינו שבה פרוטה ולכאו' ה''ה אפשר לדון בשווה פרוטה] האם עבר על איסור.
 
הופתעתי לשמוע ולדעת שמרן החזו''א כותב שת''ח בעיקרון לא היה אמור להשפיע עליו שוחד, והראיה שת''ח פוסק באיסור והיתר על עצמו למרות שמפסיד מזה ממון רב, וכן על אשתו נדה פוסק, והטעם בזה משום שת''ח הגיע לשלימות הכנעת הרגשות,

ולכן ע''כ שהכונה שהתורה אמרה שאסור שוחד והסתכל באוריתא וברא עלמא והקב''ה עשה שזה ישפיע, ובאמת זה ענין סגולי.

והגאון ר' אשר ויס שליט''א נתקשה בדברים דהרי בשלמא איסור והיתר אדם מוכן לשלם כסף בשביל מצוה וכן נידה, אבל בשוחד זה מציאות הוא יותר אוהב אדם שנותן כסף מאדם שלא נותן.

וכן שסתמא דקרא ''כי השוחד יעור'' לא משמע שזה גזה''כ
 
והגאון ר' אשר ויס שליט''א נתקשה בדברים דהרי בשלמא איסור והיתר אדם מוכן לשלם כסף בשביל מצוה וכן נידה, אבל בשוחד זה מציאות הוא יותר אוהב אדם שנותן כסף מאדם שלא נותן.
איני רואה את נקודת השאלה.
אף אחד לא דיבר על המציאות העכשווית, שבה ודאי שקיים הבדל מציאותי בין ממונות ששוחד מעוור לאיסור והיתר ששם אין משמעות לשוחד.
כל הנידון הוא על מקורם של הדברים.

החזו"א טוען שלומר שאמוראים - כמובא בגמ' - ובעלי דרגה גבוהה ישנו מדעת תורה והאמת בגלל קצת ממון, זה דבר שאינו מתקבל על הדעת.
לכן ייסד החזו"א שמקור דין שוחד הוא בגזירת הכתוב.
דהיינו, שהבורא רצה - מטעם שלא נתגלה לנו - שדיין לא יקבל כסף מאחד הצדדים, לכן יצר הבורא בטבע שהשוחד יעוור גם חכמים וצדיקים גמורים כאמוראים.

בספר מזרח שמש מהגר"י לווינשטיין על התורה מובא מאמר בשמו ולמד שזה סגולי
האור יחזקאל חיבר את השיטות,
[ואכן זו תשובה ניצחת העומדת לימין הטוענים שלא הייתה מחלוקת בים בעלי המוסר לחזו"א....]

הוא מבאר שבדרך הטבע כמעט ואין באפשרותו של דיין לכוון לאמת ודאי לא בכל פעם, אלא שהבורא מעמיד הדיין ומכוונו אל האמת וזהו "אלוקים ניצב בעדת קל בקרב אלוקים ישפוט".
וכשהדיין לוקח שוחד מסתלקת ממנו הסייעתא דשמיא וממילא באופן טבעי לחלוטין הוא אינו מכוון אל אמיתה של תורה.

ואגב, דיברתי עם דיינים מומחים, וכולם אמרו פה אחד שאכן, הם אינם סומכים על עצמם שכל פסקיהם היו אמת, הן מפאת הלכה והן מבחינת אמיתות הטענות, העדים וכו', אך הם סומכים על הקב"ה שלא יוציא תקלה מתחת ידי בית דין.
 
אגב, דיברתי עם דיינים מומחים, וכולם אמרו פה אחד שאכן, הם אינם סומכים על עצמם שכל פסקיהם היו אמת, הן מפאת הלכה והן מבחינת אמיתות הטענות, העדים וכו', אך הם סומכים על הקב"ה שלא יוציא תקלה מתחת ידי בית דין.
נחלק את דבריך לשנים:
זה תמוה מאד
על זה נאמר " ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו ואם לא אל תאמרהו"
והן מבחינת אמיתות הטענות, העדים וכו'
וזה כבר ממש תמוה ונשמע קצת מוזר שנשמע כדבר הזה מפי דיין, ומפי דיין מומחה! בפרט.
אמיתות העדים לא מוטלת על הדיין ואף אחד לא ביקש ממנו לסמוך על הקב"ה,
התורה שצוותה אותו לדון צוותה אותו לדון כדברי העדים אף שאינו יודע אם דבריהם אמת [ומפורסמים בזה דברי הר"מ בהלכות יסוה"ת פ"ה]
ואמיתות הטענות ג"כ לא מוטלת עליו אם לפי המבואר בהלכות טוען ונטען אחד הבע"ד זוכה אין אחריותו לדעת שאכן האמת כדבריו
ואם קשה לו להכריע מי זוכה בדין, הדרן למה שכתבנו למעלה שאם לא ברור לך אל תאמרהו.
 
שמעתי היום בשם הגר"מ חדש-
שבשעתו התפרסמה בתקשורת פרשיה על שופט שלקח שוחד וכו',
והשופט ענה בתגובה שאפילו אם היה לוקח שוחד לא היה מטה את הדין, כי הוא הולך עם החוק עד הסוף.
ואמר ע"ז הגר"מ שממ"נ הוא לא יכול להיות שופט, כי אם אינו מגיב ברגש טבעי של הכרת הטוב כלפי מי שנתן לו כסף, זה אומר שאין לו שכל והרגש ישר.
 
זה תמוה מאד
על זה נאמר " ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו ואם לא אל תאמרהו"
נדמה שלא קראת, או לפחות לא הבנת את דברי.
לא דיברתי כלל על מה הדיין צריך לעשות.
פשיטא שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכך הוא מוכרח לפסוק.

אבל זה שההלכה אומרת לו לפסוק כמו שהוא חושב, זה לא אומר שהוא באמת כיוון לאמת.
וזה כבר ממש תמוה ונשמע קצת מוזר שנשמע כדבר הזה מפי דיין, ומפי דיין מומחה! בפרט.
אמיתות העדים לא מוטלת על הדיין ואף אחד לא ביקש ממנו לסמוך על הקב"ה,
א. יש דין חקירות ודרישות לאמת את טענות העדים.
ב. בנידון דדן, אף אחד לא טען שהדיין צריך לאמת את העדים.

בסך הכל אמרתי שמציאותית - הדיין טועה.
גם אם על פי ההלכה הסופית כך הוא צריך לפסוק, וזאת כי כך נראה לו הדין.
 
נדמה שלא קראת, או לפחות לא הבנת את דברי.
לא דיברתי כלל על מה הדיין צריך לעשות.
פשיטא שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכך הוא מוכרח לפסוק.

אבל זה שההלכה אומרת לו לפסוק כמו שהוא חושב, זה לא אומר שהוא באמת כיוון לאמת.

א. יש דין חקירות ודרישות לאמת את טענות העדים.
ב. בנידון דדן, אף אחד לא טען שהדיין צריך לאמת את העדים.

בסך הכל אמרתי שמציאותית - הדיין טועה.
גם אם על פי ההלכה הסופית כך הוא צריך לפסוק, וזאת כי כך נראה לו הדין.
אך הם סומכים על הקב"ה שלא יוציא תקלה מתחת ידי בית דין.
הם לא אמורים לסמוך על הקב"ה אלא לעשות מה שהקב"ה ציווה עליהם, בלי לחשוב מה יקרה ואולי זה לא נכון, ואחרי זה להחליט מתוך מחשבה מושכלת שהקב"ה ידאג שלא תצא תקלה תחת ידיהם.
 
לעשות מה שהקב"ה ציווה עליהם, בלי לחשוב מה יקרה ואולי זה לא נכון,
בהחלט.
ואחרי זה להחליט מתוך מחשבה מושכלת שהקב"ה ידאג שלא תצא תקלה תחת ידיהם.
זה בדיוק נקרא לסמוך על הקב"ה...

אין עניין להתווכח על נוסחאות ודקויות,
העיקר שהעניין מובן.
 

הודעות מומלצות

שאלה שמנקרת בי זמן רב.
האם הרבי מליובאוויטש...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון