חידת חנוכה - מדליק נר בפחות מגובה כ' אמה ולא יד"ח | אוצר החידות חידת חנוכה - מדליק נר בפחות מגובה כ' אמה ולא יד"ח | אוצר החידות
פִּתָרוֹן
אם תוכל להרחיב. תודה.
כאשר חצרו נמצא גבוה מעל רה"ר, ולדוגמא אם הוא גר (לבד) על ההר, ובני רה"ר מתגוררים בשיפולי ההר, אז אע"פ שנרו מונח על הקרקע, בפחות מכ' אמה מקרקע חצרו, אכתי כיון שהוא יותר מכ' אמה מבני רה"ר לא יצא יד"ח.
בפ' וישב ל"ז כ"ב דויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הקשה הגר"א דכיצד רצה ראובן להצילו ע"י שישליכו לבור הלא היה שם נחשים ועקרבים וקי"ל שאם נפל אדם לבור של נחשים ועקרבים מעידים עליו שמת ותי' הגר"א עפ"י הגמ' בשבת כא דרש ר' נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה ולאחמ"כ מביאה הגמ' אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמי' דרב תנחום מאי דכתי' והבור ריק אין בו מים ממשמע שנא' והבור ריק איני יודע שאין בו מים אלא מה ת"ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו וביאר הסמיכות בין שני עניינים אלו משום דאמרי' בגמ' מעילה יא שאין השלכה פחות מעשרים אמה וא"כ כיון דכתי' וישליכו אותו בבור א"כ היה זה בור של עשרים אמה וכל כה"ג לא שלטא בי' עינא והלכך לא ידע ראובן שיש שם נחשים ועקרבים והשליכו שם בשביל להצילו.
ולפי"ז נמצא דהא דאמרי' דעד כ' אמה שלטא בי' עינא ותו לא הוא בין כשנר חנוכה נמצא בגובה מעל כ' אמה ובין כשהנר נמצא עשרים אמה בעומק מתחת לקרקע.​
(ברכת מועדיך סי' טז, ופירוש סמיכות רבי תנחום ע"ד הנ"ל מובא בכמה ספרים בשם כמה מקורות).​
 
@נדיב לב
הוא הדליק בפתח ביתו, אלא שראשו של פתח זה היה בגובה של למעלה מעשרים, וממילא לא נחשב פתח ולא יצא יד"ח.
אני חושב שאני זכאי להתייחסות.
אני ארחיב מעט.
בתחילת ערובין מובא מחלוקת ר"י ורבנן בקורה למעלה מעשרים, ומסקנת הדברים, שגודל פתח נלמד מבית המקדש ושם לא היה יותר מעשרים אמה.
כיון שכך ניתן לחדש, שמי שפתח ביתו גבוה יותר מעשרים אמה לא יהיה לו שם פתח אלא פירצה, ואולי לא יוכל להדליק שם.
יתכן שבחשבון הסוגיא זה אינו.
ועכ"פ מתורת אפשרות לא יצא.
ייש"כ
 
וביתר ביאור, לדוג' כשביתו וחצרו הם כ' אמה מעל רה"ר, ולכן על אף שכלפי ביתו זה פחות מכ' אמה, אך כלפי רה"ר זה יתור מכ' אמה, וכיון שטעם הדבר הוא מחמת הראות של בני רה"ר, הילכך לא יצא יד"ח.
 
אם זה מונח על שולחנו - בתוך ביתו.
לא. אמנם כך כתבו הפוסקים אבל מדובר גם בזה"ז באופן שמדליק לפרסומי ניסא.
בפ' וישב ל"ז כ"ב דויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הקשה הגר"א דכיצד רצה ראובן להצילו ע"י שישליכו לבור הלא היה שם נחשים ועקרבים וקי"ל שאם נפל אדם לבור של נחשים ועקרבים מעידים עליו שמת ותי' הגר"א עפ"י הגמ' בשבת כא דרש ר' נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה ולאחמ"כ מביאה הגמ' אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמי' דרב תנחום מאי דכתי' והבור ריק אין בו מים ממשמע שנא' והבור ריק איני יודע שאין בו מים אלא מה ת"ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו וביאר הסמיכות בין שני עניינים אלו משום דאמרי' בגמ' מעילה יא שאין השלכה פחות מעשרים אמה וא"כ כיון דכתי' וישליכו אותו בבור א"כ היה זה בור של עשרים אמה וכל כה"ג לא שלטא בי' עינא והלכך לא ידע ראובן שיש שם נחשים ועקרבים והשליכו שם בשביל להצילו.
ולפי"ז נמצא דהא דאמרי' דעד כ' אמה שלטא בי' עינא ותו לא הוא בין כשנר חנוכה נמצא בגובה מעל כ' אמה ובין כשהנר נמצא עשרים אמה בעומק מתחת לקרקע.​
(ברכת מועדיך סי' טז, ופירוש סמיכות רבי תנחום ע"ד הנ"ל מובא בכמה ספרים בשם כמה מקורות).​
אדרבה הוא כותב שלא יועיל גם לעומקו של כ' אמה.
נר שעווה שעומד באלכסון כלפי מעלה והפתילה למטה ובתוך זמן קצר הנר יידלק ונמצא דולק והולך למעל 20 אמה
לא. אבל מעניין אותי להבין את הציור של מר.
@נדיב לב

אני חושב שאני זכאי להתייחסות.
אני ארחיב מעט.
בתחילת ערובין מובא מחלוקת ר"י ורבנן בקורה למעלה מעשרים, ומסקנת הדברים, שגודל פתח נלמד מבית המקדש ושם לא היה יותר מעשרים אמה.
כיון שכך ניתן לחדש, שמי שפתח ביתו גבוה יותר מעשרים אמה לא יהיה לו שם פתח אלא פירצה, ואולי לא יוכל להדליק שם.
יתכן שבחשבון הסוגיא זה אינו.
ועכ"פ מתורת אפשרות לא יצא.
ייש"כ
לא. ויש כמה חילוקי דינים בין מבוי לנר חנוכה. לגבי אמלתרא ועוד.
וביתר ביאור, לדוג' כשביתו וחצרו הם כ' אמה מעל רה"ר, ולכן על אף שכלפי ביתו זה פחות מכ' אמה, אך כלפי רה"ר זה יתור מכ' אמה, וכיון שטעם הדבר הוא מחמת הראות של בני רה"ר, הילכך לא יצא יד"ח.
אם תוכל להרחיב. תודה.
 
לא. אבל מעניין אותי להבין את הציור של מר.
נר מוצק (שעווה) ארוך שיכול לדלוק חצי שעה(שיעור החיוב)
ומונח מגובה 19.9 אמה עד גובה 20.1
ומדליקו מלמטה
כך שההדלקה בתוך 20 רק ילך לו הנר בדליקתו למעל 20
ונראה שבכה"ג יהיה לו פסול של למעלה מ20
והעמדתי באלכסון כדי לאפשר את עצם ההדלקה אבל לאו דווקא
 
נר מוצק (שעווה) ארוך שיכול לדלוק חצי שעה(שיעור החיוב)
ומונח מגובה 19.9 אמה עד גובה 20.1
ומדליקו מלמטה
כך שההדלקה בתוך 20 רק ילך לו הנר בדליקתו למעל 20
ונראה שבכה"ג יהיה לו פסול של למעלה מ20
והעמדתי באלכסון כדי לאפשר את עצם ההדלקה אבל לאו דווקא
יש מקרה דומה הפוך שנידון באחרונים עפ"י הסוגיא בב"ק כב. אשו משום חציו. כשמדליק נר נר שעוה מעל כ' אמה, ולאחר מכן ירדה הלהבה לפחות מכ' אמה, שמא י"ל ד'אשו משום חציו' וכעין שכתב נמוק"י גבי נר שבת שמדליק והוי כאילו הדליקו בע"ש ונגמר מעשה ההדלקה בשבת, ולפ"ז אפשר גם בנידו"ד.
 
יש מקרה דומה הפוך שנידון באחרונים עפ"י הסוגיא בב"ק כב. אשו משום חציו. כשמדליק נר נר שעוה מעל כ' אמה, ולאחר מכן ירדה הלהבה לפחות מכ' אמה, שמא י"ל ד'אשו משום חציו' וכעין שכתב נמוק"י גבי נר שבת שמדליק והוי כאילו הדליקו בע"ש ונגמר מעשה ההדלקה בשבת, ולפ"ז אפשר גם בנידו"ד.
לכאורה זה בכלל לא קשור, ששם יש צד להתיר מצד שהמעשה של נמשך וכאילו אני מדליק,
אבל כאן למעשה לא עשית הדלקה עם שיעור שהרי בתוך השיעור זמן נעלם לו הנר ועולה למעל 20 ולא שייך לנידון האם אני הוא זה שפועל את ההדלקה הנמשכת.
 
לכאורה זה בכלל לא קשור, ששם יש צד להתיר מצד שהמעשה של נמשך וכאילו אני מדליק,
אבל כאן למעשה לא עשית הדלקה עם שיעור שהרי בתוך השיעור זמן נעלם לו הנר ועולה למעל 20 ולא שייך לנידון האם אני הוא זה שפועל את ההדלקה הנמשכת.
כמובן דומה בציור (הפוך) לא בדין ופשוט.
 
לא. ויש כמה חילוקי דינים בין מבוי לנר חנוכה. לגבי אמלתרא ועוד.
לא קשור. במחילה.
אני ארחיב מעט.
בתחילת ערובין מובא מחלוקת ר"י ורבנן בקורה למעלה מעשרים, ומסקנת הדברים, שגודל פתח נלמד מבית המקדש ושם לא היה יותר מעשרים אמה.
כיון שכך ניתן לחדש, שמי שפתח ביתו גבוה יותר מעשרים אמה לא יהיה לו שם פתח אלא פירצה, ואולי לא יוכל להדליק שם.
יתכן שבחשבון הסוגיא זה אינו.
ועכ"פ מתורת אפשרות לא יצא.
 
@נדיב לב

אני חושב שאני זכאי להתייחסות.
אני ארחיב מעט.
בתחילת ערובין מובא מחלוקת ר"י ורבנן בקורה למעלה מעשרים, ומסקנת הדברים, שגודל פתח נלמד מבית המקדש ושם לא היה יותר מעשרים אמה.
כיון שכך ניתן לחדש, שמי שפתח ביתו גבוה יותר מעשרים אמה לא יהיה לו שם פתח אלא פירצה, ואולי לא יוכל להדליק שם.
יתכן שבחשבון הסוגיא זה אינו.
ועכ"פ מתורת אפשרות לא יצא.
ייש"כ
הלא חזינן שאמלתרא מכשירה במבוי ובהכרח משום דטעם הפסול בקורה מעל כ' אמה הוא משום היכרא ולא משום שילפינן מפתחו של היכל (כפי שס"ל בהוו"א שם), ובאמלתרא שליתא חשש של היכרא, מותר. וכמו שנפסק בשו"ע סימן שסג. יתירה מכך לטעם בגמ' דילפינן פסול מעל כ' אמה לרבנן מפתח ההיכל, מה הקשר לנ"ח? שזה שייך רק בקורת המבוי שתכליתה לשמש כאילו נעשה על ידה פתח. ולמעלה מכ' לא נחשב בשם פתח.
 
אם תוכל להרחיב. תודה.
כאשר חצרו נמצא גבוה מעל רה"ר, ולדוגמא אם הוא גר (לבד) על ההר, ובני רה"ר מתגוררים בשיפולי ההר, אז אע"פ שנרו מונח על הקרקע, בפחות מכ' אמה מקרקע חצרו, אכתי כיון שהוא יותר מכ' אמה מבני רה"ר לא יצא יד"ח.
 
פִּתָרוֹן
כאשר חצרו נמצא גבוה מעל רה"ר, ולדוגמא אם הוא גר (לבד) על ההר, ובני רה"ר מתגוררים בשיפולי ההר, אז אע"פ שנרו מונח על הקרקע, בפחות מכ' אמה מקרקע חצרו, אכתי כיון שהוא יותר מכ' אמה מבני רה"ר לא יצא יד"ח.
כאשר תחת ביתו שגבוה מעל כ' אמה מרה"ר, יש גשר שנמצא פחות מכ' אמה, נחלקו האחרונים אם נקבע על פי הקרקע או הגשר (הגריש"א והגרמ"ד סאלאוויציק הובא בספר אמרי שפר חנוכה עמ' קס"ט). לשיטת הגרמ"ד שנקבע עפ"י הקרקע לא יד"ח.

ולפ"ז י"ל כאשר מדליק בבית יחידי שבנוי על פסגת ההר, ולבני רה"ר שעומדים למטה מפסגת ההר זה יותר מכ' אמה, ייתכן ואין חובה להדליק בפתח ביתו.
 
כאשר חצרו נמצא גבוה מעל רה"ר, ולדוגמא אם הוא גר (לבד) על ההר, ובני רה"ר מתגוררים בשיפולי ההר, אז אע"פ שנרו מונח על הקרקע, בפחות מכ' אמה מקרקע חצרו, אכתי כיון שהוא יותר מכ' אמה מבני רה"ר לא יצא יד"ח.
לא יאומן כמה פשוט
רק להפעיל את המח [או יותר נכון לכבות את הטורבו]
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

חידושי הגאון רבי דוב לנדו...

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון
    למעלה