נח היאך קיימים היום זרעי סרק ?

[התורה]

בפרשתן (ו', כ"א): "ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל".

פשטות לישנא דקרא, שכל מין שאינו מאכל, לא הובא לתיבה.

וצ"ב, מהיכן יש כיום אלפי מיני צמחים שאינם מיני מאכל, הלא כל הבריאה הושמדה במי המבול מלבד מה שהכניס נח לתיבה,

ומהיכן היו זרעי צמחים אלו לאחר המבול,

ויל"ע.

 

[נדיב לב]

פשטות לישנא דקרא, שכל מין שאינו מאכל, לא הובא לתיבה.

לחץ כדי לכווץ...

אם בפשטות עסקינן.. אז לא.

נציג את הפסוק בשלמותו.
"ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה".
כלומר, זרעים הראויים למאכל, קח בכמות שיהיה בה די והותר לספק צרכיכם. מאידך, זרעים שאינם מין מאכל, די בכמות מזערית.

 

[נדיב לב]

אי נמי תתרץ על פי החזקוני והספורנו על אתר.
הספורנו: עתה קח מכל מאכל. מאכלים שונים למינים שונים:
כלומר כל דבר שראוי לאדם, בהמה, רמשים וכו' וכו'. כך שקשה עד בלתי אפשרי למצוא משהו שלא מזין בעלי חיים.

 

[נדיב לב]

עוד אפשר לפרש מכל מאכל אשר יאכל. לאפוקי איסורי הנאה. (משך חכמה. וראה בפנים יפות).

משך חכמה
(כא) ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל כו' - נראה פירושו כמו דדרש ר' שמעון בחולין קכ"ט אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים כו' ורק לבהמת הפקר מותר דלא נהנה ולא מידי רק הכא מזונתן עליך שחייבין לזונם וכמו שאיתא בסנהדרין (דף קח:) עיי"ש ולכן בעי דוקא מאכל אשר יאכל שתוכל להאכילן לא איסור הנאה ודו"ק.

 

[התורה]

מכיון שרק מה שנכנס לתיבת נח נשאר מן המבול,

ומכיון שנכנסו לשם רק מיני מאכל,

ממילא הקושיא במקומה עומדת באופן איתן,

היאך יש בידינו כיום, מאות ואלפי מיני אילני סרק שאינם ראויים למאכל כלל ועיקר,

הלא נשמדו הכל במבול, ואין כל חדש תחת השמש.

 

[אחד יחיד]

מכיון שרק מה שנכנס לתיבת נח נשאר מן המבול,

ומכיון שנכנסו לשם רק מיני מאכל,

ממילא הקושיא במקומה עומדת באופן איתן,

היאך יש בידינו כיום, מאות ואלפי מיני אילני סרק שאינם ראויים למאכל כלל ועיקר,

הלא נשמדו הכל במבול, ואין כל חדש תחת השמש.

לחץ כדי לכווץ...

אתה לא קורא את ההודעות באשכול?

אי נמי תתרץ על פי החזקוני והספורנו על אתר.
הספורנו: עתה קח מכל מאכל. מאכלים שונים למינים שונים:
כלומר כל דבר שראוי לאדם, בהמה, רמשים וכו' וכו'. כך שקשה עד בלתי אפשרי למצוא משהו שלא מזין בעלי חיים.

לחץ כדי לכווץ...

 

[בד קודש]

זה כמו לשאול איך יש היום בניינים הרי היקום נמחה ואין חדש תחת השמש.
האם לאחר המבול לא חזרו דברים שנעלמו במבול?

 

[התורה]

זה כמו לשאול איך יש היום בניינים הרי היקום נמחה ואין חדש תחת השמש.
האם לאחר המבול לא חזרו דברים שנעלמו במבול?

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה דברים הנבראים, לא.

כנלענ"ד.

 

[מחכה]

טרם הבנתי את השאלה,
לכאורה מחוץ לתיבה מין הצומח לא אבדו, בשונה ממין החי והמדבר.
הטעם שהכניס נח לתיבה את מין הצומח היה בכדי שיהיה מה לאכול, בפרט שגם מין החי אכל בתיבה רק מהצומח (אוריה כבקר יאכל תבן) ומדוע שיחסרו אילנות סרק.

 

[התורה]

טרם הבנתי את השאלה,
לכאורה מחוץ לתיבה מין הצומח לא אבדו, בשונה ממין החי והמדבר.
הטעם שהכניס נח לתיבה את מין הצומח היה בכדי שיהיה מה לאכול, בפרט שגם מין החי אכל בתיבה רק מהצומח (אוריה כבקר יאכל תבן) ומדוע שיחסרו אילנות סרק.

לחץ כדי לכווץ...

אחר המחילה לי נראה אחרת,

הוא הכניס בעיקר בשביל שיהיה לאחר היציאה מהתיבה, כפי שמצינו שהכניס מכל הבע"ח, וז"פ.

 

[מחכה]

א''כ מה הפשט ''והיה . . לאכלה'' שלא נא' גבי מין החי.

אע''פ שבדוחק החילוק הוא דבמין החי לא היה באפשריות לאכלו

 

[בחור מפוניבז]

בפרשתן (ו', כ"א): "ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל".

פשטות לישנא דקרא, שכל מין שאינו מאכל, לא הובא לתיבה.

וצ"ב, מהיכן יש כיום אלפי מיני צמחים שאינם מיני מאכל, הלא כל הבריאה הושמדה במי המבול מלבד מה שהכניס נח לתיבה,

ומהיכן היו זרעי צמחים אלו לאחר המבול,

ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

א. בפשוטו אפ''ל דבאו מהמקומות בהם לא היה מבול. (א''י ועוד?)
ב. זרעים, כמו כל אורגניזם, קורה הרבה שהם משנים מוטציות, בעבר הם אכן היו זרעי פרי, אבל בהתקדמות הזמן (אלפי שנים!) נהפכו לסרק.

 

[נדיב לב]

אכן. נכתבו כמה תירוצים. לפי הפשט והדרש. ומר בחר כדרכו להתעלם, ומכאן באה הבהרתי.

בכל מקרה, ראיתי שמרן הגר"ח בטעמא דקרא מעיר ומיישב דבכל מאכל נכלל גם רפואות עיין שם. וזה כדרך שכתבתי בא' התירוצים.

 

[בד קודש]

כנלענ"ד.

לחץ כדי לכווץ...

אז תפתח את האשכול בשאלה הזו...

מה הפשט דברים הנבראים?
וכי עצי סרק צריכים בריאה יש מאין או שיש דרך טבעית שבה הם צומחים?

 

[נפקא מינא]

א. בפשוטו אפ''ל דבאו מהמקומות בהם לא היה מבול. (א''י ועוד?)

לחץ כדי לכווץ...

מחלוקת בגמ'

ב. זרעים, כמו כל אורגניזם, קורה הרבה שהם משנים מוטציות, בעבר הם אכן היו זרעי פרי, אבל בהתקדמות הזמן (אלפי שנים!) נהפכו לסרק.

לחץ כדי לכווץ...

ראיה אחת?

 

[נפקא מינא]

אז תפתח את האשכול בשאלה הזו...

מה הפשט דברים הנבראים?
וכי עצי סרק צריכים בריאה יש מאין או שיש דרך טבעית שבה הם צומחים?

לחץ כדי לכווץ...

אבל הושחתה הקרקע והזרעים שבתוכה הושמדו

 

[בד קודש]

אבל הושחתה הקרקע והזרעים שבתוכה הושמדו

לחץ כדי לכווץ...

אם נניח אני רוצה היום לשתול עץ סרך בחצרי,
מה עלי לעשות?
זה בדיוק מה שקרה אחרי המבול.

 

[נפקא מינא]

אם נניח אני רוצה היום לשתול עץ סרך בחצרי,
מה עלי לעשות?
זה בדיוק מה שקרה אחרי המבול.

לחץ כדי לכווץ...

כדי לזרוע בחצר ביתך אתה צריך זרע של אילן סרק
לאחר המבול כל הזרעים הושמדו ונשאר רק במה שהיה בתיבה.

 

[בד קודש]

כדי לזרוע בחצר ביתך אתה צריך זרע של אילן סרק
לאחר המבול כל הזרעים הושמדו ונשאר רק במה שהיה בתיבה.

לחץ כדי לכווץ...

יש זרעי סרק שנוצרים לבד, בדומה לפטריות.
יתכן שבעבר גם מה שהיום מצריך זרעים - גדל לבד.
ובנוגע לראיה - שאלה שמתחילה מ"כנלענ"ד" יכולה להיענות ב"יתכן"....

 

[הצעיר שבחבורה]

במחילה מכבוד הרבנים המתדיינים, למישהו יש כלל מקור ברור שהושמדו העצים במבול?
תרתי אחר ראי' לזה מן המקראות ולא מצאתי
וע"כ, קשה להתבסס על טענת​

פשטות לישנא דקרא​

לחץ כדי לכווץ...

בשאלה זו.​

---

וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֙יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כׇּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע
וַיִּגְוַ֞ע כׇּל־בָּשָׂ֣ר ׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ בָּע֤וֹף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃ כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ׃ וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם* ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֙מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ

*ואל תשיבוני מן הנכתב וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כׇּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה שהרי בפסוקים דלעיל נר' מבואר שגם זה מתפרש רק על 'מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים'​

---

ויתירה מזו, יש מקום אחד בו נראה בביאור שנשארו העצים, ואמנם בחז"ל מצאנו שמתבאר בצורה שונה
וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ
וכך כותב הרמב"ן בביאור מקרא זה "מפשוטו של פסוק זה יראה שלא נעקרו האילנות ולא נמחו במבול כי לא היה שם נחל שוטף בעבור כי נתמלא כל העולם מים".