ביטויים בלי מקור ברור - אימרות מחז"לות [אימרות חדשות שנעשו עם הזמן מחז"ל]

[נראה לפשוט]

"מי שמלכלך את ארץ ישראל לא נשמעת תפילתו מ' ים ומ' לילה" שמעתי ממרן ר' עמרם שאין כזה חז"ל.

 

[אוֹצֶר המפתחות]

א. איזה הוא חכם המכיר את מקומו. (אמר ע"ז הרב יצחק גינזבורג שהחכם של הפתגם הזה לא מכיר את מקומו)

לחץ כדי לכווץ...

מה המקור? - איזהו חכם המכיר את מקומו | אוצרות התורה - מקורות

האם ידוע מקור למימרא הזאת באבות מוזכר רק המכיר את מקומו לאחד מקניני התורה? מהיכן הגיע הצירוף הזה?

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[ישעיהו מנחלת דן]

פעם דרשן אחד התלהב נורא בדרשתו על מעלת רצף הלימוד ואמר וכבר אמרו חז''ל העושה תורתו קרעים קרעים אסף רוח
(מקור המשפט: אגרות חזו''א שלשונו מליצית וקרובה לל' חז''ל)

 

[חד מבתראי]

אגרות חזו''א

לחץ כדי לכווץ...

והוא לא חז"ל?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

והוא לא חז"ל?

לחץ כדי לכווץ...

בל' העם חז''ל זה תנאים ואמוראים

 

[גלגולים]

@AI אוצר תוכל לסכם את האשכול?

 

[אבי אב]

כבלת"ק

1. אין חכם כבעל הנסיון
2. מאחורי כל אדם גדול עומדת אישה גדולה
3. גן עדן של שוטים
4. אהבת חינם
5. אין דבר שלם מלב שבור
6. דברים היוצאים מהלב נכנסים ללב
7. צרת רבים נחמת שוטים
8. המתאבד אין לו חלק לעוה"ב
9. אין התחלה בלי סוף
10. אם לא יועיל לא יזיק

יש מקור?

 

[בור סוד]

אין חכם כבעל הנסיון

לחץ כדי לכווץ...

בבעל העקידה נמצא האזכור הראשון

אם לא יועיל לא יזיק

לחץ כדי לכווץ...

ספר שבט מוסר דף 289

 

[ב"מ]

ישועת ה' כהרף עין.
לא מוכר לי מחז"ל, כמדומה שזה מגדולי החסידים.

 

[איש פשוט מאוד]

ישועת ה' כהרף עין.
לא מוכר לי מחז"ל, כמדומה שזה מגדולי החסידים.

לחץ כדי לכווץ...

מהמכלול. ישועת ה' כהרף עין הוא ביטוי שמשמעותו שה' מושיע במהירות גודלה.[1]

רעיון הביטוי מופיע כבר אצל הנביא ישעיהו, בנוסחו המוכר הוא מופיע (ככל הנראה) לראשונה אצל רבי ניסים גאון.

מקור הביטוי
רעיון הביטוי מופיע כבר אצל הנביא ישעיהו באומרו "ותשועתם לא תאחר",[2] אחריו כתב רס"ג "וכהרף עין תושיע את כולם",[3] כך גם הנוסח בברכה שנייה בתפילת העמידה בנוסח ארץ ישראל "כהרף עין ישועה לנו תצמיח".[4]

הביטוי בנוסח המוכר מופיע (ככל הנראה) לראשונה אצל רבי ניסים גאון, שכותב "ולא נתן על דעתו שישועת ה' כהרף עין, כמו שנאמר ישועתו כהרף עין".[5]

” פעם סיפר לי ר' אריה לוין, כי כאשר היה מבקר את הנידונים למוות היה נוהג להיפרד מהם באמירה: ישעות ה' כהרך עין.
שאלוהו: היכן כתבו דבר זה? השיב להם: איני יודע, אך ודאי מובא הוא בכתובים. והוסיף הרב: "שבתי לביתי, חיפשתי אחר מקורה של אמירה זו ולא מציאתיה"

“
– שמחה רז, איש צדיק היה, עמ' 223

גרסאות שונות
הביטוי מופיע בשני נוסחים, תשועת ה' כהרף עין וישועת ה' כהרף עין, רבי ניסים גאון מביא גרסה ישועתו כהרף עין,[6] רבי משה סופר גרס בהרף עין,[7] ריה"ל שם בפי ה' את המשפט "ישועתי כהרף עין",[8] רבי יצחק אברבנאל כותב "תשועת ה' תהיה כהרף עין",[9] רבי משה חגיז כותב תשועת ה' שהיא כהרף עין.[10]

 

[אני יודע]

הביטוי "אין נביא בעירו".
היעב"ץ (אבות פ"ג מט"ו) והחתם סופר (חו"מ סי' כב) מביאים אותו בשם "אמרו חז"ל". אבל לא נמצא.

לחץ כדי לכווץ...

אשכול לביטויים שנמצאים בחז"ל אבל הוצאו מהקשרם או השתבשו בפי הציבור.

טעויות נפוצות בכללים וביטויי חז"ל | בית המדרש – דיונים תורניים

הביטוי "הגונב מגנב פטור" השתרש בציבור באופן מוטעה. לפי ההלכה (ב"ק פ"ז משנה א' וכך נפסק ברמב"ם ובש"ע) הגונב חפץ מגנב אחר חייב להחזיר את שווי החפץ המקורי (הקרן) לבעליו, אך הוא פטור מתשלום הקנס הנוסף של כפל שהיה מוטל על גניבה רגילה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[תורה תמימה]

אשכול לביטויים שנמצאים בחז"ל אבל הוצאו מהקשרם או השתבשו בפי הציבור.

טעויות נפוצות בכללים וביטויי חז"ל | בית המדרש – דיונים תורניים

הביטוי "הגונב מגנב פטור" השתרש בציבור באופן מוטעה. לפי ההלכה (ב"ק פ"ז משנה א' וכך נפסק ברמב"ם ובש"ע) הגונב חפץ מגנב אחר חייב להחזיר את שווי החפץ המקורי (הקרן) לבעליו, אך הוא פטור מתשלום הקנס הנוסף של כפל שהיה מוטל על גניבה רגילה.

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

דיוק פתגמים הנפוצים בשם חז"ל | אוצרות התורה - מקורות

אשכול לדיוק פתגמים הנפוצים בשם חז"ל. וזה מתחלק לכמה סוגי טעויות שנפלו ביחוס הפתגמים לחז"ל. יש שהפתגם לא הוזכר כלל בדבריהם לא מבחינת המסר ובטח לא בניסוח, ויש שהפתגם אכן יש לו משמעות בחז"ל, אבל בניסוח שונה מהשגור בפי כולם. כמו כן יש פתגמים שמיוחסים לחז"ל הקדמונים, ולאמיתו מקורו הוא משל הפרשנים...

forum-otzar-hatorah.co.il