א) בודאי יש מחלוקת והוא דבר בריא יפה, דברתי על כפירה
ב) הוא כתב ג' פעמים כאן ממש כדברי שהחסרון הוא רק בעבודה להצדיק וז"ל "היינו שלא לכוין להשתעבד ולהתדבק בשום עבודה לאיזה כח או כחות פרטים אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת. רק לכוין הכל לשם העצם המיוחד הוי"ה ית"ש מקורא וכללא של כלל הכחות כולם שנמשכו ממנו... ואפילו להשתעבד ולהתדבק באיזה עבודה לבחי' רוה"ק שבאיזה אדם נביא ובעל רוה"ק. גם זה נקרא עכומ"ז ממש...ועם כי עיקר אזהרת הכתוב על כל העכומ"ז הנ"ל היינו בארבע עבודות דוקא אמנם עתה שעבודת התפלה בהשתעבדות כוונת הלב הוא במקום עבודת הקרבן. ודאי גם ע"ז שייך האזהרה"
א. אתה הבאת את דברי המכתב מאליהו שטוען שלא הייתה מחלוקת כלל.
כעת אתה טוען שודאי שישנה מחלוקת?
ב. הנפש החיים מדבר על שיתוף, וגם בעניין הצמצום הוא אומר שלחקור מהו הצמצום באמת - מה שלשיטתו החסידות עשתה - זוהי חקירה אסורה בגדר "מה שלמעלה".
ג. אתה טענת שהוא מדבר על השתחוואה, ובניגוד לדבריך הוא כותב להדיא שתפילה היא כקרבן ולכן, גם בעצם התפילה ללא שום עבודה נוספת, יש בעיה של שיתוף.
א) המכתב אליהו בעצמו כותב שהיה מחלוקת - מדברים אי יש מחלוקת של כפירה
ב) הנפש החיים מדבר על שיתוף בעבודה או תפילה אל הצדיק - וכותב איסור מה שלחסידים אינו איסור כדרכה של תורה והקב"ה שמח בזה
ג) טענתי שמדבר מהשתחויה וכדומה היינו עבודה - וזה תפילה אל הצדיק - ולא שטיות שאסור התקשרות לצדיקים
ב) הנפש החיים מדבר על שיתוף בעבודה או תפילה אל הצדיק - וכותב איסור מה שלחסידים אינו איסור כדרכה של תורה והקב"ה שמח בזה
ג) טענתי שמדבר מהשתחויה וכדומה היינו עבודה - וזה תפילה אל הצדיק - ולא שטיות שאסור התקשרות לצדיקים
סילוף.
הוא טוען שלא הייתה כלל מחלוקת בעיקרן של דברים - של כל הדברים.
הייתה מחלוקת בהעמדת הדברים.
כך זה בצמצום, כך זה בעבירה לשמה וכך זה בהכל.
אינו מענייננו.
לא טענתי שלחסידים זה אסור, אלא שהנפש החיים טוען שמה שהחסידים עושים ובשבילם זה לא איסור, אצלו זה שיתוף דהיינו כפירה.
ברור.
מעולם לא נחלקה ההתנגדות על המשנה "והוי מידבק בעפר רגליהם של ת"ח".
כל עיקר המחלוקת היא רק על התפילה, מה שאמרו שזה מעלה את התפילה.
א מה שהמכתב אליהו טוען יוכל כל אחד לעיין בעצמו
ב אתה טוען שהחסידים עובדי עבודה זרה וכופרים - לא הנפש החיים
ג אין מחלוקת אי מותר להתפלל אל הצדיק והנפה"ח לא כתב חידוש שלך שאסור לחשוב שהתקשרות לת"ח מועיל להעלאת התפילה.
נערך לאחרונה:
הנפש החיים כותב להדיא שתפילה בהתקשרות למישהו אחר אפי' בחינת רוח הקודש שבו זהו שיתוף לכל דבר ועניין.
שיתוף הוא סוג של כפירה, גם הנוצרים וגם המוסלמים מאמינים בבורא אבל בשיתוף.
והנה הציטוט מתוך נפש החיים שער ג':
"ואפילו להשתעבד ולהתדבק באיזה עבודה לבחי' רוה"ק שבאיזה אדם נביא ובעל רוה"ק. גם זה נקרא עכומ"ז ממש. כמו שמצינו בנבוכדנצר שהשתחוה לדניאל. ג"כ לא בעבור שהחזיקו לאלוה בורא כל. א'. לא שכיון בהשתחויתו להשתעבד ולהתדבק לרוח הקדש שבו. כמ"ש (דניאל ב') באדין מלכא נבוכדנצ' נפל על אנפוהי ולדניאל סגיד ומנחה ונחחין וכו' מן קשוט די אלהכון הוא אלם אלהין כו' וגלה רזין. די יכלת למגלא רזא דנה ושם (סי' ד') ועד אחרין על קדמי דניאל כו' ודי רוח אלהין קדישין בי' וכו'. ורז"ל אמרו (סנהדרין צ"ג א') הטעם שלא היה דניאל בעת ציווי ההשתחוי' לצל' שאמר דניאל איזיל מהכא דלא לקיים בי פסילי אלהיהם תשרפון. ונ"נ אמר ג"כ יזיל דניאל מהכא דלא לימרו קליי' לאלהי' בנורא. וע' ז"ח רות ס' ע"ב. ובב"ר פ' ל"ו ובתנחומא ר"פ ויחי וכן אתה מוצ' בדניאל וכו' מה כתיב באדין מלכא נבוכדנצ' וכו' ומנחה ונחחין אמר לנסכא לי' אבל דניאל לא קיבל למה שכשם שנפרעין מעובדי עכומ"ז כך נפרעין מהעכומ"ז עצמה. וכן אמרו שם זה הטע' גם על יעקב אבינו ע"ה שלא רצה ליקבר במצרים הרי שקראו ז"ל ענין זה עכומ"ז. אף שהכוונה היתה לרוח אלהין קדישין דבי'. וי"ל עפ"ז הכתוב לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. ר"ל שלא לכוין ח"ו בשום דבר לאיזה בחי' וכח פרטי אפי' אם יהיה אותו הכח בחי' פני היינו אפי' לפרט רו"הק שבאיזה אדם או פרט בחי' הקדושה שבאיזה כח עליון שבעליונים וכענין מאמרם ז"ל (ר"ה כ"ד ב') על לא תעשון אתי אפי' דמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש. ועם כי עיקר אזהרת הכתוב על כל העכומ"ז הנ"ל היינו בארבע עבודות דוקא אמנם עתה שעבודת התפלה בהשתעבדות כוונת הלב הוא במקום עבודת הקרבן. ודאי גם ע"ז שייך האזהרה"
הוא מתחיל בזה שאסור להשתעבד ולהתדבק לשום כוח מלבד הבורא.
וממשיך בזה שבעיקרו של דבר האיסור נאמר על קרבן וכמו שהביא בהמשך את הכתוב "זובח לאלוהים יחרם בלתי לד' לבדו",
ומסיים בזה שכיוון שהתפילה היא כקרבן - גם בה - בלי שום עבודה נוספת - אסור להשתעבד ולהתדבק בשום כוח או בחינה מלבד הבורא.
”אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ”.
”רַבִּי יוֹדָן אָמַר מִשְּׁמֵיה דִּידֵיה, בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פָּטְרוֹן, אִם בָּאת לוֹ עֵת צָרָה אֵינוֹ נִכְנָס אֶצְלוֹ פִּתְאוֹם, אֵלָא בָּא וְעוֹמֵד לוֹ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל פָּטְרוֹנוֹ, וְקוֹרֵא לְעַבְדּוֹ אוֹ לְבֵן בֵּיתוֹ, וְהוּא אוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי עוֹמֵד עַל פֶּתַח חֲצֵרְךָ, שֶׁמָּא מַכְנִיסוֹ וְשֶׁמָּא מַנִּיחוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אִם בָּא עַל אָדָם צָרָה יִצְוַוח לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַּבְרִיאֵל, אֵלָא לִי יִצְוַוח, וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ מִיָּד” (ירושלמי, ברכות ט' א').
כבודו לא הבין ולא ידע צמצום לדעת הגר"א מהו, עד כי חילק בין הרב לתלמידו.
אל תומר שהם אינם חולקים, לפני שמבורר לך מה הם אומרים.
(מחילה אם מילותי מעט תקיפות)
ובכל הטוענים לחסות בצל האילן הגדול, עוז ומגדול, מרן ה'מכתב מאליהו',
אבאר מעט.
המכתב מאליהו שולל שלדעת הגר"א הצמצום הינו בעצמותו רח"ל, דבר שרבים מהחסידים חשדו בפה קדוש הגר"א שיאמר כן, דבר אשר לא יעלה על הדעת ולא יעבור בדל שפתיים.
אך זה לא שולל להפך, שהחסידים רואים גם מבחינתנו עצמותו ית' בעצים ובאבנים, בעוד שלהגר"א לומר כן זה להגשים את הא"ס ברוך הוא, וזה בכלל 'פסל ומסיכה' שהפליג ע"ז בזוהר.
איני מעוניין עוד לדבר בקבלה כאן, על כן מי שהבין כוונתי אשריו, מי שלא שיפנה בפרטי.
אבאר מעט.
המכתב מאליהו שולל שלדעת הגר"א הצמצום הינו בעצמותו רח"ל, דבר שרבים מהחסידים חשדו בפה קדוש הגר"א שיאמר כן, דבר אשר לא יעלה על הדעת ולא יעבור בדל שפתיים.
אך זה לא שולל להפך, שהחסידים רואים גם מבחינתנו עצמותו ית' בעצים ובאבנים, בעוד שלהגר"א לומר כן זה להגשים את הא"ס ברוך הוא, וזה בכלל 'פסל ומסיכה' שהפליג ע"ז בזוהר.
איני מעוניין עוד לדבר בקבלה כאן, על כן מי שהבין כוונתי אשריו, מי שלא שיפנה בפרטי.
מכתבו של הגר"א עצמו.
כבודו לא הבין ולא ידע עצמותו ית' בדעת החסידים (שלדעתם למעלה מבחינת סובב וממלא ואינו בגדר עלמין כמבואר כמ"פ בספרי התניא) - ואם החסידים סוברים שאבנים הוא עצמותו ית' אזי לא צריכים אל הזוהר שלך...
נערך לאחרונה:
בסדר גמור, החסידים לא הבינו את המתנגדים, המתנגדים לא הבינו את החסידים, אין מחלוקת כלל, ובא לציון גואל.
הקנייטשים והשטריימלעך לפח, וכולנו נלבש טורבנים.
ועכשיו ברצינות, האם אי-מי יוכל לצטט/להפנות לנוסח ממצה של דעת חכמי החסידות בביאור הצמצום?
דעת ה'מתנגדים' כתובה אחת לאחת בשער ג' מספר נפש החיים.
הקנייטשים והשטריימלעך לפח, וכולנו נלבש טורבנים.
ועכשיו ברצינות, האם אי-מי יוכל לצטט/להפנות לנוסח ממצה של דעת חכמי החסידות בביאור הצמצום?
דעת ה'מתנגדים' כתובה אחת לאחת בשער ג' מספר נפש החיים.
ניתן לקשר?
(ספרו של מו"ז (! ברצינות!) איננו תח"י, וגם לשבת איתו בביהמ"ד אני קצת מתפדח, או שאולי לפחות את הספר הזה יש באוצה"ח בצורה נורמלית?)
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- David
- MMH
- א. ל.
- אבן בוחן
- אבן שלמה
- אברהם12
- אברייך
- אבריימי
- אברך 11
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אודם הפנינה
- אוירא דארץ ישראל
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורח
- אוריה דניאלי
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אחד מן החבורה
- איד
- אידך גיסא
- איישר חילי
- איכא אנא
- אילן קריף
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איתי ל.
- איתי13
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמתע חסיד
- אנחנו
- אני יודע
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אסיא דמגן
- אספן עתיקות
- אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
- אפי
- אפרים זינגר
- אפרתי
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בליש
- בלתי אפשרי
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- במע
- בן אליהו
- בן יהושע
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בפקודיך אשיחה
- בצילו חימדתי
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- בתראה
- גברא זוטרא
- גליון הליכות
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דברי התלמיד
- דובי פלדמן
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דודו
- דומיה
- דיסקיט
- דרכי נעם
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגות הלב
- הגיגי קודש
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הכהן
- הלכה בפרשה
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הסלבודקער
- העמל
- הצב''י
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- התורה היא חיינו
- והב בסופה
- ווינשטיין
- וידעת היום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חבצלת
- חד בתרי
- חויישב
- חוקר תורני
- חיים ארוכים
- חיים של אושר
- חיל
- חם ליבי
- חן וחסד
- חנני
- חנניה המבקש
- חפץ לזכות אחרים
- חקירה ישיבתית
- טשלמר
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יאר
- יאשע בער
- יהודה מ.
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודלה
- יהושע בביאן
- יואל שילה
- יוסף אומץ
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחק פ
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- ירושלמי
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל מאיר מליק
- ישראל משה
- כבושה בגולה
- כורסייא יקירא
- כימיקער
- כיפי
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- ליייזר
- למדן משורר
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאיר אורבך
- מאן דכר שמיה
- מביט ומשיב
- מבני עליה
- מבקש האמת
- מבקש תורת ה'
- מה ידידות
- מוישי יעקבזון
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מים עמוקים
- מכאן ולהבא
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממוצע
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מנחם1
- מעט מזעיר
- מרדכי זנגר
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- משתוקק לקרבתך
- מתימן יבוא
- ן' מיגאש
- נ"ש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נחמן ל.
- נמקן
- נפלאיתי
- נפש שוקקה
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- נתאי הארבלי
- נתן12
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עומד בשער
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עלם חמודות
- עמך
- עץ החיים
- פותח שערים
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פנחס שמחה
- פרטי
- צבי זאב
- צבי ליף
- צדק ומשפט
- צדקת הצדיק
- צריך ביאור
- קדוש אלול
- קהילת יעקב
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- קרנש
- ר נחשון
- ר פלוני
- ראובן גוטליב
- ראם
- רבינא
- רעיון ומושג
- רפאל ממודיעין
- רק רגע
- ש. לויס
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלומי
- שלמה ו.
- שלמה.י
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמע ישראל
- ת. ינוקא
- תוכן ענינים
- תולדות
- תומר לוי
- תורת חסד
- תורת פיך
- תיקו
- תלמיד אחד
- תשב"ר
- תתאה גבר