נערך לאחרונה:
שיבוש שהוכנס ע"י ראשוני המשכילים בתפילת שלוש רגלים:
שובה אלינו, בעוד שהנוסח הנכון הוא שובה עלינו.
כפי הידוע לי הוא משינויי סטנוב
 
בברכת מחיה המתים אני לא יודע אם זה כ"כ נפוץ אבל יש שאומרים מחיה מתים, אתה רב להושיע במקום מחיה מתים אתה, רב להושיע
ובהמשך הברכה:
מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִיעַ, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם.
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים וכו',

אך יתכן שהפיסוק הנכון הוא:
מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִיעַ:
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם, מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים וכו'

(ומזה התגלגל הקמץ השגוי במילה "הַגָּשֶׁם").
 
כמדומני שהנדון איך מנקדים את המילה הגשם לא נפסק בזה משהו ברור האם ראית במקום מסוים שלנקד הגשם עם קמץ זה שגוי?
לא צריך לחכות ל"הכרעה" בעניין.
יש שני נידונים בזה:
[א] איך הפיסוק התקין והמובן של הקטע (הצעתי שתי דעות).
[ב] איך נהגו לנקד בסידורים הישנים (בכולם "הגֶּשם", עד רז"ה).
ועי' בקונטרס "מכלכל חיים בחסד" של הר' קרויס שהאריך בזה.
 
זֶכר בצירה זו דעת רד"ק, ע"פ ספרי ספרד, וכן נקט הגר"א.
אך כיום ידוע שאין אף מסורה טבריינית הסוברת כך, וא"כ נדחתה דעה זו.
ראשית: מאיפה המקורות שלך שמשם "ידוע" שאין מסורה כזאת
שנית אני אישית יכול להגיד שהרבה פעמים בשחרית חלק אומרים ככה וחלק ככה ואפילו יש כאלה שאומרים זכר ומיד אח"כ זייכר
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון