יש לך צד שאכילת לחמניה אינה בשביל סעודה?
ולא , איני מדבר על כמות, כמות זה נידון על דבר שביסודו אינו לסעודה אלא לתענוג, שבזה הולכים אחר הכמות, ובזה גם דנים אם הולכים אחר האדם או אחר "העולם".
כאן דנים על סוג המאכל שקוראים לו "לחמניית מזונות", אם יש לו תפקיד אחר בעולמו מלבד קביעת סעודה.
כזה מאכל אינו בגדר פת כיסנין כלל.
בשונה מביסקויטים שאינו עשוי לסעודה כי אם לנשנוש בעלמא, ולא משנה אם מתענגים על זה או שונאים את זה. תענוג זה בעיקר נפ"מ ל"בא בסעודה".
ויעוי' גם בביאוה"ל האחרון בקס"ח.