בראשית במעשה דנחש וחוה (1 צופה)

[ברכת יצחק]

יש להקשות מדוע לאחר חטא של האכילה מעץ הדעת הקב"ה שאל את חוה "מה זאת עשית" ואילו לגבי הנחש הקב"ה לא שאל אלא מיד הענישו, ["כי עשית זאת ארור אתה" וגו'] וברש"י נראה שרימז לקושיא זו וכ' " מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית".
אלא שעדיין חוזרת הקושיה דהרי גם חוה הסיתה את אדה"ר, ומהאי טעמא גופא דאין מהפכין בזכותו של מסית, הו"ל להקב"ה להעניש אף את חוה מיד ולא לשואלה.

ויתכן לתרץ דחוה אינה נחשבת "למסית" כיון שהיא עצמה היתה מוסתת ע"י הנחש, ואמנם צ"ע בזה דהא סו"ס היא הסיתה, ומאי נפק"מ אם התחילה בזה או לא. ועכ"פ אם כנים אנו בזה יהיה נפק"מ רבתי בכל מסית דליכא גביה כל דיני מסית אם הסיתוהו, ויל"ע בזה.

 

[קופה של בשמים]

לא כ"כ הבנתי שאלתך, אני חושב שמזה שחוה אמרה שהנחש הסיתה זה היה ברור שכאן נגמר הסיפור כי רק הנחש הרי דיבר, ולכן רק הוא יכל להסית.

יש להקשות מדוע לאחר חטא של האכילה מעץ הדעת הקב"ה שאל את חוה "מה זאת עשית" ואילו לגבי הנחש הקב"ה לא שאל אלא מיד הענישו, ["כי עשית זאת ארור אתה" וגו'] וברש"י נראה שרימז לקושיא זו וכ' " מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית".
אלא שעדיין חוזרת הקושיה דהרי גם חוה הסיתה את אדה"ר, ומהאי טעמא גופא דאין מהפכין בזכותו של מסית, הו"ל להקב"ה להעניש אף את חוה מיד ולא לשואלה.

ויתכן לתרץ דחוה אינה נחשבת "למסית" כיון שהיא עצמה היתה מוסתת ע"י הנחש, ואמנם צ"ע בזה דהא סו"ס היא הסיתה, ומאי נפק"מ אם התחילה בזה או לא. ועכ"פ אם כנים אנו בזה יהיה נפק"מ רבתי בכל מסית דליכא גביה כל דיני מסית אם הסיתוהו, ויל"ע בזה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[במחשבה תחילה]

יש להקשות מדוע לאחר חטא של האכילה מעץ הדעת הקב"ה שאל את חוה "מה זאת עשית" ואילו לגבי הנחש הקב"ה לא שאל אלא מיד הענישו, ["כי עשית זאת ארור אתה" וגו'] וברש"י נראה שרימז לקושיא זו וכ' " מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית".
אלא שעדיין חוזרת הקושיה דהרי גם חוה הסיתה את אדה"ר, ומהאי טעמא גופא דאין מהפכין בזכותו של מסית, הו"ל להקב"ה להעניש אף את חוה מיד ולא לשואלה.

ויתכן לתרץ דחוה אינה נחשבת "למסית" כיון שהיא עצמה היתה מוסתת ע"י הנחש, ואמנם צ"ע בזה דהא סו"ס היא הסיתה, ומאי נפק"מ אם התחילה בזה או לא. ועכ"פ אם כנים אנו בזה יהיה נפק"מ רבתי בכל מסית דליכא גביה כל דיני מסית אם הסיתוהו, ויל"ע בזה.

לחץ כדי לכווץ...

אני חושב שאין זה מדויק לומר על חוה שהיא הסיתה, שהרי נאמר בה רק ותתן גם לאשה עמה דרצונה היה שלא תמות היא ויקח אחרת תחתיה, ואין זה משום הסתה, משא"כ הנחש שכל מהות דבריו היתה להסית.

 

[קופה של בשמים]

אני חושב שאין זה מדויק לומר על חוה שהיא הסיתה, שהרי נאמר בה רק ותתן גם לאשה עמה דרצונה היה שלא תמות היא ויקח אחרת תחתיה, ואין זה משום הסתה, משא"כ הנחש שכל מהות דבריו היתה להסית.

לחץ כדי לכווץ...

למעשה מהות דבריו הייתה לא עניין ההסתה לכשעצמו, אלא עניין שאדה"ר יאכל מהעץ, ימות, ואז הנחש התחתן עם חוה.

 

[במחשבה תחילה]

למעשה מהות דבריו הייתה לא עניין ההסתה לכשעצמו, אלא עניין שאדה"ר יאכל מהעץ, ימות, ואז הנחש התחתן עם חוה.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אבל בחוה לכאו' כלל לא היה הסתה אלא היא הציעה לו גם, לא בשכנוע ולא בדברי חכמה וערמומיות...

 

[נחמן ל.]

אכן, אבל בחוה לכאו' כלל לא היה הסתה אלא היא הציעה לו גם, לא בשכנוע ולא בדברי חכמה וערמומיות...

לחץ כדי לכווץ...

אז מה שאלת הפותח בדיוק?

 

[במחשבה תחילה]

אז מה שאלת הפותח בדיוק?

לחץ כדי לכווץ...

זוהי תשובתי הוא ככה"נ חשב או חושב אחרת

 

[ליחדא שמיה]

אכן, אבל בחוה לכאו' כלל לא היה הסתה אלא היא הציעה לו גם, לא בשכנוע ולא בדברי חכמה וערמומיות...

לחץ כדי לכווץ...

פרקי דרבי אליעזר פרק יג:
הלכה האשה ונגעה באילן, וראתה מלאך המות שבא כנגדה, אמרה: "אולי עכשיו אני מתה והקב״ה עושה לו אשה אחרת ונותנה לאדם, אלא הריני גורמת לו שיאכל עמי: אם נמות – שנינו נמות, ואם נחיה – שנינו נחיה", ולקחה ואכלה מפירות האילן ונתנה מפירותיו גם לבעלה שיאכל עמה, שנאמר: "וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ"; ע"כ.
נראה קצת שגם בחוה היה ענין הסתה.

 

[ברכת יצחק]

לא כ"כ הבנתי שאלתך, אני חושב שמזה שחוה אמרה שהנחש הסיתה זה היה ברור שכאן נגמר הסיפור כי רק הנחש הרי דיבר, ולכן רק הוא יכל להסית.

לחץ כדי לכווץ...

נבאר שוב הענינים, רש"י עצמו הקשה למה לא שאל את הנחש ותי' מכאן דאין מהפכין בזכותו של מסית והנחש היה מסית ושאלנו למה חוה לא מסית.
עכ"פ רואים מרש"י שכן קשה למה לא שאל את הנחש ולא מתרצים שחייב להיות שזה הנחש כתי' כבודו.
והביאור בזה באמת הוא, שזה פשיטא שהקב"ה ידע הכל גם על חוה וגם על הנחש, ולא שאל בתור לדעת, רק שאל בתור להפך בזכות חוה וא"כ קשה למה לא היפך בזכות הנחש וכו'

לא כ"כ הבנתי שאלתך, אני חושב שמזה שחוה אמרה שהנחש הסיתה זה היה ברור שכאן נגמר הסיפור כי רק הנחש הרי דיבר, ולכן רק הוא יכל להסית.

לחץ כדי לכווץ...