האזינו האם אנחנו משלושת הדורות שלפני ביאת משיח? (1 צופה)

[יוסף צ. הירשמן]

דבר פלא ראיתי השבת בספרי (פסוק טו) על הפרשה, דבג' דורות האחרונים שלפני ביאת המשיח יהיה שובע רב.

וכך נאמר שם:

דבר אחר: שמנת עבית כסית - אלו ג' דורות שלפני ימות המשיח, שנאמר (ישעיה ב) ותמלא ארצו כסף וזהב... ותמלא ארצו אלילים:

עד כאן.

והנה, דבר ידוע הוא שעד הדורות האחרונים היו אבותינו סובלים חרפת רעב, וכל חיי האנשים היו בצמצום רב, וכעת אנו רואים בחוש את השפע שניחת עלינו ממרומים, באוכל ובביגוד וריהוט ועוד, עד שאפילו העניים שבעים ואינם רעבים ללחם כלל כבעבר, ושמא יש בכך משום סימן לביאת משיח בקרוב, כדברי הספרי.

ואגב, בעבר בטח היו מתפלאים איך דברי הספרי האלו יסתדרו עם הנאמר בגמ' שבעקבתא דמשיחא תכלה פרוטה מן הכיס.
אבל עכשיו עינינו רואות דדא ודא איתא, הפרוטה כלתה מן הכיס, והשפע חוגג בזכות המינוס והאשראי...

 

[חיים ש]

אלו ג' דורות שלפני ימות המשיח, שנאמר (ישעיה ב) ותמלא ארצו כסף וזהב... ותמלא ארצו אלילים:

לחץ כדי לכווץ...

א"כ מה הכוונה בזה?

 

[הושענא]

כנראה כוונת הספרי מכך שנאמר שם בישעיהו ג' פעמים "ותמלא" שהוא לשון מילוי והשמנה.

 

[התורה]

מקרא מלא אמרו חז"ל (סנהדרין צז:): תיפח רוחן של מחשבי קיצין, וכ"פ הרמב"ם (פי"ב ה"ב ממלכים).

לחץ כדי לכווץ...

 

[הושענא]

@התורה הגבתי לך במקומו.

---

והנה, דבר ידוע הוא שעד הדורות האחרונים היו אבותינו סובלים חרפת רעב, וכל חיי האנשים היו בצמצום רב, וכעת אנו רואים בחוש את השפע שניחת עלינו ממרומים, באוכל ובביגוד וריהוט ועוד, עד שאפילו העניים שבעים ואינם רעבים ללחם כלל כבעבר, ושמא יש בכך משום סימן לביאת משיח בקרוב, כדברי הספרי.​

לחץ כדי לכווץ...

ממתי אתה מונה תחילת דורות השפע?

 

[נאר תיירה]

דבר פלא ראיתי השבת בספרי (פסוק טו) על הפרשה, דבג' דורות האחרונים שלפני ביאת המשיח יהיה שובע רב.

וכך נאמר שם:

דבר אחר: שמנת עבית כסית - אלו ג' דורות שלפני ימות המשיח, שנאמר (ישעיה ב) ותמלא ארצו כסף וזהב... ותמלא ארצו אלילים:

עד כאן.

והנה, דבר ידוע הוא שעד הדורות האחרונים היו אבותינו סובלים חרפת רעב, וכל חיי האנשים היו בצמצום רב, וכעת אנו רואים בחוש את השפע שניחת עלינו ממרומים, באוכל ובביגוד וריהוט ועוד, עד שאפילו העניים שבעים ואינם רעבים ללחם כלל כבעבר, ושמא יש בכך משום סימן לביאת משיח בקרוב, כדברי הספרי.

ואגב, בעבר בטח היו מתפלאים איך דברי הספרי האלו יסתדרו עם הנאמר בגמ' שבעקבתא דמשיחא תכלה פרוטה מן הכיס.
אבל עכשיו עינינו רואות דדא ודא איתא, הפרוטה כלתה מן הכיס, והשפע חוגג בזכות המינוס והאשראי...

לחץ כדי לכווץ...

א. אני יחדש לך שיש המון משפחות שאין להם לחם וחלב לבוקר ולא כמו שכתבת שאפילו העניים שבעים...
ב. האם זה שאנשים לוקחים הלוואות מהבנק (אשראי ומינוס) זה נקרא שחיים בשפע? קצת מוזר...

 

[יוסף צ. הירשמן]

א. אני יחדש לך שיש המון משפחות שאין להם לחם וחלב לבוקר ולא כמו שכתבת שאפילו העניים שבעים...

לחץ כדי לכווץ...

כדי לענות על כך אצטט את לשון הספרי במלואו:

שמנת - בימי ירבעם: עבית - בימי אחאב: כסית - הכל בימי יהוא.
ד"א שמנת - בימי אחז, עבית - בימי מנשה, כסית - הכל בימי חזקיה.
ד"א שמנת עבית כסית: כאדם ששמן מבפנים ועושה כסלים מבחוץ. וכן הוא אומר: איוב טו כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל.
ד"א שמנת עבית כסית - אלו ג' דורות שלפני ימות המשיח, שנאמר ישעיה ב ותמלא ארצו כסף וזהב... ותמלא ארצו אלילים:

עד כאן.

ומסתבר שגם בימי ירבעם אחאב ויהוא, וכן בימי אחז מנשה וחזקיה, היו אנשים שרעבו ללחם, ומכל מקום דיברה תורה על הכלל, וכידוע ד"השמנת יתר" הגיעה במחוזותינו לידי מגיפה המונית, מה שאין כן לגבי נפוחי כפן שתודה לקל אינם מצויים במדינותינו.

ב. האם זה שאנשים לוקחים הלוואות מהבנק (אשראי ומינוס) זה נקרא שחיים בשפע? קצת מוזר...

לחץ כדי לכווץ...

כתבתי דבריי כדי לתרץ את הסתירה בין הספרי [שלפני משיח יהיו דורות של השמנת יתר] לבין הגמרא [דלפני משיח תכלה פרוטה מן הכיס], ובוודאי ששערי תירוצים לא ננעלו, וזהו התירוץ שנראה לענ"ד.

 

[יוסף צ. הירשמן]

כנראה כוונת הספרי מכך שנאמר שם בישעיהו ג' פעמים "ותמלא" שהוא לשון מילוי והשמנה.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כוחכם!
זה נראה ממש כפתור ופרח [וגם אם לא נפרש "ותמלא" מלשון מילוי בשר כלשון "שמנת" דקרא, אך עכ"פ יש בו לשון מילוי ושובע]

ולתועלת הקוראים אעתיק לשון הכתוב בישעיה במלואו:

ז וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו;
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים, וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו.
ח וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ, אֱלִילִים: לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ, לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו.