עירובין ותחומין האם יש איסור לילך חוץ לתחום על ידי קפיצת הדרך

[מחכה]

תוספת

לחץ כדי לכווץ...

שכן הוא להלכה

 

[הצעיר שבחבורה]

שכן הוא להלכה

לחץ כדי לכווץ...

אי משום הא, היה לך להביא מדברי הרמ"א

 

[מחכה]

היה לך

לחץ כדי לכווץ...

הסיבה שהבאתי את זה, כי א' הלומדים כאן שאל על טעם ההלכה והיסוד שמביא לה.
אולי לא כאן המקום אבל כמענה לדברי כת''ר אסביר,
מפורסם בקרב הלומדים ואולי אף כך אמר הרב עצמו שבשו''ע הרב מטרתו להביא את טעם הלכה וזאת הוא רומז בלשונו הזהב. רבים הדיונים בלשונו שמעלים בהם יסודות הלכתיים. לכן הבאתי את דבריו במטרה להשיג את המבוקש של הרב פותהא''ש.

 

[הצעיר שבחבורה]

מפורסם בקרב הלומדים ואולי אף כך אמר הרב עצמו שבשו''ע הרב מטרתו להביא את טעם הלכה וזאת הוא רומז בלשונו הזהב. רבים הדיונים בלשונו שמעלים בהם יסודות הלכתיים. לכן הבאתי את דבריו במטרה להשיג את המבוקש של הרב פותהא''ש.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, כשהוא עושה זאת.
אבל כאן אין מלבד ציטוט של דברי רש"י, ודברי הרמ"א.

יובהר, למדתי רבות בספר זה, בעסקי בסוגיות שבת ועירובין החמורות, אולם להביא את דבריו כתחליף לשולחן ערוך וללא סיבה, לענ"ד אין בזה טעם.

 

[נהנה מקושיא טובה]

שלום
למעשה יצאתי מבולבל
מה המענה להשאלה ששאלתי האם יש איסור תחומין בהולך בקפיצת הדרך
האם זה נשאר איבעיא בגמ'?

 

[הצעיר שבחבורה]

שלום
למעשה יצאתי מבולבל
מה המענה להשאלה ששאלתי האם יש איסור תחומין בהולך בקפיצת הדרך
האם זה נשאר איבעיא בגמ'?​

לחץ כדי לכווץ...

יש בזה ב' נידונים, נידון אחד מצד קפיצת הדרך אי חשיבא הילוך לגבי איסור תחומין, ונידון שני מבואר בגמ' משום תחומין למעלה מעשרה.

לגבי הנידון הא', מבו' בגמ' שהילוך על ידי שם חשיב הילוך. ויש מן החכמים באתרא הדין שרצו לחלק בין הקפיצות, קחנו מדבריהם.
ולגבי הנידון הב' הוא איבעיא בגמ' אי יש תחומין למעלה מי'.
ולהלכה, כתב השו"ע (סימן תד סעיף א) "הרי זה ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה או לאו ומה שיהיה בדרבנן יהיה ספיקו להקל:"
והרמ"א כתב "מיהו אם היה הולך בדרך זה או על ידי קפיצת שם מתוך י"ב מיל חוץ לי"ב מיל אזלינן לחומרא למאן דאמר תחומין די"ב מיל הוי דאורייתא"
ובמשנה ברורה שם הביא פלוגתא בדין י"ב מיל "ר"ל להפוסקים דנקטי להלכה כהירושלמי דחוץ לי"ב מיל הוי דאורייתא וילפינן זאת מקרא דאל יצא איש ממקומו ביום השביעי ומקום זה הוא חוץ לשנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל. ומדברי המחבר שכתב ומה שיהיה בדרבנן וכו' משמע שמצדד כן להלכה להחמיר ביבשה בחוץ לי"ב מיל אפילו בלמעלה מעשרה שהוא ספק דאורייתא ובביאור הגר"א נוטה דעתו להפוסקים דלעולם הוא דרבנן:"
ובימים ובנהרות לכו"ע הוא מדרבנן.​

 

[נהנה מקושיא טובה]

יש בזה ב' נידונים, נידון אחד מצד קפיצת הדרך אי חשיבא הילוך לגבי איסור תחומין, ונידון שני מבואר בגמ' משום תחומין למעלה מעשרה.

לגבי הנידון הא', מבו' בגמ' שהילוך על ידי שם חשיב הילוך. ויש מן החכמים באתרא הדין שרצו לחלק בין הקפיצות, קחנו מדבריהם.
​

לחץ כדי לכווץ...

איפה הגמ' לגבי נידון א'? שמבואר שחשיב הילוך

 

[הצעיר שבחבורה]

איפה הגמ' לגבי נידון א'? שמבואר שחשיב הילוך​

לחץ כדי לכווץ...

ראה במה שהבאתי לעיל​

עירובין מג א (ומפורש ברש"י על אתר).

בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה אי נמי דקאזיל בקפיצה
רש"י - בקפיצה - בשם מי הוי הילוך אי לא סתם ספינה למעלה מעשרה מהלכת ואינה נחה ודמי לקפיצה באויר ואפ"ה אסור:​

לחץ כדי לכווץ...

הרי בגמ' מבו' דקאזיל בקפיצה מיקרי הילוך, ואי יש תחומין למעלה מעשרה, הרי אסור לו לצאת בכה"ג.
ורש"י פירש דברי הגמ' דהיינו קפיצה בשם.​

 

[פנחס ע]

אם אני זוכר נכון כתוב על אבוה דשמואל שקפצה לו הדרך בשבת וזה היה בסדר.

לחץ כדי לכווץ...

היכן כתוב?
וראה

לחץ כדי לכווץ...

הנה בשו"ע תד א
המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים כגון שקפץ על גבי עמודים שגבוהים עשרה ואין בכל אחד מהם ארבעה טפחים על ד' טפחים הרי זה ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה או לאו ומה שיהיה בדרבנן יהיה ספיקו להקל:

הגה: מיהו אם היה הולך בדרך זה או על ידי קפיצת שם מתוך י"ב מיל חוץ לי"ב מיל אזלינן לחומרא למאן דאמר תחומין די"ב מיל הוי דאורייתא (דברי עצמו ותשובת רמב"ם)
ובמשנ"ב תד כ' (ב) שקפץ וכו' - וה"ה בהילוך באויר ע"י שם וכדלקמיה: (ה) בדרבנן - כגון חוץ לתחום דאלפים אמה עד י"ב מיל שהוא לכו"ע מדרבנן:

עד כאן לגבי הדין הנ"ל להלכה.

והסיפור על אבוה דשמואל מצאתי כרגע בתוס' קידושין עג א אם כי שלא מופיע שם שהיה בשבת. וכנראה נתערבבו בראשי הדברים.

 

[הצעיר שבחבורה]

עד כאן לגבי הדין הנ"ל להלכה.

לחץ כדי לכווץ...

א. הרי שלכה"פ בי"ב מיל דהוא דאורייתא אזלינן לחומרא.
ב. הוא דוקא כשהלך למעלה מעשרה ע"י קפיצת שם, ולא בכל קפיצת הדרך, לכאו'.