וישלח בנימין - בן אוני

[הצעיר שבחבורה]

ברש"י מפרש "בן אוני - בן צערי", וכ"ה בתרגום אונקלוס "וקרת שמיה בר דויי" ובשאר מפרשים

ועפ"י זה, טעון ביאור למה נזכר בפסוק שם זה, שלא התקיים עליו.

ומפרש הרמב"ן

והנכון בעיני כי אמו קראתו בן אוני ורצתה לומר בן אבלי, מלחם אונים (הושע ט ד), לא אכלתי באוני (דברים כו יד), ואביו עשה מן אוני כחי, מלשון ראשית אוני (להלן מט ג), ולאין אונים (ישעיה מ כט). ולכן קרא אותו בנימין, בן הכח או בן החוזק, כי הימין בו הגבורה וההצלחה, כענין שכתוב (קהלת י ב) לב חכם לימינו, ימינך תמצא לכל שונאיך (תהלים כא ט), ימין ה' רוממה (שם קיח טז), רצה להיות קורא אותו בשם שקראתו אמו, כי כן כל בניו בשם שקראו אותם אמותם יקראו, והנה תרגם אותו לטובה ולגבורה:

אבל המלבי"ם מפרש את כוונת רחל בדרך אחרת​

היה דעתה על הנולד לקראו בשם, וקראה שמו בן אוני, ר"ל בן כחי, שכחי נתן לו כי היא מתה על ידו, ושם זה עצמו קרא לו אביו שם בן ימין שבימין נמצא האון והכח:

אמנם, לכאו' אף לדברי המלבי"ם, צריך לומר ששינה אביו לקראו בנימין, מפני שבן אוני, מתפרש גם כ"בן צערי".

 

[יוסף צ. הירשמן]

ברש"י בפרשת פינחס (במדבר פרק כו פסוק כד) מתבאר שזוהי נבואה לדורות וז"ל:

חמש משפחות חסרו מבניו של בנימין, כאן נתקיימה מקצת נבואת אמו שקראתו בן אוני - בן אנינותי, ובפלגש בגבעה נתקיימה כולה.
זו מצאתי ביסודו של ר' משה הדרשן:

 

[התורה]

דרך מעניינת