הסיבה שהבאתי את זה, כי א' הלומדים כאן שאל על טעם ההלכה והיסוד שמביא לה.
אולי לא כאן המקום אבל כמענה לדברי כת''ר אסביר,
מפורסם בקרב הלומדים ואולי אף כך אמר הרב עצמו שבשו''ע הרב מטרתו להביא את טעם הלכה וזאת הוא רומז בלשונו הזהב. רבים הדיונים בלשונו שמעלים בהם יסודות הלכתיים. לכן הבאתי את דבריו במטרה להשיג את המבוקש של הרב פותהא''ש.
מפורסם בקרב הלומדים ואולי אף כך אמר הרב עצמו שבשו''ע הרב מטרתו להביא את טעם הלכה וזאת הוא רומז בלשונו הזהב. רבים הדיונים בלשונו שמעלים בהם יסודות הלכתיים. לכן הבאתי את דבריו במטרה להשיג את המבוקש של הרב פותהא''ש.
יש בזה ב' נידונים, נידון אחד מצד קפיצת הדרך אי חשיבא הילוך לגבי איסור תחומין, ונידון שני מבואר בגמ' משום תחומין למעלה מעשרה.
לגבי הנידון הא', מבו' בגמ' שהילוך על ידי שם חשיב הילוך. ויש מן החכמים באתרא הדין שרצו לחלק בין הקפיצות, קחנו מדבריהם.
ולגבי הנידון הב' הוא איבעיא בגמ' אי יש תחומין למעלה מי'.
ולהלכה, כתב השו"ע (סימן תד סעיף א) "הרי זה ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה או לאו ומה שיהיה בדרבנן יהיה ספיקו להקל:"
והרמ"א כתב "מיהו אם היה הולך בדרך זה או על ידי קפיצת שם מתוך י"ב מיל חוץ לי"ב מיל אזלינן לחומרא למאן דאמר תחומין די"ב מיל הוי דאורייתא"
ובמשנה ברורה שם הביא פלוגתא בדין י"ב מיל "ר"ל להפוסקים דנקטי להלכה כהירושלמי דחוץ לי"ב מיל הוי דאורייתא וילפינן זאת מקרא דאל יצא איש ממקומו ביום השביעי ומקום זה הוא חוץ לשנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל. ומדברי המחבר שכתב ומה שיהיה בדרבנן וכו' משמע שמצדד כן להלכה להחמיר ביבשה בחוץ לי"ב מיל אפילו בלמעלה מעשרה שהוא ספק דאורייתא ובביאור הגר"א נוטה דעתו להפוסקים דלעולם הוא דרבנן:"
ובימים ובנהרות לכו"ע הוא מדרבנן.
בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה אי נמי דקאזיל בקפיצה רש"י - בקפיצה - בשם מי הוי הילוך אי לא סתם ספינה למעלה מעשרה מהלכת ואינה נחה ודמי לקפיצה באויר ואפ"ה אסור:
הנה בשו"ע תד א
המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים כגון שקפץ על גבי עמודים שגבוהים עשרה ואין בכל אחד מהם ארבעה טפחים על ד' טפחים הרי זה ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה או לאו ומה שיהיה בדרבנן יהיה ספיקו להקל:
הגה: מיהו אם היה הולך בדרך זה או על ידי קפיצת שם מתוך י"ב מיל חוץ לי"ב מיל אזלינן לחומרא למאן דאמר תחומין די"ב מיל הוי דאורייתא (דברי עצמו ותשובת רמב"ם)
ובמשנ"ב תד כ' (ב) שקפץ וכו' - וה"ה בהילוך באויר ע"י שם וכדלקמיה: (ה) בדרבנן - כגון חוץ לתחום דאלפים אמה עד י"ב מיל שהוא לכו"ע מדרבנן:
עד כאן לגבי הדין הנ"ל להלכה.
והסיפור על אבוה דשמואל מצאתי כרגע בתוס' קידושין עג א אם כי שלא מופיע שם שהיה בשבת. וכנראה נתערבבו בראשי הדברים.