מליצות שארפים חפי"ם והברקות מבית בריסק

[זרח לווין]

פעם פגש רא"י אחד ממקורביו של ראש ישיבה אחד אחר שבנה בנין ענק לישיבה שלא התאים לכמות הקטנה של התלמידים
אמר לו: מה שיעשו עם חצי מהבנין אני יודע - ישכירו, אבל מה יעשו עם החצי השני?

לחץ כדי לכווץ...

ובנו"א: מי שיגיד לו מה לעשות עם חצי הראשון הוא יתן לו את החצי השני

 

[זרח לווין]

אבא אחד התלונן לגרא"י על שבנו מסתובב במכנסיים קצרים בימי בין הזמנים.ענה לו שזה פשוט שכל אחד מוריד מעצמו מהשיעבוד של הזמן.כל אחד עם השיעבוד שלו.כך ראיתי כתוב שסיפרו... אבל קצת קשה להבין במציאות אם היה מעשה כזה
אבל אספר שלפני יותר מ20 שנה הלכתי ברחוב רש"י בירושלים ופגשתי את ר'אברהם יהושע הולך לבדו .לא החלפנו מילה אבל הוא סקר אותי מלמעלה למטה. מכך רגל ועד ראש...ואיני מבין מה ראה ללמוד בי....

לחץ כדי לכווץ...

אם זכורני אינו מטעה אותי הסיפור היה כך:
בבנה"ז אב הגרא"י ראה בחור עם מכנסיים קצרות ושתק לו
בתחילת זמן אלול הוא אמר:
"אם בחור לומד בזמן עשר שעות אז בבנה"ז הוא לומד חמש שעות ואם בזמן הוא לומד חמש שעות ביום אז בבנה"ז הוא לומד שעתיים וחצי כלו' שבבנה"ז לומדים חצי ממה שלומדים בזמן
ואם כל מה שהוא עושה בזמן זה ללבוש מכנסיים בדין הוא שבבנה"ז הוא ילבש חצי מכנסיים".
...

 

[נושם עמוק]

אם זכורני אינו מטעה אותי הסיפור היה כך:
בבנה"ז אב הגרא"י ראה בחור עם מכנסיים קצרות ושתק לו
בתחילת זמן אלול הוא אמר:
"אם בחור לומד בזמן עשר שעות אז בבנה"ז הוא לומד חמש שעות ואם בזמן הוא לומד חמש שעות ביום אז בבנה"ז הוא לומד שעתיים וחצי כלו' שבבנה"ז לומדים חצי ממה שלומדים בזמן
ואם כל מה שהוא עושה בזמן זה ללבוש מכנסיים בדין הוא שבבנה"ז הוא ילבש חצי מכנסיים".
...

לחץ כדי לכווץ...

ז"א בחור שלמד בבריסק? עם מכנסיים קצרים?

 

[נושם עמוק]

ולצורך דיוק הסיפור (בבריסק מקפידים ע"כ... פעם שמעתי שני יששים מבריסק ת"חים עצומים שמתכוחים בשיא הלהט באיזה עמוד בספק הסיפור כתוב.... )
בתקפה שבנו חיים למד בסלבודקא הוא סיפר לו שבשיחה של הר"א שר זצ"ל הוא דיבר על גודל מעלת עשיו ותוך כדי דבריו יצא לו ביטוי מהפה 'דודי עשו'
ענה הגרי"ז 'זכותו תגן עליו ועל ישיבתו' ...

לחץ כדי לכווץ...

באידיש זה נשמע "עישיו דער פעטער"

 

[חיים שמעון]

פעם פגש א' מצאצאי בריסק את ידידו החסיד שמתפלל כל יום בחצות היום אחרי עבודת הכנה גדולה לתפילה עם נקיות הגוף וכו'
שאלו: לו יהא שביום אחד בהיר אתה קם מוקדם בבוקר עירני, צלול, גם ההכנות משום מה הולך היום מהיר, כך שתוך שעה אתה מוכן ומזומן לתפילה, מה תעשה עם כל השעות הנוספות של היום?
ענהו החסיד: לו יהא ששנה אחת שבוע לפני ר"ה אתה יוצא לקנות ד' מינים, משום מה, האתרוג הראשון שאתה נוטל: היא הידור של אתרוג, הגידול, נקי לגמרי גם תחת מיקרוסקופ מבלעטלאך, נקודות שחורות וחומות, בשליש עליון ותחתון וגם באמצע.
הלולב הראשון שאתה נוטל: ראש שלם, סגור הרמטית, ירקרק, ללא שום חשש יובש.
ג' הדסים הראשונים שאתה נוטל: לשם שינוי, הן משולשים מדויקים על המיקרומטר ללא צורך במקיף, מה תעשה עכשיו שבועיים שלושה עד סוכות?
אלא כמו שאתה מבין שזה לא יכול להתרחש אצלך, גם אצלי לא יכול להתרחש.

 

[חכם הרזים]

פעם פגש א' מצאצאי בריסק את ידידו החסיד שמתפלל כל יום בחצות היום אחרי עבודת הכנה גדולה לתפילה עם נקיות הגוף וכו'
שאלו: לו יהא שביום אחד בהיר אתה קם מוקדם בבוקר עירני, צלול, גם ההכנות משום מה הולך היום מהיר, כך שתוך שעה אתה מוכן ומזומן לתפילה, מה תעשה עם כל השעות הנוספות של היום?
ענהו החסיד: לו יהא ששנה אחת שבוע לפני ר"ה אתה יוצא לקנות ד' מינים, משום מה, האתרוג הראשון שאתה נוטל: היא הידור של אתרוג, הגידול, נקי לגמרי גם תחת מיקרוסקופ מבלעטלאך, נקודות שחורות וחומות, בשליש עליון ותחתון וגם באמצע.
הלולב הראשון שאתה נוטל: ראש שלם, סגור הרמטית, ירקרק, ללא שום חשש יובש.
ג' הדסים הראשונים שאתה נוטל: לשם שינוי, הן משולשים מדויקים על המיקרומטר ללא צורך במקיף, מה תעשה עכשיו שבועיים שלושה עד סוכות?
אלא כמו שאתה מבין שזה לא יכול להתרחש אצלך, גם אצלי לא יכול להתרחש.

לחץ כדי לכווץ...

לא היה! כי אי"ז נגמר בשארף בריסקאי והוא נגמר תמיד בצד הזה... ואם לאו הרי שזה שייך לאשכול "שארפים חסידיים שצלחו"..................

 

[נאר תיירה]

פעם בא אברך לרא"י ושאלתו בפיו היות ועמד על מדרכה וכמה רגעים לאחר שהלך משם עלתה משאית על המדרכה האם חייב לברך הגומל, ענה לו רא"י, האם בכל פעם שאשתך תולה את המכנסיים שלך על החבלים בחוץ אתה מברך הגומל כי לפני כמה רגעים היית בתוך המכנסיים.

 

[זרח לווין]

ז"א בחור שלמד בבריסק? עם מכנסיים קצרים?

לחץ כדי לכווץ...

חוצניק בבנה"ז

 

[היושב בישיבה]

ובעבר שמעתי מבריסקע'ר אחד שהכי טוב לו בשנה שיוצא יוה"כ בשבת שאז יש ארבעה ימים לבדוק הדסים.

לחץ כדי לכווץ...

הבריסקרעס הבחירים בודקים הדסים מל"ג בעומר...

 

[נראה לפשוט]

פעם אמרו לגרא"י שעצרו ל"ע איזה בת ישראל, אסירת עולם התורה (בעלת תשובה) וכו' וכו' וענה להם במשל: פעם היו זוג כפריים בורים ושכלים לפני פסח חזר הבעל מבית הכנסת ואמר ששמע שבפסח בליל הסדר אליהו הנביא מגיע, האשה התרגשה מאוד בליל הסדר הריצו הכל הגיע הזמן פתחו את הדלת וחיכו עברו כמה דקות והפרה ראתה שהדלת פתוחה ונכנסה ישר קפצו עליה חיבקו אותה נשקו אותה... אמר להם אתם בטוחים גיוס גיוס עד שבסוף עוצרים משהו אתם קופצים עליו...

לחץ כדי לכווץ...

המליצה הולכת על מישאמר משיב הרוח בתמוז, וכשהגיע החורף אמר לכולם ראיתם שצדקתי?

 

[אבא ביתך]

ות"ל מצאתי, והוא מס' מאור ושמש, אבל אינו משלו אלא בשם הגאון רבי ישעי' פיק.
מאור ושמש שמות הפטרה לשבת ולר"ח

כדאיתא בשם הגאון מו"ה ישעיה פיק ז"ל על הגמרא דראש השנה (טז ב) מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת וגו' הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת (מלכים ב' ד כג), מכלל דחדש ושבת מבעיא ליה למיזל. דקשה, למה כתיב 'חדש' מקודם 'שבת', הא תדיר ושאינו תדיר וכו'; ומתרץ הוא ז"ל, דדבר שאינו שכיח - חדש, תדיר יותר משבת. ורצה לומר, שאמר לה לא חדש היום רצה לומר שלא חדש תדיר יותר משבת, כי חדש לא שכיח יותר משבת, על כן לענין שאינו שכיח - הוי ראש חדש תדיר יותר משבת, כי שבת שכיח יותר מראש חדש. כי הוא אמר לה 'מדוע את הולכת אליו היום לא חדש' שרצה לומר, כי אינו חדש היום, ולמה את הולכת אליו, ובדבר שאינו שכיח - יותר אינו שכיח ראש חדש משבת, על כן הקדים 'חדש' כאן.​

לחץ כדי לכווץ...

זה עידן שהוקשה לי על התי' הזה מה נענה בכתוב והיה מידי חדש בחדשו ומידי שבת בשבתו כו'.

ובש"ק הזו ראיתי בספר פנינים מתורת הגר"א (הוצ' רבי דב אליאך) על הפטרת וירא שהביא כת"י של א' מבאי בית הגר"א, והביא תי' זה בשם מו"ה רבי אברהם, ונראה שם שהוא רבי אברהם בן הגר"א.
אבל הגר"א הוכיח מדילפינן בר''ה טז,ב דחייב אדם להקדים פני רבו ברגל מהאי קרא דלא חודש ולא שבת, ובעדויות ב,י דמשפט רשעים בגהינם מפסח עד עצרת מקרא דמידי שבת בשבתו, שמזה חזינן ששבת בהני קראי הוא רגלים ולא שבתות, וממילא קושיא מעיקרא ליתא.

 

[נאר תיירה]

ר' חיים דער ראב'ס היה תקופה בישיבת סלבודקא, והמשגיח דשם היה נוהג לרדת לפנימייה להעיר את הבחורים בבוקר לפני התפילה, ובפעם אחת שהעיר אותו המשגיח, אמר לו ר' חיים בצחות שעד השתא היה קשה לו למה אומרים ביהי רצון שתציליני היום ובכל יום וכו' מפגע רע, והלא בכל יום מתפללים בבוקר ואם כן כל יום מתפלל על אותו היום, אלא שעכשיו מבין שלפעמים הפגע רע מגיע לפני התפילה.

 

[נושם עמוק]

ר' חיים דער ראב'ס היה תקופה בישיבת סלבודקא, והמשגיח דשם היה נוהג לרדת לפנימייה להעיר את הבחורים בבוקר לפני התפילה, ובפעם אחת שהעיר אותו המשגיח, אמר לו ר' חיים בצחות שעד השתא היה קשה לו למה אומרים ביהי רצון שתציליני היום ובכל יום וכו' מפגע רע, והלא בכל יום מתפללים בבוקר ואם כן כל יום מתפלל על אותו היום, אלא שעכשיו מבין שלפעמים הפגע רע מגיע לפני התפילה.

לחץ כדי לכווץ...

הוזכר לעיל

 

[חכימא]

ר' חיים דער ראב'ס היה תקופה בישיבת סלבודקא, והמשגיח דשם היה נוהג לרדת לפנימייה להעיר את הבחורים בבוקר לפני התפילה, ובפעם אחת שהעיר אותו המשגיח, אמר לו ר' חיים בצחות שעד השתא היה קשה לו למה אומרים ביהי רצון שתציליני היום ובכל יום וכו' מפגע רע, והלא בכל יום מתפללים בבוקר ואם כן כל יום מתפלל על אותו היום, אלא שעכשיו מבין שלפעמים הפגע רע מגיע לפני התפילה.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא היה חיים בן הגרי"ז, אלא יבדלחט"א הגר"ח בן הגרי"ד אחי ר' אברהם יהושע.

 

[חד מבתראי]

פעם ראה הגרא"י מודעת אבל ענקית שבראשה כותרת ענק "נצחו אראלים את המצוקים" בעוד שהנפטר לא ממש היה בגדר "ארון הקודש".
הפטיר הגרא"י לסובביו "לאחרונה התחילו לריב שם למעלה על שטויות"...

 

[חד מבתראי]

פעם הלך א' מבני הגר"ח ברחובות ורשה, ובעודו מהלך ניגש אליו 'חסיד' אחד, וביקש ממנו מעט 'אש' להבעיר הסיגריה (רח"ל!)
השיב לו בן הגר"ח: "והלא אתם החסידים כוחכם אש להבה, ("פייער") ומפני מה אתה זקוק לאש ממני?
השיב לו החסיד בצחות: "אע"פ שיש אש משל גבוה, מצווה ליתן משל הדיוט"...
הלך הבריסקער לאביו וסיפר לו את המעיישה.
אמר לו הגר"ח "מדוע בברכת על הצדיקים מתחילים את הבקשה ב"צדיקים" ולא ב"חסידים" שהרי מעלת 'חסיד' גדולה משל 'צדיק' וא"כ עליהם צריך לבקש קודם?"
"אלא ללמדנו, שאם חסידים לא מתחילים"...

 

[נאר תיירה]

זה לא היה חיים בן הגרי"ז, אלא יבדלחט"א הגר"ח בן הגרי"ד אחי ר' אברהם יהושע.

לחץ כדי לכווץ...

זכיתי לשמוע זאת מפי ר' חיים דער ראב'ס על עצמו

 

[למדן צעיר]

היה בחור שאיחר פעם לסדר בעשר דקות. שאל אותו ר' יושע בער מדוע איחרת?
ענה הבחור, אינני יקה..
השיב לו הגרי"ד אם כן למה לא קרה שבאת עשר דקות קודם תחילת הסדר?

ר' אליהו לאפיאן ביקש להכניס את נכדו לשמוע שיעורים בבריסק אצל ר' יושע בער
הראה לו ר' יושע בער את החדר השיעורים הקטן ואמר לו: חמישים תלמידים מתכנסים כאן בחדר הזה בזמן השיעור, כלום אפשר להכניס בו עוד אדם אחד?!
השיב לו ר' אלי' אכן אין זה אלא מעשה נסים ממש, אך מקום שניסים מתרחשים בו יתרחש נס לתלמיד נוסף...

 

[למדן צעיר]

אמר הגרא''י, שפעם הגיע אחד להתארח אצל משפחה, ואח''כ רצה לישן בלילה, וחשדו אולי הוא גנב, ויגנוב את החפצים מהבית באמצע הלילה ויברח, ואבי המשפחה אמר יש לי רעיון גאוני, נקח לו את הנטלה לנט''י מהמיטה, ואז הוא לא יוכל ללכת ד' אמות...

 

[למדן צעיר]

פעם הקשו להגרא''י קושיא על הגרי''ז, ובלי למצמץ השיב שזו קושיא על הרמב''ם כי ודאי שהגרי"ז צודק...

ראה פעם בחור הולך בבין הזמנים עם חולצה קצרה, ואמר שכל בחור מחליף את מה שעושה בזמן, ואם בזמן לומד בעיון, בביה''ז לומד בקיאות, ואם בזמן מה שהוא עושה זה ללבוש חולצה ארוכה, אז בביה''ז לובש חולצה קצרה...