'מוריד הגָשם', או 'מוריד הגֶשם' (2 צופים)

[הצעיר שבחבורה]

ואין לטעות מאשר כולי עלמא אמרי 'מוריד הטל' בקמץ

לחץ כדי לכווץ...

דכולי עלמא לא פליגי למימר בקמץ ?

לחץ כדי לכווץ...

לא כולי עלמא.

וראיתי למדקדקים שאומרים זאת בפתח

ובסידור עליות אליהו מנמקים את אמירת הטל בקמץ, בכך שמצינו מקומות בתנ"ך בהם מנוקד הטל בקמץ אף שאין בהם אתנחתא.
אך, ברוב המקומות כשאינו באתנחתא מנוקד בפתח

 

[חיים ש]

הניקוד סגול ופתח קשור לסיום הענין או אמצע הענין,
תמיד היה כתוב, גם טל וגם גשם, בקמץ,
ובדורות האחרונים שינו לסגול.

 

[התורה]

הניקוד סגול ופתח קשור לסיום הענין או אמצע הענין,
תמיד היה כתוב, גם טל וגם גשם, בקמץ,
ובדורות האחרונים שינו לסגול.

לחץ כדי לכווץ...

ברוך שכוונתו לדברי האמורים מעלה:

לעניות דעתי נראה, שהוא מתלי תלי למה מתייחס המשפט,

ואבאר דברי:

הניקוד המובא ברוב הסידורים מוריד הטל (בקמ"ץ) הוא כדי להדגיש האתנחתא בתיבות אלו, ולציין דקאי אדלעיל "מחיה מתים אתה" וכו', ע"י טל של תחיה,

וכמבואר, כי טל וברכה מיעצר (תענית ג:) ומזכירין שיהא לברכה וצירופי מצרפינן הרמז שיחיו המתים בטל, וכדברי המדרש כשנעקד יצחק וכו' מיד הביא הקדוש ברוך הוא טל והחיה אותו וכו' מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מחיה המתים.

משא"כ גבי 'משיב הרוח ומריד הגשם', דקא אזיל לבתר מיניה, מכלכל חיים וכו', דהוא לברכת שפע

והיינו דהוא מתלי היכן מעמידים אתנחתא

לחץ כדי לכווץ...

 

[הצעיר שבחבורה]

תמיד היה כתוב, גם טל וגם גשם, בקמץ,

לחץ כדי לכווץ...

על סמך מה מתבססת קביעה זו?

וכעת ראיתי מובא שהוא משינוי הויי"צ

וראה

סידור "ויעתר יצחק" – תיקוניו, והאם ניתן לסמוך עליו.

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[הצעיר שבחבורה]

תמיד היה כתוב, גם טל וגם גשם, בקמץ,

לחץ כדי לכווץ...

מצו"ב משנת שלט

 

[חיים ש]

על סמך מה מתבססת קביעה זו?

לחץ כדי לכווץ...

אני די צעיר, אבל כך שמעתי מאנשים מבוגרים, שכך היה כתוב בכל הסידורים הישנים,
וייש"כ על ההערה.

 

[הצעיר שבחבורה]

ומפראג שעו

 

[הצעיר שבחבורה]

בסידור יעב"ץ הנדפס בחיי המחבר שהכל בדקדוק עצום נמצא גֶשם בסגול,

לחץ כדי לכווץ...

וגם טל בפתח
מדפו"ר

ובמהדורה חדשה

 

[התורה]

בסידור ויעתר יצחק (מר' יצחק מסטנוב מברלין, נדפס ש' תקמ"ד, מוזכר מספר פעמים במכתבי הפמ"ג שבהקדמתו (כגון במכתב ה' אות ג')) כתב,

לאמר משיב הרוח ומריד הגשם בקמץ, וביאר דהוא כדין כל מפסיק,

וכדכתיב (זכריה י"ד ט"ו): "יהיה הגָשׁם", וכדברי רש"י (בהעלותך י"א ח') על הפסוק לשד השמן,

ואחריו העתיקו והדפיסו כן בכמה סידורים (עמק ברכה שם),

ובשו"ת אג"מ (או"ח ח"ד סי' מ'),
ושו"ת אבן ישראל (ח"ח סי' ט'),
הסכימו בהחלט לניקוד זה בקמץ,

ובשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ב סי' י"ח) שהגידו לו שכן היה אומר בעל אמרי אמת זצ"ל מגור.

 

[הצעיר שבחבורה]

בסידור ויעתר יצחק (מר' יצחק מסטנוב מברלין, נדפס ש' תקמ"ד, מוזכר מספר פעמים במכתבי הפמ"ג שבהקדמתו (כגון במכתב ה' אות ג')) כתב,

לחץ כדי לכווץ...

הוא היה משכיל וזייפן נודע ואין ראוי לכנותו רבי!

לחץ כדי לכווץ...

כבר הזכרתי לעיל

על סמך מה מתבססת קביעה זו?

וכעת ראיתי מובא שהוא משינוי הויי"צ

וראה

סידור "ויעתר יצחק" – תיקוניו, והאם ניתן לסמוך עליו.

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

 

[רבי]

ומפראג שעו

לחץ כדי לכווץ...

הראיה מהסידור היא הנכונה.
כי הפיוט "יטריח לפלג" הוא חרוז שכל משפט מסתיים בסגול.
גשם, לשם, רשם, נשם, הגשם.

 

[הצעיר שבחבורה]

כי הפיוט "יטריח לפלג" הוא חרוז שכל משפט מסתיים בסגול.

לחץ כדי לכווץ...

והלכך? וכי משנים ניקוד מילה לצורך יופי החרוז?

 

[רבי]

והלכך? וכי משנים ניקוד מילה לצורך יופי החרוז?

לחץ כדי לכווץ...

ברור. ובפרט אצלנו האשכנזים שמשקל השירה היה פחות מדוקדק מהספרדים שגם אצלם היחידים היו מדקדקים.
ובפרט שזה לא מילה של תפילה אלא קרובות הנאמרות כתוספת.

בכללי, לפי הדקדוק בסוף משפט תמיד יהיה קמץ למעט יחידים.
נראה יותר על פי קבלה להגיד בסגול.
ויש מח' ישנה לגבי בורא פרי הגפן בסגול או בקמץ ודון מינה ומינה.

 

[הצעיר שבחבורה]

המשך הדיון בנושא סידור ויעתר יצחק, הועבר לאשכול העוסק בנושא, שכבר הוזכר בפורום.

סידור "ויעתר יצחק" – תיקוניו, והאם ניתן לסמוך עליו.

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

נא לחזור לנושא האשכול!

 

[דוד המלך]

אבאיר מעט את הנתונים, הסידורים הישנים לא נתנו משקל של הפסק בתפילה אלא בהפסק גמור, אבל הרז"ה שינה וטען שכל קטע בתפילה עומד בפני עצמו וראוי לנקדו כהפסק והסכים עמו יעב"ץ.
ולכן בסידורים ישנים טל בפתח וגשם בסגול.
אבל כיון שכל התפילה שלנו מלאה בצורות הפסק דומה לָך, גדלֶך, אָתה,לתורתֶך, לעבודתֶך, פשָענו, אָתה, שְמֶך, ונושֵעה, תאבֵד, יכרֵתו, וכן כולם בכל הסידור.
אז לסיכום הרוצה לומר טל בפתח וגשם בסגול צריך לתקן את כל נוסח הסידור מתחילתו ועד סופו. והמתקן רק את אלו ואת שאר התפילה משאיר בצורת הפסק הרי זה מזוייף מתוכו וסותר דעת עצמו.
מלבד העניין שהסכים עמו היעב"ץ בעניין צורות ההפסק בכלל התפילה.

 

[התורה]

אני לאחר דברי מרנא הגרשז"א שהבאתי לעיל,

לא נראה לי שיש בזה ב' צדדים

 

[הצעיר שבחבורה]

והסכים עמו יעב"ץ.

לחץ כדי לכווץ...

ועדיין כתב היעב"ץ לומר הטל בפת"ח והגשם בסגו"ל, וכאמור לעיל.
והרי שוברך בצדך.

 

[דוד המלך]

ועדיין כתב היעב"ץ לומר הטל בפת"ח והגשם בסגו"ל, וכאמור לעיל.
והרי שוברך בצדך.

לחץ כדי לכווץ...

אפשר לראות בהודעתי שהבחנתי בזה, ואני רק הבהרתי נתונים, אם יש לך השגות אשמח, למנות שמות של אנשים שהביעו דיעה בעניין השארתי לאחרים.

 

[הצעיר שבחבורה]

אפשר לראות בהודעתי שהבחנתי בזה, ואני רק הבהרתי נתונים, אם יש לך השגות אשמח, למנות שמות של אנשים שהביעו דיעה בעניין השארתי לאחרים.

לחץ כדי לכווץ...

ההשגה עצמה, כמדו' שפשוטה היא בתכלית.
מר מניח שיש כאן הפסק שאינו גמור, ולא היא, אלא שאין כאן הפסק, והרי הוא כז"ק.

 

[התורה]

מצו"ב תשובת ראב"ד ירושלים, הגרי"י פישר,

ונדפסה תשובה זו בשו"ת אבן ישראל ח"ח סי' ט' כמדומני,

בתשובתו נוקט בארוכה שיש לומר בקמץ, אך משיב כנגד המביא ראיה מדברי סידור ויעתר יצחק,

יעוין בדבריו הנפלאים כיצד משיב על כך, וצריך תלמוד