חיי שרה - מהיכן למדים שמודים על בשורה טובה ? | בראשית חיי שרה - מהיכן למדים שמודים על בשורה טובה ? | בראשית
  • מחפשים אשכולות לפי נושא? השתמשו בקידומות! לחצו על קידומת ברשימה או בקידומת שמופיע בראש האשכול ברשימת הנושאים כדי לראות את כל האשכולות המסומנים בה.

התורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
833
תודות
1,325
נקודות
222
בפרשתן (כ"ד, כ"ז): "ויקד האיש וישתחו לה'", מצינו שאליעזר התשחוה ב' פעמים בהודאה לה', חד בזמן שראה שתפלתו מתקיימת ורבקה נענתה כתפילתו, ועוד בזמן שלבן ובתואל נתנו לו את רבקה. ואילו רש"י העמיד דבריו ש"מכן שמודים על בשורה טובה" רק על השני.
וצ"ב מ"ש הא' מהב', וצ"ע.
 
בפרשתן (כ"ד, כ"ז): "ויקד האיש וישתחו לה'", מצינו שאליעזר התשחוה ב' פעמים בהודאה לה', חד בזמן שראה שתפלתו מתקיימת ורבקה נענתה כתפילתו, ועוד בזמן שלבן ובתואל נתנו לו את רבקה. ואילו רש"י העמיד דבריו ש"מכן שמודים על בשורה טובה" רק על השני.
וצ"ב מ"ש הא' מהב', וצ"ע.
המקור: פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק כד פסוק כו (פרשת חיי שרה)
כו) ויקד האיש וישתחו לה'. מיכן שמודין על בשורה טובה
וישוב לזה
עי' שפתי חכמים בראשית פרק כד פסוק נב (פרשת חיי שרה)
בב"ר (פ' ס' ז') כתבו על ויקד האיש, ורש"י כתבו כאן, שהרי אין לומר שמודים על בשורה טובה עד שאמרו קח ולך, אבל בדברו עם רבקה עדיין לא ידע אם תאבה
 
המקור: פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק כד פסוק כו (פרשת חיי שרה)
כו) ויקד האיש וישתחו לה'. מיכן שמודין על בשורה טובה
מקור הדברים הוא במדרש רבה, שהוא ספר שקדם לרש"י [הפסיקתא זוטרתא נכתב ע"י ראשון שמאוחר לרש"י, ומעתיק בדבריו את פירושיו של רש"י כסדר]
אבל בדברו עם רבקה עדיין לא ידע אם תאבה
לשון השפתי חכמים שציטטתם כאן תמוה, ולכאו' יש שם ט"ס וצ"ל שלא ידע אם הם יסכימו.
ויישר כוחכם על הבאת התירוץ!
 
שוב ראיתי שבמדרש רבה הובאה הדרשה של "מיכן שמודים על בשורה טובה" על הפסוק "ויקוד האיש וישתחו לה'. ויאמר ברוך ה'" וגו'.

וכן מסתבר לגרוס גם ברש"י, שהרי בפסוק הראשון נאמר שהודה בפירוש ואמר ברוך ה' וגו', משא"כ ההשתחואה השניה שהיתה בשתיקה, ואיך נוכל לדרוש משתיקתו ענין הודאה בפה?
 
[הפסיקתא זוטרתא נכתב ע"י ראשון שמאוחר לרש"י, ומעתיק בדבריו את פירושיו של רש"י כסדר]
איני יודע כוונתו
רש"י נולד בטרוייש שבצפון צרפת בשנת ד"א ת"ת (1040; אולי תת"א) ונפטר בשנת ד"א תתס"ה (1105)
פסיקתא זוטרתי לקח טוב, קיבץ וחיבר ר' טוביהו ב"ר אליעזר, שחי בצפון יון סביב שנת ד"א תת"ן, אלא שליקט מר"מ הדרשן שהיה גם רבו של רש"י
בספרי מדרש רבה קובצו בימי בראשונים
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

השאלות בחרוזים
התשובות לפי אלף בית
ערך והגיש...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה