• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,589
תודות
16,571
נקודות
895
בפרשתן (י', ג'): "וידום אהרן",
ופרש"י: קבל שכר על שתיקתו,
וצ"ע מד' השו"ע (רכ"ב, ג'):
חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה, כדרך שמברך בשמחה על הטובה,
וא"כ היה לו לברך ?
 
בפרשתן (י', ג'): "וידום אהרן",
ופרש"י: קבל שכר על שתיקתו,
וצ"ע מד' השו"ע (רכ"ב, ג'):
חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה, כדרך שמברך בשמחה על הטובה,
וא"כ היה לו לברך ?
לכאורה אין הכוונה ששתק מלברך וכו' רק שפסק מצער ואבילות וכלשון המדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת שמיני פרק י סימן ג כיון שראה משה את אהרן עומד ותוהה, אמר אוי לי שכך היא עבירה בידי וביד בני, נכנס משה אצלו והיה מפייסו, אמר לו אחי זה מסיני נאמר לי שעתיד הקדוש ברוך הוא לקדש את הבית הזה, ובאדם גדול אני מקדשו, והייתי אומר או בי או בך הבית הזה מתקדש, ועכשיו נמצאו שני בניך גדולים ממני וממך, כיון ששמע אהרן מיד שתק, שנאמר וידום אהרן וכן הוא בעוד מדרשים
 
ברמב"ן ויקרא פרק י כתב וטעם וידום אהרן - שהיה בוכה בקול, ואז שתק.
(וע"ע במדרש ותצא אש לפני ה' היה אהרן עומד ותוהא אומר אוי לי כך עבירה בידי וביד בני שכך הגעתני, נכנס משה אצלו והיה מפייסו אמר לו, אהרן אחי מסיני נאמר לי עתיד אני לקדש את הבית הזה באדם גדול אני מקדשו הייתי סבור או בי או בך הבית מתקדש, עכשיו נמצאו בניך גדולים ממני וממך שבהם הבית נתקדש, כיון ששמע אהרן כך צדק עליו את הדין שתק שנ' וידום אהרן ולמודי' צדיקים שמצדיקים עליהם את הדין אברהם צידק עליו את הדין שנאמר ואנכי עפר ואפר יעקב צידק עליו את הדין שנאמר קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך").
 
לכאורה אין הכוונה ששתק מלברך וכו' רק שפסק מצער ואבילות וכלשון המדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת שמיני פרק י סימן ג כיון שראה משה את אהרן עומד ותוהה, אמר אוי לי שכך היא עבירה בידי וביד בני, נכנס משה אצלו והיה מפייסו, אמר לו אחי זה מסיני נאמר לי שעתיד הקדוש ברוך הוא לקדש את הבית הזה, ובאדם גדול אני מקדשו, והייתי אומר או בי או בך הבית הזה מתקדש, ועכשיו נמצאו שני בניך גדולים ממני וממך, כיון ששמע אהרן מיד שתק, שנאמר וידום אהרן וכן הוא בעוד מדרשים
עדיין לא מובא שבירך
 
לא מובא, אבל גם לא סותר. וככל הנראה עשה את שמוטל עליו מצד ההלכה.
(וכמו שאומרים שרמוזה כיפה בתורה, שהרי כ' "וילך משה" וברור שמשה הלך עם כיפה...)
אולי כבודו מכוון לאמור באונקלוס 'ושבח אהרן', ודפח"ח
 
בפרשתן (י', ג'): "וידום אהרן",
ופרש"י: קבל שכר על שתיקתו,
וצ"ע מד' השו"ע (רכ"ב, ג'):
חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה, כדרך שמברך בשמחה על הטובה,
וא"כ היה לו לברך ?
דיני ברכות היו נהוגים באותה שעה?
 
באמת במדרש מבואר בעיקר על דברי תורה שבכתב אבל כתוב על כל האבות שקיימו בעקרו מצוות וקשה לומר שהאמור ביומא כח ב על אברהם שקיים תורותי (גם שבע"פ) לא נאמר עליהם
ויקרא רבה (וילנא) פרשת ויקרא פרשה ב סימן י ברוך המקום שספר עצמו עם הצדיקים הראשונים אדם העלה שור ע"ג המזבח שנאמר (תהלים סט) ותיטב לה' משור פר, נח קיים מה שכתוב בתורה שנאמר (בראשית ח) ויבן נח מזבח לה', אברהם קיים את התורה כולה שנא' (שם /בראשית/ כו) עקב אשר שמע אברהם וגו' שהוא עשה קרבן והקריב איל, יצחק קיים מה שכתוב בתורה והשליך עצמו לפני אביו כשה זבוח, יעקב קיים מה שכתוב בתורה שנא' (שם /בראשית/ לה) ויתנו אל יעקב את אלהי הנכר וגו', יהודה קיים מה שכתוב בתורה שנאמר (שם /בראשית/ לח) בא אל אשת אחיך וגו', יוסף קיים מה שכתוב בתורה שנאמר (שמות כ) כבד את אביך וגו', לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה לא תחמוד, עד שלא נתנה תורה להם והם עשו אותה מאליהן לפיכך אהבם הקדוש ברוך הוא אהבה גמורה והשוה את שמם לשמו הגדול עליהם הוא אומר (תהלים קיט) אשרי תמימי דרך וגו', ואמר (דברים לב) הצור תמים פעלו ואמר (תהלים יח) האל תמים דרכו.
והדברים בודאי קשים שהרי איך יכלו לקיים תפילין שכ' יצ"מ וכדו' וכבר עמדו בזה המפרשים השונים.
ובפשטות ענייני ברכות שהם מסברא לפי התירוצים המוכרים לכאורה קיימו
 
ברמב"ן ויקרא פרק י כתב וטעם וידום אהרן - שהיה בוכה בקול, ואז שתק.
(וע"ע במדרש ותצא אש לפני ה' היה אהרן עומד ותוהא אומר אוי לי כך עבירה בידי וביד בני שכך הגעתני, נכנס משה אצלו והיה מפייסו אמר לו, אהרן אחי מסיני נאמר לי עתיד אני לקדש את הבית הזה באדם גדול אני מקדשו הייתי סבור או בי או בך הבית מתקדש, עכשיו נמצאו בניך גדולים ממני וממך שבהם הבית נתקדש, כיון ששמע אהרן כך צדק עליו את הדין שתק שנ' וידום אהרן ולמודי' צדיקים שמצדיקים עליהם את הדין אברהם צידק עליו את הדין שנאמר ואנכי עפר ואפר יעקב צידק עליו את הדין שנאמר קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך").
מה שייכות בין דברי המדרש [שכבר הובאו ע"י הרב @פנחס ע ] לדברי הרמב"ן שהבאתם, ואף מה מוצאים בהקשר לקושיא בד' הרמב"ן הנז'
 
זאת תורת העולה:

ראשית, יש לעורר ולהקשות בזה מן האמור בגמ' (מו"ק כז:) שבמות אדם ג' ימים לבכי ושבעה למספד. והר"מ (פי"ג מאבל הי"ב) פי', וז"ל: כל מיש אינו מתאבל כמו שצוו חכמים ה"ז אכזרי אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה, ע"כ. ולפי"ז צ"ע מ"ט דמם אהרן במות בניו, ולא בכה ג' ימים כדרך שצריך לבכות אדם על מתו.

א. לכאורה הקושיא היא ע"ד רש"י, שכתב 'קבל שכר על שתיקתו', דיעוי' באונקלוס על אתר שתרגם: 'ושתק אהרן', הן אמת דעפ"י הביאורים הבאים יתכן לומר דל"פ.

ב. אולי י"ל, דהפסק בשו"ע הוא כשהאדם מבין שהוא רעה. ושמא אהרן חשב בדעתו שאין בכך רעה אלא רצון ה' הוא. והיא גופא השתיקה.

ג. עוד י"ל, דהתגובה הראשונית הטבעית היא להתרעם או להרהר ח"ו על מידותיו של הקב"ה ובשלב זה אהרן שתק וקיבל עליו את הדין בהכנעה. בנוסף אח"כ ודאי גם בירך על כך כדברי השו"ע.

ד. עוד י"ל, שעצם הברכה על הרעה נידונית כ'שתיקה'.

ה. ואולי י"ל עוד בנסו"א, אה"נ אהרן ברך, ויתכן שאף קיבל על כך שכר, אך כאן רש"י מונה את השכר על השתיקה בנפרד (שודאי שראויה לשכר בפני עצמה).

ו. לכאורה אין הכוונה ששתק מלברך וכו' רק שפסק מצער ואבילות וכלשון המדרש אגדה (בובר, ויקרא פרשת שמיני פרק י סימן ג): כיון שראה משה את אהרן עומד ותוהה, אמר אוי לי שכך היא עבירה בידי וביד בני, נכנס משה אצלו והיה מפייסו, אמר לו אחי זה מסיני נאמר לי שעתיד הקדוש ברוך הוא לקדש את הבית הזה, ובאדם גדול אני מקדשו, והייתי אומר או בי או בך הבית הזה מתקדש, ועכשיו נמצאו שני בניך גדולים ממני וממך, כיון ששמע אהרן מיד שתק, שנאמר וידום אהרן .וכן הוא בעוד מדרשים.

ז. אולי יש לומר עוד, המקור לסעיף הנ"ל בשו"ע זה הגמ' בברכות (ס:) דשם איתא, "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה – לקבולינהו בשמחה". ופירש"י שאהרן אכן בירך בלב ובשתיקה, בכך שקיבל את הדין באהבה ולא עירער על מידותיו של הקב"ה, וא"כ זוהי ה"דעת שלמה" הנדרשת.

ח. מי יימר לן שלא ברך לפני, והלוא הברכה היא בשעה שאדם מקבל את הבשורה, ובפשטות קיבלה לפני דבריו של משה, והדבר מוכח מהמדרש שאומר 'נכנס משה אצלו והיה מפייסו. אמר לו וכו'' רואים שאהרן כבר היה בעיצומה של האבילות כשמשה נכנס, ונראה שלזה יכוון הרמב"ן בדבריו: וטעם וידום אהרן שהיה בוכה בקול ואז שתק וכו'.​
 
זאת תורת העולה:

ראשית, יש לעורר ולהקשות בזה מן האמור בגמ' (מו"ק כז:) שבמות אדם ג' ימים לבכי ושבעה למספד. והר"מ (פי"ג מאבל הי"ב) פי', וז"ל: כל מיש אינו מתאבל כמו שצוו חכמים ה"ז אכזרי אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה, ע"כ. ולפי"ז צ"ע מ"ט דמם אהרן במות בניו, ולא בכה ג' ימים כדרך שצריך לבכות אדם על מתו.

עי"ל כפי שכתב הט"ז בדברי דוד וידם אהרן- קיבל שכר על שתיקתו. הוכחה לזה דקשה למה לא נכתב תחילה שבכה אהרן, אלא הטעם שלא נכתב בתורה מעשה שהיה אם אין נפקותא מזה, דלא קיבל שכר על מה שבכה על מיתת בניו, אבל על השתיקה קיבל שכר. וע"ז אמר אח"כ 'ומה שכר כו'', ע"כ. נמצא שכל דבר שאין נפק"מ לא נכתב.​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון