חיי שרה לספוד לשרה (1 צופה)

[רבי]

ויבא אברהם לספד לשדה ולבכתה (כג, ב)
מדוע מפריד הפסוק בין המילים לספד' ולבכתה' באמצעות המילה לשרה'? מדוע לא נכתב לספד ולבכות לשרה?
לא פעם מגיע אדם לחתונה מציץ לכיוון החתן ומבין מיד שהוא טעה באולם. החתונה הזו אינה שלו. אך לפעמים זה קורה גם בלוויה, אדם מגיע למקום באמצע ההספדים מקשיב לשבחים המופלגים שאומרים על הנפטר, ושואל את עצמו האם לא נקלעתי בטעות ללוויה של אדם אחר הרי הכרתי את הנפטר ומה שמדברים כאן אינו אודותיו זה לא הוא.
וכך כותב רבי יהודה ליב לאזארוב מגיד מישרים בארה"ב בספר דרשותיו מטה יהודה כמו שנוהגים בימים האלה באמריקה שמספידים אנשים כאלה ומספרים עליהם שבחים שאין בהם, ולשומע נדמה אז שמספידים איש אחר לא את הנפטר שהוא ידע ,הוא שומע שמספרים על הנפטר שהיה אדם כשר ירא אלוקים איש טוב וחונן והוא יודע שבכל השבחים האלה אין אף קורטוב של אמת וכל דברי המספיד הם שקר וכזב.
והנה השבחים שנאמרו על שרה היו נוראים ועצומים, נפטרת ללא חטא כלל, בת ק' כבת כ' לחטא מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא חטא (רש"י כג א) ולפיכך לא מפריד הפסוק בין המילה לספד' למילה לשרה', לומר לך שלמרות ההפלגות הנוראיות שנאמרו על הנפטרת הרי שזו היא ולא אחרת.

 

[נאמן לבורא יתברך]

ראה בכלי יקר שהעיר כן [וז"ל "מלת לשרה הכניס בין הדבקים, כי היה לו לומר לספוד ולבכותה לשרה"], ועיי"ש מה שכתב ליישב באריכות.

 

[רבי]

 

[שטייגניסט]

ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה (כג, ב)
מדוע מפריד הפסוק בין המילים לספד' ולבכתה' באמצעות המילה לשרה'? מדוע לא נכתב לספד ולבכות לשרה?

לחץ כדי לכווץ...

ולמעשה יל"ע למה צריך בכלל לכתוב "לשרה"
וכדהק' האלשיך כאן בפרשה
וז"ל
וגם אומרו לשרה הוא מיותר והיה לו לומר לסופדה ולבכותה
וע"ש באריכות כדרכו בקודש

 

[הצעיר שבחבורה]

לחץ כדי לכווץ...

וכעין דבריו במלבי"ם

"לספד לשרה ולבכותה," הבכי הוא קודם ההספד כמ"ש חז"ל ג"י לבכי ואח"כ להספד, אך זה בשאר כל אדם שתחלה יעוררו בכיה על החסרון וההעדר שקרה להנפטר ולמשפחתו ואח"כ יעוררו הספד, אבל בשרה היה ההספד עקר על מעשיה ושלמותה וע"י ההספד עוררו בכי​

 

[הצעיר שבחבורה]

ולמעשה יל"ע למה צריך בכלל לכתוב "לשרה"
וכדהק' האלשיך כאן בפרשה

לחץ כדי לכווץ...

כבר קדמו רבינו בחיי בזה

ומה שאמר לספוד לשרה כיון שהזכירה כבר בשמה ותמת שרה, היה ראוי לומר לספדה ולבכותה, אבל דרך הסופדים להזכיר שם המת בהספדן. כענין דוד (שמואל ב א כג) שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים.​