הלכות ברכות - מה ברכת לחמניית מזונות? | הלכה ומנהג| דף 2 הלכות ברכות - מה ברכת לחמניית מזונות? | הלכה ומנהג| דף 2
  • מחפשים אשכולות לפי נושא? השתמשו בקידומות! לחצו על קידומת ברשימה או בקידומת שמופיע בראש האשכול ברשימת הנושאים כדי לראות את כל האשכולות המסומנים בה.
  • חדש בפורום אוצר התורה: "קבוצות ידע תורני" - התייעצו, למדו ומצאו מומחים! >>> לפרטים לחצו כאן
כבודו מוזמן לקרוא את המאמר שצורף.
לפי ראות עיני לחמניית מזונות לא יותר גדולה משלוש רוגלעך, שאף אחד לא מברך עליהם המוציא.

הגדר של אכילה לתענוג ולא לשובע לא ברור, אף אחד לא אוכל ביסקוויטים לתענוג, ואף אחד לא מברך עליהם המוציא.
 
הגדר של אכילה לתענוג ולא לשובע לא ברור, אף אחד לא אוכל ביסקוויטים לתענוג, ואף אחד לא מברך עליהם המוציא.
יש לך צד שאכילת לחמניה אינה בשביל סעודה?
ולא , איני מדבר על כמות, כמות זה נידון על דבר שביסודו אינו לסעודה אלא לתענוג, שבזה הולכים אחר הכמות, ובזה גם דנים אם הולכים אחר האדם או אחר "העולם".

כאן דנים על סוג המאכל שקוראים לו "לחמניית מזונות", אם יש לו תפקיד אחר בעולמו מלבד קביעת סעודה.
כזה מאכל אינו בגדר פת כיסנין כלל.
בשונה מביסקויטים שאינו עשוי לסעודה כי אם לנשנוש בעלמא, ולא משנה אם מתענגים על זה או שונאים את זה. תענוג זה בעיקר נפ"מ ל"בא בסעודה".

ויעוי' גם בביאוה"ל האחרון בקס"ח.
 
לפי ראות עיני לחמניית מזונות לא יותר גדולה משלוש רוגלעך, שאף אחד לא מברך עליהם המוציא.

הגדר של אכילה לתענוג ולא לשובע לא ברור, אף אחד לא אוכל ביסקוויטים לתענוג, ואף אחד לא מברך עליהם המוציא.
לו יצוייר שהלחמניות הרגילות לא היו מחויבות בהמוציא כל אדם שקונה "לחמניית מזונות" היה קונה אותם במקום ה"לחמניית מזונות" כך שכל הסיבה שקונים את ה"לחמניית מזונות " היא רק כדי שלא להתחייב בהמוציא
 
נערך לאחרונה:
לפי ראות עיני לחמניית מזונות לא יותר גדולה משלוש רוגלעך, שאף אחד לא מברך עליהם המוציא.

הגדר של אכילה לתענוג ולא לשובע לא ברור, אף אחד לא אוכל ביסקוויטים לתענוג, ואף אחד לא מברך עליהם המוציא.
א. אין הדבר תלוי בראות עיניך אלא בנפח נטו. (ו3 רוגעלך גדולים זה כבר שאלה)
ב. ישנם שני גדרים 'קינוח' ו'תענוג' עכ"פ אני נוקט בפשיטות, לצורך סעודה או לא.
ביסקויטים - לא נועדו לסעודה.
לחמניות - כן.
 
א. אין הדבר תלוי בראות עיניך אלא בנפח נטו. (ו3 רוגעלך גדולים זה כבר שאלה)
ראות עיני הכוונה כמה נפח אני רואה בה, ולדעתי יש בה לא יותר משתי ביצים שזה ארבע או שש כזיתים,
[ולא מבעיא למי שסובר שמחשבים משקל, שבלחמניה יש מאה גרם שזה פחות מחצי משיעור קביעת סעודה שהוא מעל מאתיים].
ישנם שני גדרים 'קינוח' ו'תענוג' עכ"פ אני נוקט בפשיטות, לצורך סעודה או לא.
במחילה אבל אם יש גדרים צריך ללכת אחריהם, וביסקוויטים ודומיו הם ללא ספק לא לקינוח ולא לתענוג ודינם צריך להיות שווה ללחמניה.
לו יצוייר שהלחמניות הרגילות לא היו מחויבות בהמוציא כל אדם שקונה "לחמניית מזונות" היה קונה אותם במקום ה"לחמניית מזונות" כך שכל הסיבה שקונים את ה"לחמניית מזונות " היא רק כדי שלא להתחייב בהמוציא
לא כ"כ בטוח, לחמניית מזונות אני אוכל לבד בלי תוספת מה שלא עשיתי בחיים בלחמניית המוציא, בפרט הלחמניות ששופכים עליהם כעין סירופ מתוק דביק.
יש לך צד שאכילת לחמניה אינה בשביל סעודה?
ולא , איני מדבר על כמות, כמות זה נידון על דבר שביסודו אינו לסעודה אלא לתענוג, שבזה הולכים אחר הכמות, ובזה גם דנים אם הולכים אחר האדם או אחר "העולם".

כאן דנים על סוג המאכל שקוראים לו "לחמניית מזונות", אם יש לו תפקיד אחר בעולמו מלבד קביעת סעודה.
כזה מאכל אינו בגדר פת כיסנין כלל.
בשונה מביסקויטים שאינו עשוי לסעודה כי אם לנשנוש בעלמא, ולא משנה אם מתענגים על זה או שונאים את זה. תענוג זה בעיקר נפ"מ ל"בא בסעודה".

ויעוי' גם בביאוה"ל האחרון בקס"ח.
אם אמת היא נקבלה אמנם צריך לה יתידות, גם את הדמוי של קינוח לנשנוש הוא חידוש.
מקופיא ראיתי שם בביאוה"ל שכל שנעשה לשובע מברכים עליו המוציא, ולפי"ז צריך לי יישוב כי כמעט כל מה שמברכים עליו מזונות עשוי לשובע.
 
אין הדבר תלוי בראות עיניך אלא בנפח נטו. (ו3 רוגעלך גדולים זה כבר שאלה
באמת בספר 'כזית השלם' כתב ששישית לחמניה זה כביצה, [וכן שם, רוגעלך ושליש הוא כביצה, יצטרכו לאכול יותר מחמש רוגעלך בשביל המוציא].
 
גם את הדמוי של קינוח לנשנוש הוא חידוש.
תראה את לשון הראשונים והפוסקים, הכל תלוי אם דרך/רגילות לקבוע ע"ז סעודה.
כסיסה /קינוח/נשנוש וכדו' זה מציאויות שאין דרך לקבוע סעודה.
אין נושא של "קינוח", אלא הכל רק היכי תמצי שלא קובעים סעודה.
 
ראות עיני הכוונה כמה נפח אני רואה בה, ולדעתי יש בה לא יותר משתי ביצים שזה ארבע או שש כזיתים,
כבודו מתווכח עם המציאות? הבאתי במאמר את המציאות.
במחילה אבל אם יש גדרים צריך ללכת אחריהם, וביסקוויטים ודומיו הם ללא ספק לא לקינוח ולא לתענוג ודינם צריך להיות שווה ללחמניה
וזה מה שאמרתי, שמחברי זמנינו מתפלפלים בכל מיני גדרים, אך אני נוקט את ההבנה הפשוטה, 'סעודה' או לא.
סעודה - ארוחת בוקר וערב, ואין אדם בעולם (שאני מכיר) שאוכל ארוחת ביסקויטים.
לא כ"כ בטוח, לחמניית מזונות אני אוכל לבד בלי תוספת מה שלא עשיתי בחיים בלחמניית המוציא, בפרט הלחמניות ששופכים עליהם כעין סירופ מתוק דביק.
זה כבר נידון אחר, שמוסיפים אחרי האפייה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

חגיגה כב:
דלמא לחולין שנעשו על...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה