ויגש העגלות ועגלה ערופה (1 צופה)

[מחכה]

האם יש שייכות בין העגלות ששלח יוסף לעגלה ערופה חוץ מהעובדה שהמילים דומות?

 

[רבי]

האם יש שייכות בין העגלות ששלח יוסף לעגלה ערופה חוץ מהעובדה שהמילים דומות?

לחץ כדי לכווץ...

זה רמז שמובא ברש"י, שלכן ותחי רוח יעקב אביהם.
כי הוא ראה את העגלות שזה רומז לעגלה ערופה.

 

[מחכה]

ושאלתי שבפשטות שמדבר על עגלות משא. ומה עניינן של אלו לדין עגלה ערופה

 

[נדיב לב]

ושאלתי שבפשטות שמדבר על עגלות משא. ומה עניינן של אלו לדין עגלה ערופה

לחץ כדי לכווץ...

שפתי חכמים על אתר
(מ) דקשה לרש"י דכתיב וידברו אליו וגו' דברי יוסף אחר כי לא האמין להם, דמשמע שבאו לדבר אליו ולהוכיח לו שיאמנו דבריהם, ומה היא ההוכחה שהוכיחו, אלא סימן מסר להם וכו' בפרשת עגלה ערופה, ור"ל העגלות דכתיב בקרא קרינן עגלות בסגו"ל תחת העי"ן ושו"א תחת הג'. וי"ל כשיוסף פירש מיעקב היה יעקב מלוה אותו עד עמק חברון, כדפירש רש"י לעיל (לז, יד) בפסוק וישלחהו מעמק חברון, ויוסף אמר לו חזור בך, אמר לו יעקב איני רשאי לחזור שחייב אדם ללוות חבירו כדכתיב בפרשת עגלה ערופה (דברים כא, ז) בפסוק וידינו לא שפכה, לא פטרנוהו בלא לויה כדפירש רש"י שם, ומתוך כך למדו פרשת עגלה ערופה, ויהיה פירוש וירא את העגלות לשון הבנה שהגידו לו פרשת עגלה ערופה אז התבונן שאמת הוא:

פירוש הריב"א על אתר
את כל דברי יוסף. פרש"י סימן היה נותן להם במה שהיה עוסק כשפירש מאביו בעגלה ערופה, וא"ת מה סימן הוא זה, וי"ל שאביו ליוהו כששלחו לאחיו כמו שנאמר וישלחהו מעמק חברון ומתרגמינן ואלוהו אמר לו יוסף אבי חזור בך אמר בני גדולה לויה שעתידה פרשת עגלה ערופה שנתוס' בתורה וכתוב בה ידינו לא שפכו את הדם וכי תעלה על דעתך שזקני ב"ד שופכי דמים הם אלא לא פטרנוהו בלא לויה וסימן זה בחון שלא היה יודע אלא הוא ואביו כפ"ח, ועוד פרש"י וז"ל שנאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא אמר אשר שלח פרעה, כלומר לא נאמר כאן גבי וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר שלח פרעה כמו שנאמר בכניסתו למצרים:

חזקוני על אתר
אשר שלח יוסף - אמר יעקב לא היה מוציא בני עלי יציאות על חנם לטרוח ולהביא כמה עגלות אם לא היה בני. כאן פרש"י סימן מסר להם במה היה עוסק ושפירש ממנו בעגלה ערופה, וא"ת מה סימן הוא זה אלא אביו ליוהו כדמתרגמינן וישלחהו מעמק חברון ואלויה אמר לו יוסף לאביו חזור בך אמר לו בני גדולה לויה שעתידה פרשת עגלה ערופה שנוספה בתורה, כדכתיב ידנו לא שפכה את הדם וכי תעלה על דעתך שסנהדרין הורגין אלא לא פטרנוהו בלא מזון ובלא לויה, וסימן בחון הוא שלא היה יודע בו אלא אביו והוא. וי"מ שבאותן עגלות ששלח היו בהן עגלות למשוך אותם ובכך היה סי' שהלשון נופל על הלשון כמו ששנינו עגלה המושכת בקרון פסולה לעגלה ערופה, והוכחה יש בדבר דכתיב אשר שלח על פי פרעה וכי צריך היה יוסף שהיה שליט ליטול רשות לשלוח עגלות לאביו אלא מהעגלות היה צריך ליטול רשות שאין פרה וחזירה יוצאה משם אלא אם כן ניטלה האם שלה בשביל שלא תלד ועגלות אלו שלח יוסף שלמות על פי פרעה.

דעת זקנים מבעלי התוספות על אתר
(כז) וידברו אליו את כל דברי יוסף - פירש"י סימן מסר להם כשפירש ממנו היה עוסק בפרשת עגלה ערופה. וצריך פי' לפי' והכי רוצה לומר כי כשפירש מאביו היה מלוה אותו כדכתי' וישלחהו שהוא לשון לויה כמו וישלחו דכתיב גבי אברהם דמתרגמינן ואלויאו. ואמר לו יוסף חזור בך ואמר לו יעקב בני גדול' לויה שעליה נתוספה פרשה אחת בתורה דכתיב ידינו לא שפכה. וכי תעלה על דעתך שב"ד שופכי דמים אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא לויה הא אם ראוהו ולא לווהו מעלה עליהם כאלו שפכו דמים והיינו פרשת עגלה ערופה שהיה עסוק בה. ויש אומרים שהיה עוסק בעגלה שמושכת בקרון וקשה לשני הפירושים לפרש עגלות לשון עגלה לכן נראה לפ' בפרשת עגלות המשכן דכתיב שש עגלות צב:

פירוש בעלי התוספות על אתר
וידברו אליו את כל דברי יוסף. פ"ה סימן מסר להם שכשפירש ממנו היה עוסק בפ' עגלה ערופה. י"א כשפירש יוסף מאביו ושלחו לאחיו היה אביו מלוהו כדכתיב וישלחהו מעמק חברון שהוא לשון לוייה כמו וישלחו דגבי אברהם דמתרגמינן ואלויאו יתיה. אמר יוסף לאביו חזור בך. אמר יעקב ליוסף בני שתוק גדולה לוייה שבשבילה נתוספה פרשה אחת בתורה דכתיב ידינו לא שפכה את הדם הזה וכי תעלה על דעתך שב"ד שופכים את הדם. אלא ר"ל שלא פיטרנוהו בלא לוייה ואם לא ליווהו מעלה עליו הכתוב כאלו שופך דם והיינו הסימן אשר שלח יוסף ליעקב מפרשת עגלה ערופה שהיה עוסק בה בפרידתו ממנו. וי"מ שעוסק בהלכה דעגלה המושכת בקרון. וקשה להני תרי לישני לפרש עגלות לשון עגלה. לכך נראה לפרש שעוסק בפ' עגלת המשכן דכתיב שש עגלות צב:

פירוש הרא"ש על אתר
וירא את העגלות אשר שלח יוסף. פרש"י סימן מסר לו בפ' עגלה ערופה כשנפטר יוסף מיעקב היה עוסק בפ' עגלה ערופה ועשה לו לויה ולמד לו הדרשה שדרשו ידינו לא שפכו את הדם הז הועינינו לא ראו וכי הזקנים שופכי דמים הם אלא שלא פטרנוהו בלא לויה. ולי נראה שאין זה סימן מעגלות לעגלה שמא העגלות היו בסוסים ובפרדים ולא בעגלה או בשורים. ושמעתי כי ר"ל בפ' עגלה ערופה ויש במשנה א' עגלה המושכת בקרון פסולה פי' קריט"א ועתה סימן מובהק הוא מהעגלות אל הקרון שפירושו כמו עגלות:

בעל הטורים על באתר
(כז) ארבע פעמים כתיב עגלות בפרשה (מה, יט - כא. כז. מו, ה). וד' פעמים כתוב עגלה ערופה בפרשת עגלה ערופה (דברים כא. ג. ד. ד. ו.) שפירש ממנו בהלכות עגלה ערופה. וירא את העגלות. בגימטריא ראה בהלכת עגלה ערופה:

גור אריה על אתר
[כא] סימן מסר להם וכו'. ואם תאמר למה היה עוסק בפרשת עגלה ערופה כשהיה פורש, אין לומר שכן אירע המעשה במקרה שלמד עמו בפרשת עגלה ערופה - אם כן מנא ידע יוסף שיזכור את מה שהיה עוסק עמו בפרשת עגלה ערופה, ויש מפרשים שכאשר היה יעקב מלוה את יוסף עד עמק חברון היה אומר יוסף לאביו שיחזור לביתו ואל יטריח את עצמו, והשיב יעקב שמצוה גדולה היא בלויה, שהרי מי שאין מלוה הוא שופך דם, כדכתיב בפרשת עגלה ערופה (דברים כא, ז) "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו", ודרשינן (סוטה מה ע"ב) וכי סלקא דעתך שיהיו זקני בית דין שופכי דמים, אלא לא פטרנוהו בלא לויה, הא למדת מי שאינו מלווה כאילו שופך דם, וכל המתלווה אינו ניזק (סוטה מו ע"ב). ולפיכך ידע יוסף שיעקב ידע שבפרשת עגלה ערופה פירש ממנו, שהרי יזכור ענין הלויה שהיה מלוה אותו. ויראה שלכך שלח לו סימן זה, מפני שרמז לו שאיך יהיה ניזוק אחר שהיה מתלוה, וכל המתלוה אינו ניזק, לכך ידע יעקב שבאמת הוא - שהוא חי:

משכיל לדוד על אתר
(כז) את כל וגומר סימן וכו'. ממה שתפס רש"י אלו שתי תיבות את כל וגו' ש"מ דמהכא הוא דקא דריש ליה דאין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט ור"ל שלא דיברו אלא דבר אחד מכל דברי יוסף ומיד האמין כיון ששמע אותו הדבר ומה היה זה הדבר אלא מוכח שאיזה סימן נתן להם וממה דסמך וירא את העגלות וכו' דרשו דהסימן שהיה בפ' עגלה ערופה והא דכתיב עגלות בלשון רבים אפשר שהענין היה כך דהא ודאי לא מסתבר שעד אותה שעה לא לימד יעקב דין עגלה ערופה שהרי כל מה שלמד משם ועבר מסר לו כדילפינן מבן זקונים אלא נוכל לומר שכשהלך יעקב ללוות את יוסף דמסתמא לא פטרו בלא לויה [וכמ"ש ג"כ הנח"י] הגיעו למקום שהיה מכוון בין שתי עיירות ואז שאל יוסף את אביו כה"ג מאי אם נמצא הרוג מכוון בין שתי עיירות מי מביא עגלה ערופה הקרובה אמר רחמנא והכא תרתי קרובות נינהו ובודאי שיעקב השיבו דהך מלתא במחלוקת אם אפשר לצמצם או אי אפשר לצמצם דאם נימא אפשר לצמצם דשתיהן מביאות שתי עגלות ואי נימא דא"א לצמצם שתיהן מביאות עגלה א' בשותפות ופלוגתא דר"א ורבנן היא בפרשת עגלה ערופה וזהו עגלו' בל' רבים ששלח לו:

כלי יקר על אתר
וירא את העגלות אשר שלח יוסף וגו'. פירש רש"י סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה, לפיכך וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא אשר שלח פרעה. ופירושו רחוק מאוד וכי דרכו של רש"י להוציא המקרא מפשוטו לגמרי, שהרי הכתוב אומר אשר שלח יוסף לשאת אותו, ועוד עגלות למה לי די בעגלה אחת:
ע"כ אומר אני שגם רש"י הבין עגלות כפשוטו, אך מה שנאמר אשר שלח יוסף ולא נאמר אשר שלח פרעה, הבין רש"י מזה ששלח פירושו לויה, שיוסף עשה לויה לאותן עגלות אשר שלח, שכן נאמר וישלח את אחיו וילכו ואין שילוח זה אלא לויה, ויוסף למד דין הלויה מן יעקב, שכן נאמר (לז יג) לכה ואשלחך אליהם, וכי אחר שילך ישלחו, ומה היה המקרא חסר אם היה אומר לכה אליהם, אלא שאמר ללותו, ויעקב למד דין הלויה מן אברהם, שנאמר (בראשית יח טז) ואברהם הולך עמם לשלחם, פירש"י ללותם, וז"ש וישלחהו מעמק חברון, ששלוח זה היינו לויה, ולמד דין הלויה מעמק אותו צדיק הקבור בחברון, כי אברהם התחיל בלויה ויטע אשל. נוטריקון אכילה שתיה לויה, וכשליוה יעקב את יוסף מסתמא הגיד לו מצות הלויה שמקורה מן פרשת עגלה ערופה, שיאמרו זקני העיר ידינו לא שפכה את הדם הזה שלא פטרנוהו בלא לויה (סוטה מה ע"ב) וכן עשה גם יוסף כשליוה את אחיו מסתמא היה נפטר מהם מתוך דברי הלכה הליכות עולם, להגיד להם דין הלויה אשר בה היה עסוק, וכתיב וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וכללו בזה כל הדברים, הן הדברים שדבר להם בביתו הן הדברים אשר דבר אליהם כשליוה אותם, ושם דבר עמהם דין פרשת עגלה ערופה:

ספר פרדס יוסף על אתר
ועל מה שכתב דסימן מסר לו עגלה ערופה, ראיתי בזה דיעקב היה צריך לבוא למצרים לשמוח יחד, או שישוב יוסף לארץ כנען אל אביו לשמוח, ויוסף בחר דרך הראשון, וירא יוסף שישאל אביו על זה הלא טוב שתבוא אתה אצלי, דבכל מקום הראש עיקר ושאר אברים נגררים אחריו ויעקב הראש לשבטי יה, אך מצינן במשנה (סוטה מ"ה ע"ב) אם נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אל הגוף, ואף שר' עקיבא חולק דגוף אל הראש אך מידי ספיקא לא נפיק, לכן שלח לו הסימן שלמד פרשת עגלה ערופה להזכירו שאנו רואים פעם שמוליכין הראש אל הגוף, לכן יבוא יעקב אצלו שעליו עול המדינה לפרנס ולא יוכל לעזוב ארצו:

 

[מחכה]

וי"מ שבאותן עגלות ששלח היו בהן עגלות למשוך אותם

לחץ כדי לכווץ...

חוץ מכאן, לפי שאר המפרשים משמע שיוסף אמר לאחים במפורש למסור ליעקב את הסימן של 'עגלה ערופה'?
אחרת, איך היה אפשר להבין את הרמז מהעגלות ששלח יוסף?