סוכות, שמח"ת ושמ"ע - נוסח ההושענות | ענייני דיומא סוכות, שמח"ת ושמ"ע - נוסח ההושענות | ענייני דיומא

התורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
273
תודות
378
נקודות
156
בעיקר ביאור 'הושע נא ספורות משמעות', מצינו כמה פירושים (מביאים בשם הרוקח ועוד שאר מפרשים), דפירשו, שהכוונה מלשון 'ספירה וקיבוץ', שמקבצים לידע אימת עת הגאולה.
וצע"ג, דהלא מקרא מלא אמרו חז"ל (סנהדרין צז:): תיפח רוחן של מחשבי קיצין, וכ"פ הרמב"ם (פי"ב ה"ב ממלכים), וא"כ היאך מבקשים בזכותם ?
 
וצע"ג, דהלא מקרא מלא אמרו חז"ל (סנהדרין צז:): תיפח רוחן של מחשבי קיצין, וכ"פ הרמב"ם (פי"ב ה"ב ממלכים), וא"כ היאך מבקשים בזכותם ?
לעתים כשמצטטים רצוי להביא ציטוט מלא ואז סרות הקושיות: א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא
 
לעתים כשמצטטים רצוי להביא ציטוט מלא ואז סרות הקושיות: א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא
אחר המחילה, לא לחינם צירפתי לכך את פסק דברי הרמב"ם, ולענ"ד וודאי הוא אילן גדול להיתלות בו איך לצטט גמרא חשובה זו. ולעיתים כדאי להביט במלא השאלה בכדי להעיר.
 
אחר המחילה, לא לחינם צירפתי לכך את פסק דברי הרמב"ם, ולענ"ד וודאי הוא אילן גדול להיתלות בו איך לצטט גמרא חשובה זו. ולעיתים כדאי להביט במלא השאלה בכדי להעיר.
א. בציטוט הגמ' היה רצוי לצטט כראוי מכל מקום סרה הקושייה על הגמ'.
ב. את הרמב"ם אפשר להסביר כמו הגמ' ובזה להבין כיצד הוא עצמו נתן קץ באיגרת תימן. וכבר דנו בזה רבותינו והעלו סברות לכאן ולכאן. למעשה בימינו מי שרוצה לחשב את הקץ כמובן לא בתור לייאש באמונה וכיון שבא יאמר שוב לא יבוא, מותר לו.​
 
א. בציטוט הגמ' היה רצוי לצטט כראוי מכל מקום סרה הקושייה על הגמ'.
ב. את הרמב"ם אפשר להסביר כמו הגמ' ובזה להבין כיצד הוא עצמו נתן קץ באיגרת תימן. וכבר דנו בזה רבותינו והעלו סברות לכאן ולכאן. למעשה בימינו מי שרוצה לחשב את הקץ כמובן לא בתור לייאש באמונה וכיון שבא יאמר שוב לא יבוא, מותר לו.​
אחר המחילה, לענ"ד הרמב"ם מידי גדול בכדי לחלוק עליו במחי יד, עיין שם בדבריו באורך.
 
כמובן עיינתי לעיל. וא"צ לומר שזה אחד הרמבמי"ם הכי מפורסמים שיש.
הא לך דבריו: ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו, עכ"ל.
 
יש"כ. ומכלל דבריו תבין על מה דיבר, והיינו כאמור בגמ', וק"ל.
ושם בגמ' סנהדרי' איתא מעשה דרבי זירא ונראה לי להסביר על ידי הרמב"ם שכתב שלא ישים האגדות עיקר והיינו לצקת מהם יסודות ובניין, אלא כל המדרשות הללו אינם ברורים וא"א להוציא מהם הלכה ברורה למעשה. (שאם היה אפשר להוציא הלכה למעשה אז מובן מי שאומר כיון שלא בא משיח בקץ זה שוב לא יבוא). וזה שיטת רבי זירא גם בירושלמי מעשרות ג,ד דלמא רבי זעירא ורבי אבא בר כהנא ורבי לוי הוון יתבין והוה רבי זעירא מקנתר לאילין דאגדתא וצוח להון סיפרי קיסמי אמר ליה רבי בא בר כהנא למה את מקנתר לון שאל ואינון מגיבין לך אמר ליה מהו דין דכתיב (תהילים עו) כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור אמר ליה כי חמת אדם תודך בעולם הזה שארית חמות תחגור לעולם הבא אמר ליה או נימר כי חמת אדם תודך בעולם הבא שארית חמות תחגור בעולם הזה אמר רבי לוי כשתעורר חמתך על הרשעים צדיקים רואין מה את עושה להן והן מודין לשמך אמר רבי זעירא היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום.

ועי' שבת קלח:
ת"ר כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר (עמוס ח, יא) הנה ימים באים נאם ה' אלהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' וכתיב (עמוס ח, יב) ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו דבר ה' זו הלכה דבר ה' זה הקץ דבר ה' זו נבואה. ושם איתא רבי שמעון בן יוחי אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר (דברים לא, כא) כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד.

וא"כ ה"ה גם לעניין דבר ה' זה הקץ שא"א להכריע דבר ברור מכל המדרשות בענייני הקץ שכולם מלאים סתירות וקושיות ורמזים ולא מובן מה פשט ומה משל ואימת יקרה כל דבר.​
 
אין הדברים מתיישבים עם האמור ברמב"ם, ודברי הגמרא מבוארים כפשוטם

לכאורה הדעת נותנת בעיקר הדברים כפשוטם, שאין לחשב ולתעסק בזה כמבואר ברמב"ם הנ"ל
 
הרוקח ז"ל לשיטתו דלא כרמב"ם וכמ"ש בפירשו להושענות הושענא בארבע שבועות דיודעים שנת הקץ וז"ל (בביאור השבועה שלא יגלו את הקץ) ושלא יגלו את הקץ מי שיודע שנת גאולה אך היום אין לידע כי יום נקם בלבי ישעיה סג ד
 
הרוקח ז"ל לשיטתו דלא כרמב"ם וכמ"ש בפירשו להושענות הושענא בארבע שבועות דיודעים שנת הקץ וז"ל (בביאור השבועה שלא יגלו את הקץ) ושלא יגלו את הקץ מי שיודע שנת גאולה אך היום אין לידע כי יום נקם בלבי ישעיה סג ד
ואיך הוא מתיישב עם פשט הסוגיא בסנהדרין
 
הרוקח ז"ל לשיטתו דלא כרמב"ם וכמ"ש בפירשו להושענות הושענא בארבע שבועות דיודעים שנת הקץ וז"ל (בביאור השבועה שלא יגלו את הקץ) ושלא יגלו את הקץ מי שיודע שנת גאולה אך היום אין לידע כי יום נקם בלבי ישעיה סג ד
אבל הדברים והצושטל מיוחדים ונדיר ביותר, ישר כח וחזק וברוך
 
לא עינתי כרגע בסוגיא
אולם אפשר להסביר דרכו ככה
אם נותנים לאדם תעריך יומי לביאת משיח והוא מאמין בזה אזי באותו יום יקדים להתפלל ותיקין, וחסיד לפני זמן תפלה ויגמור ג' פעמים תהלים, וכאשר בלילה לא בא אזי הנפש אומרת כיון שהגיע הקץ ולא בא שוב לא יבוא
אבל בתעריך שנתי אין בה אותה החסרון וחשבין שכנראה החשבון אחרת וכרגיל בימינו (ובספריו מזכיר כמה פעמים מזמן הקץ דאלף ור"ץ)
 
לא עינתי כרגע בסוגיא
אולם אפשר להסביר דרכו ככה
אם נותנים לאדם תעריך יומי לביאת משיח והוא מאמין בזה אזי באותו יום יקדים להתפלל ותיקין, וחסיד לפני זמן תפלה ויגמור ג' פעמים תהלים, וכאשר בלילה לא בא אזי הנפש אומרת כיון שהגיע הקץ ולא בא שוב לא יבוא
אבל בתעריך שנתי אין בה אותה החסרון וחשבין שכנראה החשבון אחרת וכרגיל בימינו (ובספריו מזכיר כמה פעמים מזמן הקץ דאלף ור"ץ)
מנין ליה למר חילוק זה
 
מי יתן ותהיה הישועה והקץ במהרה,

ללא שנצטרך לנסות לחשבו
 

הודעות מומלצות

כתב המטה אפרים (סי' תקפא, אלף...

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון