חידה פרשת שבוע - היכן מצינו מקור למנהג חזקיה ? | אוצר החידות חידה פרשת שבוע - היכן מצינו מקור למנהג חזקיה ? | אוצר החידות

התורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פותח האשכול
הודעות
508
תודות
762
נקודות
191
היכן מצינו מקור מפרשתינו למנהג חזקיה שלא להתחתן אם יוולדו בנים שאינם מהוגנים (עיי' ברכות י., ובהגה' הב"ח שם) ?
 
פִּתָרוֹן
היכן מצינו מקור למנהג חזקיה שלא להתחתן אם יוולדו בנים שאינם מהוגנים (עיי' ברכות י., ובהגה' הב"ח שם ?
לדעתי יש מקור הפוך, דמבואר במדרש דנח לא הוליד ילדים משום דאם יהיו רשעים ימחו במבול, ומוכח שעם זה שיהיו רשעים אינו סיבה שלא להוליד, ויל"ע.
היכן מצינו מקור למנהג חזקיה שלא להתחתן אם יוולדו בנים שאינם מהוגנים (עיי' ברכות י., ובהגה' הב"ח שם ?
לדעתי יש מקור הפוך, דמבואר במדרש דנח לא הוליד ילדים משום דאם יהיו רשעים ימחו במבול, ומוכח שעם זה שיהיו רשעים אינו סיבה שלא להוליד, ויל"ע.
 
פִּתָרוֹן
לדעתי יש מקור הפוך, דמבואר במדרש דנח לא הוליד ילדים משום דאם יהיו רשעים ימחו במבול, ומוכח שעם זה שיהיו רשעים אינו סיבה שלא להוליד, ויל"ע.
ראשית, מדברי המדרש רואים שהוא מקור ובית אב למנהג חזקיה,
שאם רואה שנולדים הימנו בנים דלא מעלו אין לו להולידם,
והוא על אף שלא נפסק כן - כמבואר בברכות י. עם ישעיהו.
 
לדעתי יש מקור הפוך, דמבואר במדרש דנח לא הוליד ילדים משום דאם יהיו רשעים ימחו במבול, ומוכח שעם זה שיהיו רשעים אינו סיבה שלא להוליד, ויל"ע.
ובהקשר לקושיא,
אולי יש לומר, שרחק שינצלו מן המבול יש פחות סברא שיהיו רשעים
 
לדעתי יש מקור הפוך, דמבואר במדרש דנח לא הוליד ילדים משום דאם יהיו רשעים ימחו במבול, ומוכח שעם זה שיהיו רשעים אינו סיבה שלא להוליד, ויל"ע.
ראשית, מדברי המדרש רואים שהוא מקור ובית אב למנהג חזקיה,
שאם רואה שנולדים הימנו בנים דלא מעלו אין לו להולידם,
והוא על אף שלא נפסק כן - כמבואר בברכות י. עם ישעיהו.
במדרש מבואר דנח נשא אשה ועסק בפו"ר אלא דהקב"ה לא נתן לו זרע עד שהיה בן חמש מאות, כדי שאם יהיו רשעים לא יצטער אותו צדיק שימחו במבול.
והנה מעצם עיסוקו של נח בפו"ר אין ראיה, דהא לא היה מוכרח שיהיו רשעים, אפשר שיהיו צדיקים (כבני נח שניצלו בתבה).
וממה שלא נתן לו הקב"ה אין ראיה, (ודלא כהרב @התורה) דאין להוליד רשעים, דזה סברא מיוחדת שלא יצטער אותו צדיק, וביותר דזה גופא 'כבשי דרחמנא' ועל זה אמר ישעיהו לחזקיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דאיפקדת איבעי לך למיעבד.
ומאידך אין להוכיח ממה שצריך לסברא זו (וכמ"ש הרב @למה זה תשאל לשמי? ), דהקב"ה מנהיג עולמו בדרך הטבע ואינו נמנע מלברוא רשעים, ורק משום שלא יצטער אותו צדיק מנע אותו מלהוליד.
 
במדרש מבואר דנח נשא אשה ועסק בפו"ר אלא דהקב"ה לא נתן לו זרע עד שהיה בן חמש מאות, כדי שאם יהיו רשעים לא יצטער אותו צדיק שימחו במבול.
והנה מעצם עיסוקו של נח בפו"ר אין ראיה, דהא לא היה מוכרח שיהיו רשעים, אפשר שיהיו צדיקים (כבני נח שניצלו בתבה).
וממה שלא נתן לו הקב"ה אין ראיה, (ודלא כהרב @התורה) דאין להוליד רשעים, דזה סברא מיוחדת שלא יצטער אותו צדיק, וביותר דזה גופא 'כבשי דרחמנא' ועל זה אמר ישעיהו לחזקיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דאיפקדת איבעי לך למיעבד.
ומאידך אין להוכיח ממה שצריך לסברא זו (וכמ"ש הרב @למה זה תשאל לשמי? ), דהקב"ה מנהיג עולמו בדרך הטבע ואינו נמנע מלברוא רשעים, ורק משום שלא יצטער אותו צדיק מנע אותו מלהוליד.
מחילה אני מכיר מדרש כדברי הרב למה זה תשאל לשמי?.
מנין ליה למר דבריו, אשמח לראות מקור דבריו.
 
מחילה אני מכיר מדרש כדברי הרב למה זה תשאל לשמי?.
מנין ליה למר דבריו, אשמח לראות מקור דבריו.​
ילקו"ש
ויהי נח בן חמש מאות שנה. מה טעם כל דורו מוליד למאה ולמאתים, והוא מוליד לת"ק שנה? אלא אמר הקב"ה: אם רשעים הן, אין רצוני שיאבדו במים; ואם צדיקים הן, אטריח עליו ויעשה תיבות הרבה. וכבש הקב"ה מעיינו והוליד לת"ק שנה, שאפילו יפת שהוא גדול, לכשיבוא המבול אינו בן ק' שנה לעונשין.
בראשית רבה
אמר רבי יודן: מה טעם כל דורות הולידו למאה שנים ולמאתים שנה, וזה הוליד לחמש מאות שנה? אלא אמר הקדוש ברוך הוא: אם רשעים הם, אין רצוני שיאבדו במים. ואם צדיקים הם, אטריח עליו ויעשה להם תיבות הרבה?! וכיבש הקב"ה מעיינו והוליד לחמש מאות שנה.​
 
באור החיים הקדוש (בראשית ו', י') מביא,
וזה לשונו:
"ומצאתי במדרש שאמר (ילקוט בראשית מ"ג) וזה לשונם הסתכל נח שהם מכעיסים להקב"ה אמר מה לי להשתדל בפריה ורביה עד ת"ק שנה אמר ימות האיש בלא בנים וה' אמר פרו ורבו מיד נזקק לפריה ורביה, הרי כי הולידם לצד קיום המין לבד", עכ"ל.
 
באור החיים הקדוש (בראשית ו', י') מביא,
אבל רש"י בפירושו לתורה מביא את דברי המדרש כפי שהובא בדבריי דלעיל.
וזה לשונו:
"בן חמש מאות שנה" - א"ר יודן מה טעם כל הדורות הולידו לק' שנה וזה לחמש מאות אמר הקב"ה אם רשעים הם יאבדו במים ורע (ס"א זרע של צדיק זה) לצדיק זה ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה כבש את מעיינו ולא הוליד עד חמש מאות שנה כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול (ב"ר) דכתיב (ישעיהו סה) כי הנער בן מאה שנה ימות ראוי לעונש לעתיד וכן לפני מתן תורה.​
 
אבל רש"י בפירושו לתורה מביא את דברי המדרש כפי שהובא בדבריי דלעיל.
וזה לשונו:
"בן חמש מאות שנה" - א"ר יודן מה טעם כל הדורות הולידו לק' שנה וזה לחמש מאות אמר הקב"ה אם רשעים הם יאבדו במים ורע (ס"א זרע של צדיק זה) לצדיק זה ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה כבש את מעיינו ולא הוליד עד חמש מאות שנה כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול (ב"ר) דכתיב (ישעיהו סה) כי הנער בן מאה שנה ימות ראוי לעונש לעתיד וכן לפני מתן תורה.​
השאלה אם זה אותו מדרש.
והאמת שחיפשתי בילקו"ש ברמז מ"ג ושם כתוב כדבריכם.
אולי זה תלוי במהדורות,
צריך להסתכל באור החיים מהודרת מתיבתא, יש שם למטה מקורות לדבריו.
 
אבל רש"י בפירושו לתורה מביא את דברי המדרש כפי שהובא בדבריי דלעיל.
וזה לשונו:
"בן חמש מאות שנה" - א"ר יודן מה טעם כל הדורות הולידו לק' שנה וזה לחמש מאות אמר הקב"ה אם רשעים הם יאבדו במים ורע (ס"א זרע של צדיק זה) לצדיק זה ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה כבש את מעיינו ולא הוליד עד חמש מאות שנה כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול (ב"ר) דכתיב (ישעיהו סה) כי הנער בן מאה שנה ימות ראוי לעונש לעתיד וכן לפני מתן תורה.​
עתה מצאתי בהמשך דברי הילקו"ש שם
שכתוב על בזה הלשון:
"רבי ברכיה הוה קרי עליהון נותן ליעף כח. נסתכל נח שהן מכעיסין להקב"ה אמר מה לי להזקק לפריה ורביה לפיכך לא הוליד עד ת"ק שנה ואח"כ אמר ימות האיש ההוא בלא בנים והקב"ה אמר פרו ורבו מיד נזקק לפריה ורביה".
 
עתה מצאתי בהמשך דברי הילקו"ש שם
שכתוב על בזה הלשון:
"רבי ברכיה הוה קרי עליהון נותן ליעף כח. נסתכל נח שהן מכעיסין להקב"ה אמר מה לי להזקק לפריה ורביה לפיכך לא הוליד עד ת"ק שנה ואח"כ אמר ימות האיש ההוא בלא בנים והקב"ה אמר פרו ורבו מיד נזקק לפריה ורביה".
ואם כן, הרי שאף נח חזר בו מזה.
 
כעת ראיתי מש"כ הרבנים @התורה ו @הצעיר שבחבורה שליט"א, וכן כוונתי הייתה למדרש שהובא ברש"י.
ושוב התבוננתי דאין ראיה מנח אף אם הוא נמנע מפו"ר, למש"כ רש"י בפרשת נח דרק נח (אחר המבול) נצטווה על פו"ר, וקודם לכן היה רק ברכה.
ולפ"ז נמצא דדברי הילקו"ש הם דמסקנת נח שאין ראוי להנמע מאפשרות שתחול עליו ברכת המקום,ואע"פ שאין בזה ציווי.
 
כעת ראיתי מש"כ הרבנים @התורה ו @הצעיר שבחבורה שליט"א, וכן כוונתי הייתה למדרש שהובא ברש"י.
ושוב התבוננתי דאין ראיה מנח אף אם הוא נמנע מפו"ר, למש"כ רש"י בפרשת נח דרק נח (אחר המבול) נצטווה על פו"ר, וקודם לכן היה רק ברכה.
ולפ"ז נמצא דדברי הילקו"ש הם דמסקנת נח שאין ראוי להנמע מאפשרות שתחול עליו ברכת המקום,ואע"פ שאין בזה ציווי.
אמר מה לי להשתדל בפריה ורביה
 

הודעות מומלצות

עמך יצר פוסט חדש...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה