חידה פרשת שבוע היכן מצינו מקור למנהג חזקיה ? (1 צופה)

[התורה]

היכן מצינו מקור מפרשתינו למנהג חזקיה שלא להתחתן אם יוולדו בנים שאינם מהוגנים (עיי' ברכות י., ובהגה' הב"ח שם) ?

 

[למה זה תשאל לשמי?]

היכן מצינו מקור למנהג חזקיה שלא להתחתן אם יוולדו בנים שאינם מהוגנים (עיי' ברכות י., ובהגה' הב"ח שם ?

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי יש מקור הפוך, דמבואר במדרש דנח לא הוליד ילדים משום דאם יהיו רשעים ימחו במבול, ומוכח שעם זה שיהיו רשעים אינו סיבה שלא להוליד, ויל"ע.

 

[התורה]

לדעתי יש מקור הפוך, דמבואר במדרש דנח לא הוליד ילדים משום דאם יהיו רשעים ימחו במבול, ומוכח שעם זה שיהיו רשעים אינו סיבה שלא להוליד, ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

ראשית, מדברי המדרש רואים שהוא מקור ובית אב למנהג חזקיה,
שאם רואה שנולדים הימנו בנים דלא מעלו אין לו להולידם,
והוא על אף שלא נפסק כן - כמבואר בברכות י. עם ישעיהו.

 

[התורה]

לדעתי יש מקור הפוך, דמבואר במדרש דנח לא הוליד ילדים משום דאם יהיו רשעים ימחו במבול, ומוכח שעם זה שיהיו רשעים אינו סיבה שלא להוליד, ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

ובהקשר לקושיא,
אולי יש לומר, שרחק שינצלו מן המבול יש פחות סברא שיהיו רשעים

 

[אליהו ישראלי]

לדעתי יש מקור הפוך, דמבואר במדרש דנח לא הוליד ילדים משום דאם יהיו רשעים ימחו במבול, ומוכח שעם זה שיהיו רשעים אינו סיבה שלא להוליד, ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

ראשית, מדברי המדרש רואים שהוא מקור ובית אב למנהג חזקיה,
שאם רואה שנולדים הימנו בנים דלא מעלו אין לו להולידם,
והוא על אף שלא נפסק כן - כמבואר בברכות י. עם ישעיהו.

לחץ כדי לכווץ...

במדרש מבואר דנח נשא אשה ועסק בפו"ר אלא דהקב"ה לא נתן לו זרע עד שהיה בן חמש מאות, כדי שאם יהיו רשעים לא יצטער אותו צדיק שימחו במבול.
והנה מעצם עיסוקו של נח בפו"ר אין ראיה, דהא לא היה מוכרח שיהיו רשעים, אפשר שיהיו צדיקים (כבני נח שניצלו בתבה).
וממה שלא נתן לו הקב"ה אין ראיה, (ודלא כהרב @התורה) דאין להוליד רשעים, דזה סברא מיוחדת שלא יצטער אותו צדיק, וביותר דזה גופא 'כבשי דרחמנא' ועל זה אמר ישעיהו לחזקיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דאיפקדת איבעי לך למיעבד.
ומאידך אין להוכיח ממה שצריך לסברא זו (וכמ"ש הרב @למה זה תשאל לשמי? ), דהקב"ה מנהיג עולמו בדרך הטבע ואינו נמנע מלברוא רשעים, ורק משום שלא יצטער אותו צדיק מנע אותו מלהוליד.

 

[התורה]

במדרש מבואר דנח נשא אשה ועסק בפו"ר אלא דהקב"ה לא נתן לו זרע עד שהיה בן חמש מאות, כדי שאם יהיו רשעים לא יצטער אותו צדיק שימחו במבול.
והנה מעצם עיסוקו של נח בפו"ר אין ראיה, דהא לא היה מוכרח שיהיו רשעים, אפשר שיהיו צדיקים (כבני נח שניצלו בתבה).
וממה שלא נתן לו הקב"ה אין ראיה, (ודלא כהרב @התורה) דאין להוליד רשעים, דזה סברא מיוחדת שלא יצטער אותו צדיק, וביותר דזה גופא 'כבשי דרחמנא' ועל זה אמר ישעיהו לחזקיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דאיפקדת איבעי לך למיעבד.
ומאידך אין להוכיח ממה שצריך לסברא זו (וכמ"ש הרב @למה זה תשאל לשמי? ), דהקב"ה מנהיג עולמו בדרך הטבע ואינו נמנע מלברוא רשעים, ורק משום שלא יצטער אותו צדיק מנע אותו מלהוליד.

לחץ כדי לכווץ...

מחילה אני מכיר מדרש כדברי הרב למה זה תשאל לשמי?.
מנין ליה למר דבריו, אשמח לראות מקור דבריו.

 

[הצעיר שבחבורה]

מחילה אני מכיר מדרש כדברי הרב למה זה תשאל לשמי?.
מנין ליה למר דבריו, אשמח לראות מקור דבריו.​

לחץ כדי לכווץ...

ילקו"ש
ויהי נח בן חמש מאות שנה. מה טעם כל דורו מוליד למאה ולמאתים, והוא מוליד לת"ק שנה? אלא אמר הקב"ה: אם רשעים הן, אין רצוני שיאבדו במים; ואם צדיקים הן, אטריח עליו ויעשה תיבות הרבה. וכבש הקב"ה מעיינו והוליד לת"ק שנה, שאפילו יפת שהוא גדול, לכשיבוא המבול אינו בן ק' שנה לעונשין.
בראשית רבה
אמר רבי יודן: מה טעם כל דורות הולידו למאה שנים ולמאתים שנה, וזה הוליד לחמש מאות שנה? אלא אמר הקדוש ברוך הוא: אם רשעים הם, אין רצוני שיאבדו במים. ואם צדיקים הם, אטריח עליו ויעשה להם תיבות הרבה?! וכיבש הקב"ה מעיינו והוליד לחמש מאות שנה.​

 

[התורה]

באור החיים הקדוש (בראשית ו', י') מביא,
וזה לשונו:
"ומצאתי במדרש שאמר (ילקוט בראשית מ"ג) וזה לשונם הסתכל נח שהם מכעיסים להקב"ה אמר מה לי להשתדל בפריה ורביה עד ת"ק שנה אמר ימות האיש בלא בנים וה' אמר פרו ורבו מיד נזקק לפריה ורביה, הרי כי הולידם לצד קיום המין לבד", עכ"ל.

 

[הצעיר שבחבורה]

באור החיים הקדוש (בראשית ו', י') מביא,

לחץ כדי לכווץ...

אבל רש"י בפירושו לתורה מביא את דברי המדרש כפי שהובא בדבריי דלעיל.
וזה לשונו:

"בן חמש מאות שנה" - א"ר יודן מה טעם כל הדורות הולידו לק' שנה וזה לחמש מאות אמר הקב"ה אם רשעים הם יאבדו במים ורע (ס"א זרע של צדיק זה) לצדיק זה ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה כבש את מעיינו ולא הוליד עד חמש מאות שנה כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול (ב"ר) דכתיב (ישעיהו סה) כי הנער בן מאה שנה ימות ראוי לעונש לעתיד וכן לפני מתן תורה.​

 

[התורה]

אבל רש"י בפירושו לתורה מביא את דברי המדרש כפי שהובא בדבריי דלעיל.
וזה לשונו:

"בן חמש מאות שנה" - א"ר יודן מה טעם כל הדורות הולידו לק' שנה וזה לחמש מאות אמר הקב"ה אם רשעים הם יאבדו במים ורע (ס"א זרע של צדיק זה) לצדיק זה ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה כבש את מעיינו ולא הוליד עד חמש מאות שנה כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול (ב"ר) דכתיב (ישעיהו סה) כי הנער בן מאה שנה ימות ראוי לעונש לעתיד וכן לפני מתן תורה.​

לחץ כדי לכווץ...

השאלה אם זה אותו מדרש.
והאמת שחיפשתי בילקו"ש ברמז מ"ג ושם כתוב כדבריכם.
אולי זה תלוי במהדורות,
צריך להסתכל באור החיים מהודרת מתיבתא, יש שם למטה מקורות לדבריו.

 

[התורה]

אבל רש"י בפירושו לתורה מביא את דברי המדרש כפי שהובא בדבריי דלעיל.
וזה לשונו:

"בן חמש מאות שנה" - א"ר יודן מה טעם כל הדורות הולידו לק' שנה וזה לחמש מאות אמר הקב"ה אם רשעים הם יאבדו במים ורע (ס"א זרע של צדיק זה) לצדיק זה ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה כבש את מעיינו ולא הוליד עד חמש מאות שנה כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול (ב"ר) דכתיב (ישעיהו סה) כי הנער בן מאה שנה ימות ראוי לעונש לעתיד וכן לפני מתן תורה.​

לחץ כדי לכווץ...

עתה מצאתי בהמשך דברי הילקו"ש שם
שכתוב על בזה הלשון:
"רבי ברכיה הוה קרי עליהון נותן ליעף כח. נסתכל נח שהן מכעיסין להקב"ה אמר מה לי להזקק לפריה ורביה לפיכך לא הוליד עד ת"ק שנה ואח"כ אמר ימות האיש ההוא בלא בנים והקב"ה אמר פרו ורבו מיד נזקק לפריה ורביה".

 

[הצעיר שבחבורה]

עתה מצאתי בהמשך דברי הילקו"ש שם
שכתוב על בזה הלשון:
"רבי ברכיה הוה קרי עליהון נותן ליעף כח. נסתכל נח שהן מכעיסין להקב"ה אמר מה לי להזקק לפריה ורביה לפיכך לא הוליד עד ת"ק שנה ואח"כ אמר ימות האיש ההוא בלא בנים והקב"ה אמר פרו ורבו מיד נזקק לפריה ורביה".

לחץ כדי לכווץ...

ואם כן, הרי שאף נח חזר בו מזה.

 

[התורה]

ואם כן, הרי שאף נח חזר בו מזה.

לחץ כדי לכווץ...

אם כן כבודו כיוון עתה למה שכתב בתחילה הרב למה זה תשאל לשמי?

 

[אליהו ישראלי]

כעת ראיתי מש"כ הרבנים @התורה ו @הצעיר שבחבורה שליט"א, וכן כוונתי הייתה למדרש שהובא ברש"י.
ושוב התבוננתי דאין ראיה מנח אף אם הוא נמנע מפו"ר, למש"כ רש"י בפרשת נח דרק נח (אחר המבול) נצטווה על פו"ר, וקודם לכן היה רק ברכה.
ולפ"ז נמצא דדברי הילקו"ש הם דמסקנת נח שאין ראוי להימנע מאפשרות שתחול עליו ברכת המקום, ואע"פ שאין בזה ציווי.

 

[התורה]

כעת ראיתי מש"כ הרבנים @התורה ו @הצעיר שבחבורה שליט"א, וכן כוונתי הייתה למדרש שהובא ברש"י.
ושוב התבוננתי דאין ראיה מנח אף אם הוא נמנע מפו"ר, למש"כ רש"י בפרשת נח דרק נח (אחר המבול) נצטווה על פו"ר, וקודם לכן היה רק ברכה.
ולפ"ז נמצא דדברי הילקו"ש הם דמסקנת נח שאין ראוי להימנע מאפשרות שתחול עליו ברכת המקום, ואע"פ שאין בזה ציווי.

לחץ כדי לכווץ...

אמר מה לי להשתדל בפריה ורביה

לחץ כדי לכווץ...