חידה בתלמוד וחז"ל הלכה בגלל פסוק במשלי (1 צופה)

[דוד בן ישי]

הלכה בתלמוד וראשונים הנלמדת מפסוק במשלי,
ואין הכוונה לגמ' המפורסמת ב"מ לה. תומת ישרים תנחם,
דהתם אי"ז הלכה.

 

[נובהרדוקר]

ב"מ פג.

בבא מציעא פג א - שיתופתא

ואפילו במקום מדרון נמי התינח היכא דליכא ראיה אבל היכא דאיכא ראיה ניתי ראיה ונפטר דתניא איסי בן יהודה אומר (שמות כב, ט) אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם הא יש רואה יביא ראיה ויפטר ור' חייא בר אבא א

shitufta.org.il

 

[דוד בן ישי]

ב"מ פג.

בבא מציעא פג א - שיתופתא

ואפילו במקום מדרון נמי התינח היכא דליכא ראיה אבל היכא דאיכא ראיה ניתי ראיה ונפטר דתניא איסי בן יהודה אומר (שמות כב, ט) אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם הא יש רואה יביא ראיה ויפטר ור' חייא בר אבא א

shitufta.org.il

לחץ כדי לכווץ...

מצוין, אך לא לזה נתכוונתי,
וגם אי"ז מלמד הלכה ממש,
אלא להתנהג בדרך טובה.

 

[הצעיר שבחבורה]

וגם אי"ז מלמד הלכה ממש,

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שזוהי הלכה, וראה

אציין את דברי הט"ז

ונלע"ד דר' אשי ודאי פטור מן הדין אלא דרפרם כפאו בדברים לעשות לפנים משורת הדין כדאשכחן בסוף האומנין דרב פסק על רבה ב"ב חנה שישלם לפועלים שכירותם על מה שנשאו לו חבית ושברוהו בפשיעה ואמר שם רבה דינא הכי א"ל אין דכתיב למען תלך בדרך טובים ואורחת צדיקים תשמור ה"נ עשה רפרם כן לרב אשי וחלילה לרב אשי שהוצרך לכפיה אלא בדברים אכפיה כדאשכחן בהמדיר בכפיה שהיה בדברים וכוונת רפרם היתה שיעשה רב אשי לפנים מ"ה וכפוהו בדברים על זה כנ"ל נכון בזה:​

לחץ כדי לכווץ...

 

[דוד בן ישי]

כמדו' שזוהי הלכה, וראה

לחץ כדי לכווץ...

עיקר כוונתי היתה דלא למדים משם אלא דצריך ללכת בדרכי הצדיקים,
והיינו דלמדים משם כלל.

 

[אמרי שפר]

משלי ג׳ ט׳ ״כבד את ה׳ מהונך״
ובקידושין ל: ״ת״ר נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה׳ מהונך, השווה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום״
ובתוס׳ שם הביאו מהירושלמי דדריש ״מחונך״ שהקפיד הקב״ה על כיבוד אב ואם יותר מכבוד המקום, שאילו בכבוד המקום צריך לתת רק ממה שיש לו דהיינו ממה שחננך הקב״ה, מה שאי״כ בכבוד אב ואם בין שיש לו ממון בין שאין לו

 

[הצעיר שבחבורה]

הלכה בתלמוד וראשונים הנלמדת מפסוק במשלי,​

לחץ כדי לכווץ...

חלקי.

משלי ג, טו
יְקָ֣רָה הִ֭יא מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ:
הוריות יג, א
אימתי? בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ - ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.
אימתי? בזמן שכולן שוין כו'. מה"מ? א"ר אחא ברבי חנינא, דאמר קרא: יקרה היא מפנינים, מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים.

משלי ה, ח
הַרְחֵ֣ק מֵעָלֶ֣יהָ דַרְכֶּ֑ךָ וְאַל־תִּ֝קְרַ֗ב אֶל־פֶּ֥תַח בֵּיתָֽהּ:
עבודה זרה יז, א
ועברתי על מה שכתוב בתורה: הרחק מעליה דרכך - זו מינות, ואל תקרב אל פתח ביתה - זו הרשות.

משלי יד, כח
בְּרָב־עָ֥ם הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ
זבחים יד, ב
ת"ש: שחט ישראל וקבל הכהן, נתנו לחבירו וחברו לחבירו! התם נמי דניידי פורתא. ומאי קמ"ל? ברוב עם הדרת מלך.

משלי יז, ה
לֹעֵ֣ג לָ֭רָשׁ חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ
מנחות מא, א
בההיא שעתא ודאי רמינן ליה, משום לועג לרש חרף עושהו.

משלי כא, ל
אֵ֣ין חָ֭כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֝צָ֗ה לְנֶ֣גֶד ה'
שבועות ל, ב
הני מילי בממונא, אבל באיסורא - אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה', כל מקום שיש בו חלול ה' - אין חולקין כבוד לרב.

משלי כג, כג
אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר חָכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה:
בכורות כט, א
ומנין שאם לא מצא בחנם שילמד בשכר - תלמוד לומר: אמת קנה, ומנין שלא יאמר, כשם שלמדתיה בשכר - כך אלמדנה בשכר - תלמוד לומר: אמת קנה ואל תמכור.
​

משלי כג, לא
אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם

מנחות פז, א
אין מביאין ישן, דברי רבי, וחכמים מכשירין. אמר חזקיה: מאי טעמא דרבי? אמר קרא: לכבש יין, מה כבש בן שנתו, אף יין בן שנתו. אי מה כבש בן שתי שנים פסול, אף יין בן שתי שנים פסול! וכי תימא הכי נמי, והתניא: יין בן שתי שנים לא יביא, ואם הביא - כשר, מאן שמעת ליה דאמר: לא יביא? רבי, וקאמר: אם הביא - כשר! אלא אמר רבא: היינו טעמא דרבי, דכתיב: אל תרא יין כי יתאדם.

​

 

[הצעיר שבחבורה]

עיקר כוונתי היתה דלא למדים משם אלא דצריך ללכת בדרכי הצדיקים,

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' למדים משם חיוב לנהוג לפנים משורת הדין, וכי אינה חשובה הלכה?

 

[הגיגי קודש]

בג' ב"מ ריש האומנין דאמרינן איבעית אימא לעולם דאמר ליה בעל הבית בארבעה ואזל איהו אמר להו בתלתא ודקאמרת סבור וקביל דאמרי ליה לית לך (משלי ג, כז) אל תמנע טוב מבעליו

 

[דוד בן ישי]

משלי ג, טו
יְקָ֣רָה הִ֭יא מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ:
הוריות יג, א
אימתי? בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ - ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.
אימתי? בזמן שכולן שוין כו'. מה"מ? א"ר אחא ברבי חנינא, דאמר קרא: יקרה היא מפנינים, מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים.

משלי ה, ח
הַרְחֵ֣ק מֵעָלֶ֣יהָ דַרְכֶּ֑ךָ וְאַל־תִּ֝קְרַ֗ב אֶל־פֶּ֥תַח בֵּיתָֽהּ:
עבודה זרה יז, א
ועברתי על מה שכתוב בתורה: הרחק מעליה דרכך - זו מינות, ואל תקרב אל פתח ביתה - זו הרשות.

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' אי"ז הלכה.

 

[דוד בן ישי]

משלי יד, כח
בְּרָב־עָ֥ם הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ
זבחים יד, ב
ת"ש: שחט ישראל וקבל הכהן, נתנו לחבירו וחברו לחבירו! התם נמי דניידי פורתא. ומאי קמ"ל? ברוב עם הדרת מלך.

משלי יז, ה
לֹעֵ֣ג לָ֭רָשׁ חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ
מנחות מא, א
בההיא שעתא ודאי רמינן ליה, משום לועג לרש חרף עושהו.

משלי כא, ל
אֵ֣ין חָ֭כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֝צָ֗ה לְנֶ֣גֶד ה'
שבועות ל, ב
הני מילי בממונא, אבל באיסורא - אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה', כל מקום שיש בו חלול ה' - אין חולקין כבוד לרב.

משלי כג, כג
אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר חָכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה:
בכורות כט, א
ומנין שאם לא מצא בחנם שילמד בשכר - תלמוד לומר: אמת קנה, ומנין שלא יאמר, כשם שלמדתיה בשכר - כך אלמדנה בשכר - תלמוד לומר: אמת קנה ואל תמכור.
​

משלי כג, לא
אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם

מנחות פז, א
אין מביאין ישן, דברי רבי, וחכמים מכשירין. אמר חזקיה: מאי טעמא דרבי? אמר קרא: לכבש יין, מה כבש בן שנתו, אף יין בן שנתו. אי מה כבש בן שתי שנים פסול, אף יין בן שתי שנים פסול! וכי תימא הכי נמי, והתניא: יין בן שתי שנים לא יביא, ואם הביא - כשר, מאן שמעת ליה דאמר: לא יביא? רבי, וקאמר: אם הביא - כשר! אלא אמר רבא: היינו טעמא דרבי, דכתיב: אל תרא יין כי יתאדם.

​

לחץ כדי לכווץ...

מצוין אך אני התכונתי לדבר אחר.

 

[הצעיר שבחבורה]

לכאו' אי"ז הלכה.

לחץ כדי לכווץ...

א. דין ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול ע"ה אינו הלכה?

ב. איני יודע מהי הלכה מבחינתך, אך אם ר' אליעזר אומר שעברתי על מה שכתוב בתורה, לענ"ד זוהי הלכה.

מצוין אך אני התכונתי לדבר אחר.

לחץ כדי לכווץ...

כרצונך, בניחושים איני מתמחה.

 

[בר אביי]

אל תטוש תורת אמך (משלי א) פסחים נ:

 

[דוד בן ישי]

כרצונך, בניחושים איני מתמחה.

לחץ כדי לכווץ...

אכן שכחתי לכתוב בב"ב.

 

[שירת העשבים]

"טענינן" נלמד מ"פתח פיך לאלם" (ב"ב מ"א.)

 

[בר אביי]

שונא מתנות יחיה (משלי ט"ו) ב"ב(י"ג:)

 

[אמרי שפר]

משלי ג׳ ט׳ ״כבד את ה׳ מהונך״
ובקידושין ל: ״ת״ר נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה׳ מהונך, השווה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום״
ובתוס׳ שם הביאו מהירושלמי דדריש ״מחונך״ שהקפיד הקב״ה על כיבוד אב ואם יותר מכבוד המקום, שאילו בכבוד המקום צריך לתת רק ממה שיש לו דהיינו ממה שחננך הקב״ה, מה שאי״כ בכבוד אב ואם בין שיש לו ממון בין שאין לו

לחץ כדי לכווץ...

הרב @דוד בן ישי לא התייחסת לזה אם זה עונה על שאלתך אם לאו

 

[דוד בן ישי]

"טענינן" נלמד מ"פתח פיך לאלם" (ב"ב מ"א.)

לחץ כדי לכווץ...

אי"ז נלמד מהתם אלא דנקטה הגמ' לשון הכתוב.

שונא מתנות יחיה (משלי ט"ו) ב"ב(י"ג:)

לחץ כדי לכווץ...

גם זה יל"ד אם לא היה הכתוב במשלי אם לא אמרינן זאת מסברא כמבואר בגמ' בברכות הרוצה שיהנה וכו'

חלקי.

משלי ג, טו
יְקָ֣רָה הִ֭יא מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ:
הוריות יג, א
אימתי? בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ - ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.
אימתי? בזמן שכולן שוין כו'. מה"מ? א"ר אחא ברבי חנינא, דאמר קרא: יקרה היא מפנינים, מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים.

משלי ה, ח
הַרְחֵ֣ק מֵעָלֶ֣יהָ דַרְכֶּ֑ךָ וְאַל־תִּ֝קְרַ֗ב אֶל־פֶּ֥תַח בֵּיתָֽהּ:
עבודה זרה יז, א
ועברתי על מה שכתוב בתורה: הרחק מעליה דרכך - זו מינות, ואל תקרב אל פתח ביתה - זו הרשות.

משלי יד, כח
בְּרָב־עָ֥ם הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ
זבחים יד, ב
ת"ש: שחט ישראל וקבל הכהן, נתנו לחבירו וחברו לחבירו! התם נמי דניידי פורתא. ומאי קמ"ל? ברוב עם הדרת מלך.

משלי יז, ה
לֹעֵ֣ג לָ֭רָשׁ חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ
מנחות מא, א
בההיא שעתא ודאי רמינן ליה, משום לועג לרש חרף עושהו.

משלי כא, ל
אֵ֣ין חָ֭כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֝צָ֗ה לְנֶ֣גֶד ה'
שבועות ל, ב
הני מילי בממונא, אבל באיסורא - אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה', כל מקום שיש בו חלול ה' - אין חולקין כבוד לרב.

משלי כג, כג
אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר חָכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה:
בכורות כט, א
ומנין שאם לא מצא בחנם שילמד בשכר - תלמוד לומר: אמת קנה, ומנין שלא יאמר, כשם שלמדתיה בשכר - כך אלמדנה בשכר - תלמוד לומר: אמת קנה ואל תמכור.
​

משלי כג, לא
אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם

מנחות פז, א
אין מביאין ישן, דברי רבי, וחכמים מכשירין. אמר חזקיה: מאי טעמא דרבי? אמר קרא: לכבש יין, מה כבש בן שנתו, אף יין בן שנתו. אי מה כבש בן שתי שנים פסול, אף יין בן שתי שנים פסול! וכי תימא הכי נמי, והתניא: יין בן שתי שנים לא יביא, ואם הביא - כשר, מאן שמעת ליה דאמר: לא יביא? רבי, וקאמר: אם הביא - כשר! אלא אמר רבא: היינו טעמא דרבי, דכתיב: אל תרא יין כי יתאדם.

​

לחץ כדי לכווץ...

וגם בכל זה יל"ד אי לא אמרי' זאת מסברא ונקטו לשה"כ.

הרב @דוד בן ישי לא התייחסת לזה אם זה עונה על שאלתך אם לאו

לחץ כדי לכווץ...

יל"ע היטב במפרשים אמאי לא אמרי' בזה דברי תורה מדברי קבלה,
וכשנדע מה התשובה ינתנו אמרי שפר.

 

[שירת העשבים]

אולי כוונתך ל"עבד לווה לאיש מלווה"?

 

[בר אביי]

כבר הזכירו ( @שירת העשבים ) פתח פיך לאלם (משלי ל"א). אולי זה לא התקבל מפני חוסר הדיוק? שם בב"ב מ"א. לא מדובר בטענינן. אמנם שם זו רק הו"א.