וכן מבואר בדברי הרא"ש שהבאתי לעיל.
אמנם עיקר זה מתבסס על הא דבעא מיניה שמואל מרב הונא, אך אם נפרש דתרי רב הונא הוו וכ"כ התוס', וכמ"ש מר, הרי לכאו' נדחית הראי'.
ידעתיו. ולכאו' מסתבר לומר דהא דבעא מיניה שמואל מרב הונא, היינו רב הונא ריש גלותא שהוא נקרא כלפי רבי "הרי צרתך בבבל".
אין הספר תחת יד כעת, ואודה למר אם יוכל למקדני בדבריו.
כפי המופיע באגרת רב שרירא גאון, נתמנו שניהם לראשי ישיבה אחר פטירת שמואל.
קשה להחשיב את רב יהודה לתלמיד בכה"ג, וודאי שלגבי פסיקת ההלכה.
זה כבר יכול להיות מקור לדברי הרא"ש, אם כי איני יודע אם די בזה
וזה לשון הרא"ש שם "יתיב רב כהנא אחוריה דרב יהודה ויתיב רב יהודה קמיה דרב הונא וקאמר קערה שמלחו בה בשר אסור לאכול בה רותח."
לא מבואר שם שהיה יושב לפניו, ומפשט דברי רש"י שכתב "כנגדו" משמע שלא היה זה "לפניו" אלא זה מול זה.