- הודעות
- 572
- תודות
- 1,502
- נקודות
- 142
וכי ראוי להשתמש על אדם, גדול כמה שיהיה, בביטוי שנאמר בנביא על הקב"ה? אתמהה.
אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ הוי"ה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ: (ישעיהו פרק כו פסוק ח)
- מתחיל חוט בחקתיך אשתעשע
- תאריך התחלה
אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ הוי"ה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ: (ישעיהו פרק כו פסוק ח)
- הודעות
- 363
- תודות
- 1,324
- נקודות
- 151
אכן,
וודאי שלא זו הייתה הכוונה,
אך עכ"פ זהו ביטוי הרגיל היום בביהמ"ד - להתבטא על אדם שגעגועיך אליו רבים, ובכמיהה עזה לתחיית המתים.
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,502
- נקודות
- 142
מה לא היתה הכוונה??
ועל זה בדיוק הערתי.
אשריהם ישראל שרגישים כ"כ, אבל מצינו גם מצינו אצל הרבה גדולים שהתבטאו כך על רבותיהם וכו' רק דוגמא אחת מצאתי זה עתה
ז"ל הגר"ח מוולאז'ין בהקדמתו ל'ספרא דצניעותא' דהגר"א "אף גם אם יזכו הדור שיתפשטו כל חיבוריו הקדושים, אפס, מקצת מן המקצת מקצה תורתו וחכמתו תראו, וכולם לא תראו ולא תוכלו לשערו, אך תדעו ותאמינו כי אין חקר לתבונתו וחכמתו ודעתו הרחבה מני ים, וכערך טיפה נגד הים הגדול, כך ערך חיבוריו נגד חכמתו המרובה"
ואלו הכתובים שמהם לקח רבנו את מליצתו
"הֲל֨וֹא יָדַ֜עְתָּ אִם־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ אֱלֹהֵ֨י עוֹלָ֤ם׀ יְקֹוָק֙ בּוֹרֵא֙ קְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִיעַ֖ף וְלֹ֣א יִיגָ֑ע אֵ֥ין חֵ֖קֶר לִתְבוּנָתֽוֹ: (ישעיהו מ כח)
הַחֵ֣קֶר אֱל֣וֹהַּ ... אֲרֻכָּ֣ה מֵאֶ֣רֶץ מִדָּ֑הּ וּ֝רְחָבָ֗ה מִנִּי־יָֽם: (איוב כא)
שו"ת נשמת חיים סימן קמח
והי' זה שלום לו ולתורתו, מאת שארו וידידו מוקירו ומכבדו, רצוף אהבה מקרב ולב עמוק עמוק, לשמו ולזכרו תאות נפש, חיים ברלין.
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,502
- נקודות
- 142
גם על זה אני שואל
אם אתה רואה את הגדולים הנ"ל ר' חיים מוולאז'ין ור' חיים ברלין מתבטאים כך, עוד יש מקום לשאלות?
מסתמא שבחים ומליצות מותרים בהשאלה - כל עוד שלא רמוזים בהם המלכות ואלילויות וכל שאר מרעין בישין
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,502
- נקודות
- 142
יש לך מקור שאין מקום לשאול שאלות להבין דבר שגדולים עושים?
אני קצת לא מבין בשאלות על גדולים, וחונכתי לא לעשות כן [משום שפשוט עדיפה התמימות].
כבודו מחפש מקור למעשיו של בעל הנפש החיים, ומחר כבודו מחפש מקור בנפש החיים לאיזה עניין מענייני היום? הם הם המקור.
מעשה רב עדיף, כמובן אחר שפקע שמייהו באמיתתם גדולתם וקדושתם.
בגמ' הובאו אינספור מקרים בהם הרב עשה משהו לצורכו או הורה שלמשרתו לעשות דבר מסוים, ולומדים מזה הרבה הלכות, לדוגמא (שבת מ:) "אמר רבי יצחק בר אבדימי: פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי, ואמר לי "טול בכלי שני ותן". שמע מינה תלת, שמע מינה: שמן יש בו משום בשול, ושמע מינה: כלי שני אינו מבשל, ושמע מינה: הפשרו זהו בשולו".
מהמשפט הקטן הזה של רבי למדו שלש ש"מ!.
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,502
- נקודות
- 142
אין שום ענין בעולם לא לשאול שאלה להבין מעשה דגדול עשה.
אדרבה על זה נאמר "תורה היא וללמוד אני צריך -ואין מביאים ראיה להלכה מפי מעשה בלי לדעת מה עומד מאחוריו.
והמקרים שהבאת הם מקרים שיש צד להלכה כך או כך ומוכיחים מזה לצד אחד -אבל אם לא מבינים בכלל למה יש לעשות כך צריכים ללמוד ולהבין.
ולשיטתך ש"עדיף התמימות" לעולם לא ננסה להבין שום משנה ושום גמרא ושום הלכה - אלא תמיד נגיד שאם כך אמרו אז ככה זה ולא שואלים למה.
מחילה "תורה היא וללמוד..." (ברכות סב.) מדבר שהתלמיד העז ונכנס אחר רבו... ללמוד! לא להקשות קושיות
ב. כבודו מתכוון כאשר הרב עושה דבר הסותר דבר כתוב משכבר, אז ברור שיש מקום לשאלות. אך כאשר אין לך מקור לכך שאין זה ראוי, אלא שאלתך בלבד, ר' חיים מוכיח שאין זו אלא רגישות, אך מותר. דהיינו לדוגמא מחר כשישאלך בינך "האם מותר כך וכך" פשוט לי שתאמר לו "ר' חיים עשה כך"
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,502
- נקודות
- 142
לגבי השאלה אם מותר או אסור זה נכנס לנידון של אם מביאים ראיה מתוך מעשה לפסוק הלכה. ועיין בבא בתרא דף קל ע"ב: "תנו רבנן: אין למדין הלכה לא מפי למוד ולא מפי מעשה - עד שיאמרו לו הלכה למעשה".
אבל זה נידון אחר.
אני לא מדבר על אם מותר או אסור -אלא על שאלה להבין למה מותר -וזה בודאי יש לשאול כדי ללמוד ולהבין.
אבל זה נידון אחר.
אני לא מדבר על אם מותר או אסור -אלא על שאלה להבין למה מותר -וזה בודאי יש לשאול כדי ללמוד ולהבין.
זה כבר דבר אחר, וכעת הבנתי כוונתך. ובאשר לשאלתך לי נראה ש
ואין חשש באשר לשבח תלמידי חכמים - שכל ההלל הוא בכך שהם קרובים יותר לבורא יתברך, כמו שכתב ר' חיים הנ"ל על הגר"א
אז אולי זה יענה לשאלת כבודו בעניין מדוע זה כן ראוי
וזו מצווה גדולה ועניין חשוב כמו שכתוב (משלי י ו) "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב", וכתב הרמב"ם (פיה"מ ספ"ק דאבות) "וכן לשבח החשובים ולהודות מעלותיהם כדי שיטיבו מנהגיהם בעיני בני אדם וילכו בדרכיהם" וכו' ורבינו בחיי ריש פ' וישלח ועוד [פעם כתבתי על זה אם ירצו אעלה]
אז אולי זה יענה לשאלת כבודו בעניין מדוע זה כן ראוי
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,502
- נקודות
- 142
אם היית רואה שמישהו כתב על אדמו"ר גאון ותלמיד חכם בזה הלשון -
"המלך הגדול ריבון כל המעשים חי וקים נורא ומרום וקדוש זורע צדקות ומצמיח ישועות אדון הנפלאות...
זה לא היה מפריע לך?
פשוט שהיה מפריע! ולזה סייגתי
לא מלך, לא ריבון, לא חי וקיים, לא מצמיח ישועות, וכו' רק 'תאוות נפש לזכרו'
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,502
- נקודות
- 142
מאן מלכי רבנן
מה הוא לא חי וקיים?
איזה אדמו"ר אתה מכיר שלא מצמיח ישועות?
מה נשתנה?
מחילה, כעת התבלבלתי:
כעת הביא הרב ראייה לכך שניתן לקרא כך לרב שהוא מכבד כדאיתא בגיטין סב. ע"פ משלי ח טו "בִּ֭י מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ וְ֝רוֹזְנִ֗ים יְחֹ֣קְקוּ צֶֽדֶק".
ובאשר לחי וקיים הכוונה לנצח, כי אם לא כן מדוע אנו אומרים כן על בורא העולם.
תאוות נפש לזכרו? תגיד בעברית, אני מתגעגע אליו כ"כ! זה אפילו לא משפט מדהים בעוצמתו
אבל הובנה כוונתך לגמרי, אך אני מצאתי מקורות רבים לכך שאין כאן בעיה, ובפרט המקור שכבודו שיתף כעת לכך שת"חים נקראים לא פחות ממלכים ורוזנים
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,502
- נקודות
- 142
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאריס01
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מי ישורנו
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- תלמיד חכמי הדור
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
- דביק