ידוע בעולם שיש לנו חיוב לשמור על גופינו שלא נינזק ולא יקרה לנו שום פגע.
והמקורות לזה הם לכאו' מהגמ' בברכות לב: ( לרוצים לעיין - ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו א"ל ריקא והלא כתוב בתורתכם (דברים ד, ט) רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב (דברים ד, טו) ונשמרתם מאד לנפשותיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי א"ל המתן לי עד שאפייסך בדברים א"ל אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית, ועיין מהרש"א שם).
וכך פסק הרמב"ם בפי"א ה"ד משמירת הנפש "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה. שנאמר השמר לך ושמור נפשך"
והסתפקתי למה אין בשו"ע "הלכות ונשמרתם" שהרי אפשר לדון על הרבה מקרים האם יש "ונשמרתם" (כגון בלהכנס למלט באזקות...) או לדון מה דוחה את ונשמרתם?
אשמח לשמוע מה הציבור הק' טוען בעניין.
והמקורות לזה הם לכאו' מהגמ' בברכות לב: ( לרוצים לעיין - ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו א"ל ריקא והלא כתוב בתורתכם (דברים ד, ט) רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב (דברים ד, טו) ונשמרתם מאד לנפשותיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי א"ל המתן לי עד שאפייסך בדברים א"ל אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית, ועיין מהרש"א שם).
וכך פסק הרמב"ם בפי"א ה"ד משמירת הנפש "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה. שנאמר השמר לך ושמור נפשך"
והסתפקתי למה אין בשו"ע "הלכות ונשמרתם" שהרי אפשר לדון על הרבה מקרים האם יש "ונשמרתם" (כגון בלהכנס למלט באזקות...) או לדון מה דוחה את ונשמרתם?
אשמח לשמוע מה הציבור הק' טוען בעניין.
