סוכות, שמח"ת ושמ"ע אדם שקיימות לפניו ב' אפשרויות, לשבת בסוכה שפסולה מדרבנן או לשבת בבית? (1 צופה)

[נדיב לב]

הסתפקתי היום מה הדין אדם שקיימות לפניו ב' אפשרויות, או לשבת בסוכה שפסולה מדרבנן או לשבת בבית, מה עדיף?

וספק זה שייך ביושב בסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית ויהיה תלוי בפלוגתת הראשונים, לשיטת התוס' (ג. סוד"ה דא"ל) דלא יד"ח מהתורה אין ענין שישב בסוכה כזו ואילו לשיטת הריטב"א והר"ן (כח.) דהוא רק מדרבנן אולי עדיף שישב בסוכה כזו מאשר בביתו.

כמו כן ביושב בסוכה ו' על ו' שלשיטת הרי"ף (ד. מדפי הרי"ף) כשרה מהתורה ורבנן הוא שפסלוה, יש להסתפק מה עדיף.

וכן בעשה כל הסוכה בצורת הפתח שלדעת הרא"ש פסול מדרבנן וממילא אפשר ועדיף שישב בסוכה כזו מאשר בביתו, ואילו לרוב הראשונים שלא יד"ח מהתורה אם כן אין שום ענין שישב בסוכה כזו.

ולכאורה אפשר להכריח שעדיף לשבת בסוכה שפסולה מדרבנן ולא בביתו והוא על פי מה שמצאתי שכתבו האחרונים (כף החיים ריש סימן תרכ"ז) שאדם שקיימות לפניו ב' אפשרויות, לישן בביתו או לישן בסוכה תחת מטה גבוהה מי' טפחים שלא יד"ח מדרבנן, שעדיף לישן בסוכה תחת המטה מכיון ולחלק מהשיטות יוצא עכ"פ מהתורה. ולפי זה גם בנידונים הללו עדיף לשבת בסוכה מאשר בביתו.

אמנם יש מקום לחלק בדין דברי הפוסקים שכתב שעדיף לישן תחת המטה לנידונים דידן. דבטעם הפסול בסוכות שלא ראויות לישיבה י"ל דכיון דרבנן אסרוה לישיבה כזו בסוכה וע"ו או בצוה"פ וכן באופן ששולחנו בתוך הבית אין זו כבר דרך דירה וממילא אינו יוצא כלל משא"כ בישן תחת המטה אף שרבנן פסלו עצם הישיבה אבל שם סוכה חל גם מתחת למטה דסיבת הפסול בגלל שלא ניכר שהוא בסוכה ולא מטעם שליתא דרך דירה בזה ויל"ע.

 

[נדיב לב]

ולכאורה אפשר להכריח שעדיף לשבת בסוכה שפסולה מדרבנן ולא בביתו והוא על פי מה שמצאתי שכתבו האחרונים (כף החיים ריש סימן תרכ"ז) שאדם שקיימות לפניו ב' אפשרויות, לישן בביתו או לישן בסוכה תחת מטה גבוהה מי' טפחים שלא יד"ח מדרבנן, שעדיף לישן בסוכה תחת המטה מכיון ולחלק מהשיטות יוצא עכ"פ מהתורה. ולפי זה גם בנידונים הללו עדיף לשבת בסוכה מאשר בביתו.

לחץ כדי לכווץ...

ובמ"ב (סימן תרל"א ס"ק לד) הביא בשם הפמ"ג וז"ל: כתב הפמ"ג כל מקום שיש פלוגתא דרבוותא בסוכה אם הוא בדאורייתא אזלינן לחומרא ואי לית ליה סוכה אחריתא אוכל שם בלי ברכה ואי בדרבנן ביש לו סוכה אחריתא ראוי להחמיר ולילך שם ובאין לו סוכה אחריתא יוצא בה י"ח וברוכי נמי מברך ועדיין צ"ע קצת עכ"ל: ובטעם שנשאר הפמ"ג בצריך עיון קטן כתב הכף החיים (שם ס"ק נו) שיתכן שאף בספק דרבנן יש לחוש לספק ברכה ולהימנע מלברך עיין שם.

אמנם בפמ"ג אפשר וכל דבריו במחלוקת הפוסקים דווקא. ומכל מקום בכה"ח הנ"ל מבואר דאף בישן תחת המטה שנפסק בשו"ע דפסול מדרבנן יש עדיפות מאשר לשבת בבית.

 

[נדיב לב]

ולכאורה אפשר להכריח שעדיף לשבת בסוכה שפסולה מדרבנן ולא בביתו והוא על פי מה שמצאתי שכתבו האחרונים (כף החיים ריש סימן תרכ"ז) שאדם שקיימות לפניו ב' אפשרויות, לישן בביתו או לישן בסוכה תחת מטה גבוהה מי' טפחים שלא יד"ח מדרבנן, שעדיף לישן בסוכה תחת המטה מכיון ולחלק מהשיטות יוצא עכ"פ מהתורה.

לחץ כדי לכווץ...

ובמ"ב (סימן תרל"א ס"ק לד) הביא בשם הפמ"ג וז"ל: כתב הפמ"ג כל מקום שיש פלוגתא דרבוותא בסוכה אם הוא בדאורייתא אזלינן לחומרא ואי לית ליה סוכה אחריתא אוכל שם בלי ברכה ואי בדרבנן ביש לו סוכה אחריתא ראוי להחמיר ולילך שם ובאין לו סוכה אחריתא יוצא בה י"ח

לחץ כדי לכווץ...

ובגוף דברי האחרונים הנ"ל נתקשתי מהגמ' סוכה כ: מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה ואמר להן רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו.

ולכאורה יש לעיין מדברי הירושלמי (הביאו הריטב"א והראשונים שם ד"ה א"ר יהודה) שביארו מדוע לא חש טבי לכל הפחות לקיים מצות ישיבה בסוכה כדין אישה שאינה מצווה ועושה, בפרט שהיה מקיים גם מצוות אלה (שהניח תפילין).
ובירושלמי שם מתרץ "ופריק שלא לדחוק את החכמים. פירוש שלא נכנס תחת המטה מפני שהוא אסור לישב בסוכה אלא מפני שלא ידחוק את החכמים. ופריך וישב לו חוץ לסוכה ומהדר רוצה טבי לשמוע דברי חכמים".
כלומר שהיה ישן תחת המטה בגלל שהמקום בסוכה היה צר לחכמים והוא היה יודע שהוא פטור מן הסוכה ולישון חוץ לסוכה לא רצה משום שרצה לשמוע דברי חכמים (או משום שרצה לשמש את רבו בסוכה כ"כ ברא"ה) עיין שם.

ולדברי האחרונים הנ"ל צריך עיון מדוע נזקק לטעם בגלל שרצה לשמוע את דברי החכמים או כפי שכתב הרא"ה שרצה לשמשם, תיפוק ליה שעכ"פ מקיים מצוה דאורייתא וצ"ע.