• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

נדיב לב

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
3,425
פוסט השבוע
4
תודות
16,756
נקודות
695
סיפור ששמעתי (כמעט) מכלי ראשון...

אחותי שרה, ואני, ב"ה נשואות, היא לדוד ואני לחיימי. שנים חלפו אבל שרה לא נפקדה. כל שבוע כאשר שוחחנו בטלפון, היא הייתה משתפת אותי ברצון העז שלה להחזיק תינוק קטן בזרועותיה, מספרת על החלומות שלה לעתיד, על המשפחה שתהיה לה. ליבי נשבר בכל פעם מחדש כשהנחתי את השפופרת.

הרגשתי חסרת אונים, אבל לא ויתרתי עליה. חיפשתי דרך לעזור לה, להקל על הכאב. אז שידכתי בינה לבין גיסתי, אשתו של אח של חיימי, רבקי. גם רבקי כמהה לילד, וחשבתי שאולי כל אחת תתפלל עבור השניה, כדברי חז"ל - כל המתפלל על חבירו נענה תחילה.

ואכן התרגשתי לשמוע ששרה מתפללת באדיקות עבור רבקי. ידעתי שגם רבקי מתפללת עבור שרה. קיוויתי, כל כך קיוויתי, שהתפילות שלהן יעלו לשמיים ויתקבלו.

ואז, ביום אחד מופלא, לאחר הרבה שנים של ציפייה קרה הבלתי יאומן. שרה ורבקי, שתיהן, ילדו בנים באותו היום! שני תינוקות קטנים ובריאים, מתנה משמיים לשתי הנשים שחיכו לה כל כך הרבה זמן.

השמחה הייתה עצומה, בלתי ניתנת לתיאור. ראיתי את האושר בעיניים של שרה, את החיוך שלא מש מפניה. אחרי שנים של עצב ותסכול, סוף סוף הגיע האושר המיוחל.

אבל אז צצה דילמה. שתי בריתות באותו היום, בשני מקומות שונים. הבן של אחותי האהובה, שרה, והבן של גיסתי, רבקי, שהמתינה כל כך לרגע הזה. למי ללכת קודם? הראש מסתחרר, רגע של בלבול בתוך ים של שמחות... אני חייבת להחליט, אבל איך?

בעלי מעדיף שנלך שנינו לברית של אחיו, אבל אני הצעתי לפצל כוחות - הוא ילך לברית של אחיו, ואני לברית של אחותי.

האם זה הפתרון הנכון? מה דעתכם?

@קבוצה הדרכת חתנים/שלום בית
 
ברור שזה הפלסטר
הוא ילך לברית של אחיו, ואני לברית של אחותי.
אבל הבעיה היא כאן
בעלי מעדיף שנלך שנינו לברית של אחיו
הלא כמו שהוא מעדיף גם אשתו מעדיפה ומדוע לא נותן ליבו גם להרגשתה?


למעשה יש לי רעיון...
חשבתי שאולי כל אחד יתפלל עבור השני, כדברי חז"ל - כל המתפלל על חבירו נענה תחילה
הבעל יתפלל שאשתו תצליח ללכת לברית של אחותה והוא יתפלל שהיא יצליח ללכת לברית של אחיו
וכך נפתרה הבעיה כבר עוד בשלב התפילה...
 
בעלי מעדיף שנלך שנינו לברית של אחיו, אבל אני הצעתי לפצל כוחות - הוא ילך לברית של אחיו, ואני לברית של אחותי.
תנא דבי אליהו פרק י "ומה נשתנה אשת חבר הקיני מכל הנשים כולן שבאתה תשועה לישראל על ידיה אמרו אשה כשירה הייתה ועושה רצון בעלה הייתה מכן אמרו אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה. וכן פסק הרמב"ם בהלכות דעות. וכן פסק הרמ"א בשו"ע אהע"ז סימן סו סעיף ז: "אמרו רז"ל: אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה".
 
האם זה הפתרון הנכון? מה דעתכם?​
זוג יקר
מה אתם חושבים
שחיי הנישואין זה בית דין
הוא אומר כך והיא אומרת כך
וצריך דיין שיחליט לכאן או לכאן [ולפעמים הבעל לוקח את התפקיד של הדיין ולפעמים האשה...]
או לפנות לפורום אוצר התורה
שיתנו לכם החלטה מה אתם צריכים לעשות כך או כך
אתם לא מבינים מה זה חיי הנישואין

אתם בעצמכם ורק אתם בעצמכם
צריכים כעת לעשות שלום בית
תתחילו לדון בנחת וברגיעות ובמכובדות וסבלנות
מי מוכן לוותר ?
שכל אחד יחשוב אולי לוותר
הרי גדולי ישראל מעידים שלא ראו אחד שמוותר ומפסיד.

וגם אם לא תוותרו
על כל פנים כל החלטה שתקבלו
תהיו שלמים עם עצמכם שכל אחד יוצא מנקודת הנחה ברורה
שהעיקר בשבילו
לא הברית
לא התינוק
לא הסעודה
העיקר בשבילו
שזכו בהחלטה שלהם המשותפת יחדם להשרות את השכינה בביתם של עצמם יותר ויותר
 
תנא דבי אליהו פרק י "ומה נשתנה אשת חבר הקיני מכל הנשים כולן שבאתה תשועה לישראל על ידיה אמרו אשה כשירה הייתה ועושה רצון בעלה הייתה מכן אמרו אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה. וכן פסק הרמב"ם בהלכות דעות. וכן פסק הרמ"א בשו"ע אהע"ז סימן סו סעיף ז: "אמרו רז"ל: אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה".
וכבר אמרו
"איזהו בעל כשר, היודע מה הוא רוצה"
 
תנא דבי אליהו פרק י "ומה נשתנה אשת חבר הקיני מכל הנשים כולן שבאתה תשועה לישראל על ידיה אמרו אשה כשירה הייתה ועושה רצון בעלה הייתה מכן אמרו אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה. וכן פסק הרמב"ם בהלכות דעות. וכן פסק הרמ"א בשו"ע אהע"ז סימן סו סעיף ז: "אמרו רז"ל: אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה".
כמדומני שאומרים שאין לבעל לומר זאת לאשתו בשעת דיון ספציפי
ואולי בכלל זה לא חכם להזכיר זה אל אשתו
כי הדברים לא נאמרו כדי שבעל ישתמש בזה לשכנע \ לכופף \ להכניע\
והרב שך זצוק''ל כמדומני היה אומר שבעל חכם עושה מעשים חכמים ונכונים
שממילא אשתו תעשה רצון בעלה,
ואולי כל זה בכלל דברי הרב עזי ומגיני
וכבר אמרו
"איזהו בעל כשר, היודע מה הוא רוצה"
 
ההכרעה שלי: ללכת לזה שנולד קודם... וא"א לצמצם שיוולדו באותו רגע.
כך בכל אופן סיפר לי אחד שעשה כשהיה לו שבת שבע ברכות באותה השבת משני הצדדים בשני ערים, שהלכו לזה שקבע את החתונה קודם (על אף שאז זה יצא לטובת הבעל...).
 
נערך לאחרונה:
ההכרעה שלי: ללכת לזה שנולד קודם... וא"א לצמצם שיוולדו באותו רגע.
כך בכל אופן סיפר לי אחד שעשה כשהיה לו שבת שבע ברכות באותה השבת משני הצדדים בשני ערים, שהלכו לזה שקבע את החתונה קודם (על אף שאז זה יצא לטובת הבעל...).
מה ההגיון
למה לא לעשות גורל
או ללכת לזה שנולד האחרון [כדי שזה יסתדר עם האשה...]
 
אם השאלה היא בהלכות שלו' בית שיעשו מה שהאשה רוצה
ואם בהלכות קדימה בזה יש הלכות כהן, ת"ח [האבא להצד שהוא מקיים את המצווה], וככה"ג.
 
יש קדימה ללכת לברית של כהן מצד וקידשתו?
מצד וקדשו מסתמא לא כי זה נאמר במנה יפה או בקדימה בכיבוד ולא בעדיפות כלפי מישהו אחר
אך משום מה זכורני שלגבי הצלת נפשות כהן קודם וזה לא בגלל וקדשתו כמשנ"ת לעיל אלא מצד דין קדימה וצ"ע
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון