היפוך אותיות (1 צופה)

[דרך המלך]

למילים בלשון הקודש יש משמעות דומה או הפוכה, גם כשנהפוך את סדר האותיות.

וכתב על זה הרמב"ם במורה נבוכים (ב' מג')

"ויותר נפלא מזה – שתהיה ההערה בשם אחד אותיות השם ההוא הם אותיות שם אחר בשינוי סדרם,
ואף על פי שאין שם גזרה בין שני השמות ההם ולא שיתוף ענין ביניהם בשום פנים – כמו שתמצא במשלי זכריה בלקחו שני המקלות לרעות הצאן 'במראה הנבואה' וקראו האחד 'נעם' והאחר 'חובלים'; והיתה הכונה בזה המשל – שהאומה בתחילת ענינה היתה ב'נועם יי' והוא אשר הנהיגה והישירה והיתה שמחה בעבודת האלוה מאושרת לזה והאלוה רוצה אותה אוהבה, כמו שאמר "את יי האמרת היום וגו' ויי האמירך היום וגו'" – ומנהיגה ומישירה, אז משה ומי שאחריו מן הנביאים; ואחר כן נעתק ענינה עד שמאסה עבודת האלוה ומאסה האלוה ושם מנהיגיה 'חובלים' כירבעם ומנשה. הנה זאת המילה לפי הגיזרה – כי 'חובלים' מן 'מחבלים כרמים'; ואחר כן למד ממנו גם כן – רצוני לומר: מקרוא שמו 'חובלים' – על מאסם בתורה ומאוס האלוה אותם – וזה הענין לא יגזר מ'חובלים' אלא בהחליף סדר החי"ת והבי"ת והלמ"ד – ואמר בענין המיאוס והגעילה מזה המשל: "ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי" – והפך אותיות 'חבול' ושמהו 'בחול'."

ומצאנו הרבה דוגמאות לדבר לדוגמה: אריה ישאג מי לא יראה, היפוך אותיות אריה יוצא יראה שעניינם דומה.
וכתב הט"ז באו"ח סימן א' :תגבר כארי – עיקר גבורה כנגד היצה״ר שאמרו איזה גבור וכו׳ ואמר כארי כי טבע הארי אשר אין לו יראה משום בריה כמ״ש מקולם לא יחת כו׳ כן לא יעלה על האדם מורא יצרו אף שהוא תקיף ממנו.

דהיינו ששמו של האריה הוא אריה משום שאינו יראה והיינו היפוך האותיות.

רציתי להעלות את הנושא ולשמוע עוד דוגמאות מיושבי בית במדרש,

 

[עוזי ומגני]

להשריש , לשרש
זה משמעות הפוכה באותו שורש
אבל לא בהיפוך אותיות

 

[חרש המדבר]

להשריש , לשרש
זה משמעות הפוכה באותו שורש
אבל לא בהיפוך אותיות

לחץ כדי לכווץ...

זה אותו שורש ממש (שורש...) ולשרש המשמעות לעקור, זה לא שתי משמעויות שונות.

 

[עוזי ומגני]

זה אותו שורש ממש (שורש...) ולשרש המשמעות לעקור, זה לא שתי משמעויות שונות.

לחץ כדי לכווץ...

להשריש הינו ההפך מלעקור

 

[חרש המדבר]

להשריש הינו ההפך מלעקור

לחץ כדי לכווץ...

נכון, אבל פירוש השורש הוא אותו דבר, אלא שבבניין של לשרש משמע לעקור, ואי"ז משמעות אחרת בשורש.

 

[עוזי ומגני]

נכון, אבל פירוש השורש הוא אותו דבר, אלא שבבניין של לשרש משמע לעקור, ואי"ז משמעות אחרת בשורש.

לחץ כדי לכווץ...

עכשיו עולה בדעתי הרבה מהצירופים של ש.ר
הם בענין החיבור
כמו
שרשרת שירשור
שורש
שר [מתחבר למלך]
שיר [חיבור תווים]
שיר [של בהמה]

 

[חרש המדבר]

שורש

לחץ כדי לכווץ...

אני לא בטוח שזו הגדרה מדוייקת כל כך.

שר [מתחבר למלך]

לחץ כדי לכווץ...

שר לא בהכרח קשור למלך, אלא שלטון מסויים שאינו מלכות.

שיר [חיבור תווים]

לחץ כדי לכווץ...

זה המהות של שיר?

 

[עוזי ומגני]

אני לא בטוח שזו הגדרה מדוייקת כל כך.

לחץ כדי לכווץ...

לענ"ד כן
והראיה מהמושג הרחב של הדבר

שר לא בהכרח קשור למלך, אלא שלטון מסויים שאינו מלכות.

לחץ כדי לכווץ...

אבל תמיד שר הוא תחת משהו ועוזר לו בשלטון הוא לא השליט העליון

זה המהות של שיר?

לחץ כדי לכווץ...

אולי באמת צ"ל חיבור מילים ובאמת צ"ע

 

[חרש המדבר]

לענ"ד כן
והראיה מהמושג הרחב של הדבר

לחץ כדי לכווץ...

עד היום הבנתי ששורש הוא בסיס, וזה יכול להסתדר ג"כ בהרבה מקרים.

אבל תמיד שר הוא תחת משהו ועוזר לו בשלטון הוא לא השליט העליון

לחץ כדי לכווץ...

אני לא זוכר כרגע דוגמאות, אבל זכורני שלא בהכרח.

 

[עוזי ומגני]

עד היום הבנתי ששורש הוא בסיס,

לחץ כדי לכווץ...

יתכן..
אבל גם בסיס הוא מה שמחבר אותו למקום אבל באמת זה קצת משמעות שונה ורחבה מדי

 

[דרך המלך]

אני רוצה להחזיר את הנושא לנידון דידן

למילים בלשון הקודש יש משמעות דומה או הפוכה, גם כשנהפוך את סדר האותיות.

ומצאנו הרבה דוגמאות לדבר לדוגמה: אריה ישאג מי לא יראה, היפוך אותיות אריה יוצא יראה שעניינם דומה.
וכתב הט"ז באו"ח סימן א' :תגבר כארי – עיקר גבורה כנגד היצה״ר שאמרו איזה גבור וכו׳ ואמר כארי כי טבע הארי אשר אין לו יראה משום בריה כמ״ש מקולם לא יחת כו׳ כן לא יעלה על האדם מורא יצרו אף שהוא תקיף ממנו.

דהיינו ששמו של האריה הוא אריה משום שאינו יראה והיינו היפוך האותיות.

רציתי להעלות את הנושא ולשמוע עוד דוגמאות מיושבי בית במדרש,

לחץ כדי לכווץ...

ונוסיף עוד דוגמה המילה סכה מלשון "סוככים בכנפיהם"(שמות כה כ) מצב של עשית כיסוי.
וכשנהפוך את סדר האותיות נמצא את המילה כסה מלשון כיסוי "כיסה הענן" (במדבר ט' טו) והיינו משמעות דומה.