ביטויים בלי מקור ברור - אימרות מחז"לות [אימרות חדשות שנעשו עם הזמן מחז"ל]

[אחת שאלתי]

"ריבונו של עולם, אני יודע שבית המקדש השלישי אינו בנוי מאבנים, הוא בנוי מדמעות, ואם כל מה שאתה צריך רק עוד דמעה אחת, בבקשה קח את שלי".

 

[אחת שאלתי]

"אֶל הַנַעַר הַזֶה הִתְפַּלָלְתִּי וַיִתֵּן הַשֵׁם לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמוֹ. וְאֶמְשׁוֹךְ לְהִתְפַּלֵל לְעוֹלְמֵי עַד אֲנִי הַאִמַא אִתְּכֶם לְעוֹלְמֵי עַד".

(שמואל א א כ״ז, יוסי גרין)

 

[תורה הקדושה]

אין הקומץ משביע את הארי

 

[אחת שאלתי]

אין הקומץ משביע את הארי

לחץ כדי לכווץ...

מס' ברכות (ג, ב): "אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין פַּרְנָסָה. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְהִתְפַּרְנְסוּ זֶה מִזֶּה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין הַקּוֹמֶץ מַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי, וְאֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחוּלְיָתוֹ".

 

[צריך עיון]

אין הקומץ משביע את הארי

לחץ כדי לכווץ...

??
[זה מופיע בתחילת הש''ס...]

 

[התורה]

אין הקומץ משביע את הארי

לחץ כדי לכווץ...

ברכות ג:

??
[זה מופיע בתחילת הש''ס...]

לחץ כדי לכווץ...

"אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו"

 

[הרב מרודוש]

אשר צבי גינצברג [אחד העם]

לחץ כדי לכווץ...

בבעלזא אומרים "נאך (אחרי) כמעט שכב"....

 

[התורה]

"אֶל הַנַעַר הַזֶה הִתְפַּלָלְתִּי וַיִתֵּן הַשֵׁם לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמוֹ. וְאֶמְשׁוֹךְ לְהִתְפַּלֵל לְעוֹלְמֵי עַד אֲנִי הַאִמַא אִתְּכֶם לְעוֹלְמֵי עַד".

(שמואל א א כ״ז, יוסי גרין)

לחץ כדי לכווץ...

לענ"ד המילים הם:
וְאַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְעוֹלְמֵי עַד
כִּי אֲנִי הַאִמָא, אִיתְּכֶם לְעוֹלְמֵי עַד

וזה דבר שאינו צריך מקור, אלא שהיא ממשיכה להתפלל עבורנו

 

[אחת שאלתי]

וְאֶמְשׁוֹךְ לְהִתְפַּלֵל לְעוֹלְמֵי עַד אֲנִי הַאִמַא אִתְּכֶם לְעוֹלְמֵי עַד".

לחץ כדי לכווץ...

ראה כאן.

 

[התורה]

"ריבונו של עולם, אני יודע שבית המקדש השלישי אינו בנוי מאבנים, הוא בנוי מדמעות, ואם כל מה שאתה צריך רק עוד דמעה אחת, בבקשה קח את שלי".

לחץ כדי לכווץ...

הדברים מופיעים בספר "תורת משה - עניני המקדש והגלות" (עמוד 411) שם הוא מצטט את החתם סופר שאומר כי "בית המקדש של מעלה נבנה מדמעות שלנו, כל דמעה זו אבן, כל בכי וכל בקשה זו אבן נוספת" וכן מביא בשם השפת אמת ש"אם עוד כמה יהודים היו בוכים ומתעוררים בדמעות על בנין ירושלים והיום אומרים "אבא מחכים לך", אם היינו נותנים עוד אנחה אחת, היינו זוכים לבנין בית המקדש בימינו.

בהמשך לכך הוא כותב בשם החתם סופר ובשם השל"ה הקדוש מדוע תשעה באב שחל בשבת נדחה, כיון שכל דמעה מוסיפה עוד אבן לבית המקדש, לכן יש משום מלאכת שבת בקיום מצוות היום של תשעה באב שחל בשבת.

הנה כי כן, הדברים אמנם לא נכתבו בשום מדרש, אך יסודותכם בהררי קודש. והעיקר שנזכה תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, ודווקא מתוך שמחה וטוב לבב.​

 

[אברך מישיבת מיר]

האימרה
"יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה עליהם"
האגרות משה חשב שיש כזה מאמר חז'ל
ובמחילה, המקור לזה הוא ח. נ. ביאליק

לחץ כדי לכווץ...

בספר מסורת משה נשאל הגר"מ פיינשטיין מה המקור של זה. וענה שיש בחז"ל לשון דומה.

 

[אחת שאלתי]

מצטט את החתם סופר שאומר כי "בית המקדש של מעלה נבנה מדמעות שלנו, כל דמעה זו אבן, כל בכי וכל בקשה זו אבן נוספת"

לחץ כדי לכווץ...

מעניין לציין שהגר"ח נשאל ע"ז וענה שאין מקור ברור. ראה כאן.

 

[אחת שאלתי]

"מנהג ישראל הלכה".

לחץ כדי לכווץ...

דהיינו "מנהג ישראל תורה", או שיש הבדל?

 

[מרכז]

הביטוי "אין נביא בעירו".
היעב"ץ (אבות פ"ג מט"ו) והחתם סופר (חו"מ סי' כב) מביאים אותו בשם "אמרו חז"ל". אבל לא נמצא.

לחץ כדי לכווץ...

מקורו הוא ב... רח"ל, ומ"מ הביאו אותו.

 

[מרכז]

הביטוי "איש את רעהו", שלקוח מן הסתם מהפס' "איש את רעהו יעזרו" (ישעיהו מא, ו) והקשרו הוא בעזרה לע"ז, כדיעוי' במצודות ואבן עזרא שם.

 

[רבי]

כיפתו רעננה?

 

[התורה]

ראה כאן.

לחץ כדי לכווץ...

איני מהדר אחר מקורות למזמרים כאלו ואחרים...

 

[התורה]

מעניין לציין שהגר"ח נשאל ע"ז וענה שאין מקור ברור. ראה כאן.

לחץ כדי לכווץ...

הוא צריך ביאור.

 

[צופה מן הצד]

האימרה
"יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה עליהם"
האגרות משה חשב שיש כזה מאמר חז'ל
ובמחילה, המקור לזה הוא ח. נ. ביאליק

לחץ כדי לכווץ...

היכן האגרות משה?

 

[צופה מן הצד]

יש הרבה אימרות מחז"ל או אימרות קדומות שמתייחסים אליה בחרדת קודש, ולמעשה לא היו ולא נבראו.
אני פותח אשכול זה עם אימרא אחת, אבל המטרה באשכול שכל אחד יביא את ה"טעויות" שאנשים חושבים על אימרות שהם מחז"ל וכו'.
הראשון:

המקור שדעת תורה היפך מדעת בעלי בתים?​

ראיתי בכמה ספרים שכתבו את המשפט "דעת תורה היפך מדעת בעלי בתים", וכתבו ע"ז "כמו שאמרו חז"ל".... [אפשר לראות את זה בחיפוש באוצר החכמה, זה לא בדיחה...]

למעשה אין כזה חז"ל, המקור היחיד שמצאו רמז לזה הוא מדברי הסמ"ע (סימן ג ס"ק יג) שכותב על ישיבה עם דיין שאינו יודע הלכות, וז"ל: "בתשובת מהרי"ו סימן קמ"ו כתב למהר"ש ז"ל, ואם תשמע לעצתי לא תשב אצל הקהל בשום דין, דידעת שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים, ואמרו בפרק זה בורר [סנהדרין כ"ג ע"א] כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, לא היו יושבין בדין אא"כ היו יודעין מי ישב עמהם כו', ע"ש".

כלומר, שבחו"מ יש דינים ואנשים שלא יודעים את הדינים יפסקו אחרת מהתורה. כיון שאין להם את כללי ההלכה א"א להם לדעת ברוח הקודש, ודעת אדם, כל אדם יחשוב אחרת, וע"כ אל תשב איתם וזהו.

ולדעתי אסור לכתוב כך, כיון שדעת תורה הוא הדבר הכי מסתבר שיש בעולם, וגם דעת בעלי בתים יכוונו לדעת תורה, רק אדם יש לו נגיעות ודברים שמטים את לבו, לכן לא בהכרח יכוון לדעת תורה, וע"כ תודה לה' נתן לנו את תורתו תורת אמת, וכך אנו יודעים מה האמת בכל פעם ואין הנגיעות האישיות גורמים לנו לטעויות.

אבל לבוא ולומר "דעת תורה היפך מדעת בעלי בתים", כלומר, שתמיד ה"דעת תורה" היפך מדעת בעלי בתים, כלומר, התורה תמיד חושבת הפוך מאדם פשוט, תמיד דבריה לא מסתברים וכו', נ"ל בזיון התורה, ואין להשתמש בפתגם הזה כלל, כשאין לזה כלל מקור.

אבל כמובן, הרבה פעמים התורה אומרת הפוך ממה שהלומד חשב, ואחרי העיון יראה את אמיתית התורה, אבל מוכרח שלא תמיד המושכל ראשון כמו התורה, שהרי אין דעת בני אדם שווים, ואיך יכוון תמיד לתורה, וכן התורה הוא שכל אלוקי ולא אנושי, אבל בד"כ התורה מסתבר מאוד ומובנת מאוד.

לחץ כדי לכווץ...

ידוע שהגרי"ז זצוק"ל שאל את הסופר הנודע ר' משה שינפלד זצ"ל כיצד הוא זוכה לכוון לדעת תורה בכל מאמריו. ענה לו ר' משה שהוא יוצא החוצה לשמוע מה אומרים האנשים והוא כותב את ההיפך, וקלסיה הגרי"ז.