א. גלגול מחילות
בהתקרב יום פטירתו, קרא יעקב ליוסף וביקשו להישבע
שיקברנו במערת המכפלה ולא במצרים, כדי שהמצריים
לא יעשו אותו אליל אחרי מותו, וכדי שהכינים לא ירחשו
תחתיו במכת כינים, וכדי שלא יצטרך לקום בתחיית
המתים בגלגול מחילות כדרך הנקברים בחו"ל.
יוסף נשבע שאכן יעשה כך, ואחרי
כן השתחווה יעקב לצד ראש
המיטה, משום שהשכינה שורה
לצד ראש החולה.
ב. שטר אירוסין
אפרים היה רגיל ללמוד אצל יעקב
זקינו בארץ גושן, וכאשר נחלה
יעקב, הוא הלך לבית יוסף להודיע
שיעקב חולה.
לקח יוסף עמו את שני בניו,
מנשה ואפרים, ובא אל יעקב אביו
במטרה שיברכם לפני מותו. יעקב
הודיע ליוסף ששבטו יתחלק
לשני שבטים - מנשה ואפרים.
יעקב גם מתנצל ליוסף על קבורת
רחל בדרך, כדי שתתפלל על בניה
בגלות.
כשרוצה יעקב לברך את מנשה
ואפרים, הסתלקה ממנו השכינה
בגלל שייצאו מהם רשעים,
והשכינה חזרה לאחר שיוסף
הראה שטר אירוסין וכתובה
וביקש רחמים שתחזור השכינה.
ג. שיכל את ידיו
יוסף מעמיד את מנשה לימין
יעקב ואפרים לשמאלו, אך יעקב
למרות שראייתו נחלשה, הופך
את ידיו ומניח את ימינו על אפרים ושמאלו על מנשה,
בנימוק שמאפרים הקטן ייצא יהושע בן נון שילמד תורה
לישראל ויעמיד שמש בגבעון וירח בעמק איילון.
יעקב מברכם שהמלאך יברך אותם שילכו בדרך אבות,
ויתרבו כדגים ולא תשלוט עליהם עין הרע. כן העניק
ליוסף את העיר שכם.
ד. תוכחות וברכות
לפני מותו רצה יעקב לגלות לבניו את הקץ, אך
כשנסתלקה ממנו שכינה, אמר דברים אחרים. תחילה
הוכיח את ראובן שמעון ולוי, ואחר כך בירך וגילה עתידות
לכל אחד מבניו.
יהודה - במלוכה ובשפע יין בארצו. זבולון – בהצלחה
במסחר ובסיוע לאחיו יששכר. יששכר – בנשיאת עול
התורה וההוראה. דן – בנקמת שמשון הגיבור בפלישתים.
גד – שאנשיו ישובו בשלום ממלחמת כיבוש הארץ.
אשר – בשפע ֶֶשֶמ ֶ ן בארצו. נפתלי - בשבח פירות ארצו,
שאנשיו ילחמו בסיסרא, והוא יביא השטר של מכירת
מערת המכפלה. יוסף - הזכיר זכותו ששמר על רחל
שעשיו לא יסתכל בה, ועמד בניסיון אשת פוטיפר, וכן
הזכיר הרדיפות שהוא עבר, עד שזכה לברכת חן ולהיות
מושל במצרים ולפרנס את משפחתו, יעקב מברכו
בברכות שמים ותהום, ומוסר לו
את הברכות שהוא התברך. בנימין
- ששאול המלך ינצח את אויביו.
כן הוסיף יעקב ברכה כללית לכל
הבנים כולל אלו שלא התברכו
בפרטיות.
ה. זקני מצרים
אחרי שיעקב נפטר, מצווה יוסף
לרופאים לחנוט אותו 40 יום,
במהלכם בוכים המצריים עליו,
ואחר כך ממשיכים לבכות עוד
30 יום.
כשקיבל יוסף רשות מפרעה. הוא
יוצא ממצרים לקבור את יעקב,
בליווי מחנה ענק של מלווים. את
המיטה נשאו רק בני יעקב ולא
נכדיו, לבד ממנשה ואפרים. בדרך
הם עוצרים ב'גורן האטד', שם
עורכים מספד ומתאבלים שבעה
ימים, כשמלכי כנען מניחים
כתריהם על ארון יעקב.
ו. הכל לטובה
בחזרתם למצרים, הפסיק יוסף
להזמין את האחים לסעוד אצלו.
הם חוששים מנקמתו, ושולחים
את בני בלהה לומר ליוסף בשם
יעקב שימחל לאחיו, ויוסף מרגיע
אותם שהכל היה מאת ה' לטובה.
ז. בני נכדים
יוסף זכה לראות במצרים דור רביעי, ולפני פטירתו הודיע
לאחיו שאלקים יזכור אותם להוציאם ממצרים ולהביאם
לארץ כנען, ומבקש שישבעו לו שיקברו את עצמותיו
בארץ. יוסף נפטר בן 110 שנים, ואחרי שחנטו אותו
הניחוהו בארון.
תורה שבכתב
בהתקרב יום פטירתו, קרא יעקב ליוסף וביקשו להישבע
שיקברנו במערת המכפלה ולא במצרים, כדי שהמצריים
לא יעשו אותו אליל אחרי מותו, וכדי שהכינים לא ירחשו
תחתיו במכת כינים, וכדי שלא יצטרך לקום בתחיית
המתים בגלגול מחילות כדרך הנקברים בחו"ל.
יוסף נשבע שאכן יעשה כך, ואחרי
כן השתחווה יעקב לצד ראש
המיטה, משום שהשכינה שורה
לצד ראש החולה.
ב. שטר אירוסין
אפרים היה רגיל ללמוד אצל יעקב
זקינו בארץ גושן, וכאשר נחלה
יעקב, הוא הלך לבית יוסף להודיע
שיעקב חולה.
לקח יוסף עמו את שני בניו,
מנשה ואפרים, ובא אל יעקב אביו
במטרה שיברכם לפני מותו. יעקב
הודיע ליוסף ששבטו יתחלק
לשני שבטים - מנשה ואפרים.
יעקב גם מתנצל ליוסף על קבורת
רחל בדרך, כדי שתתפלל על בניה
בגלות.
כשרוצה יעקב לברך את מנשה
ואפרים, הסתלקה ממנו השכינה
בגלל שייצאו מהם רשעים,
והשכינה חזרה לאחר שיוסף
הראה שטר אירוסין וכתובה
וביקש רחמים שתחזור השכינה.
ג. שיכל את ידיו
יוסף מעמיד את מנשה לימין
יעקב ואפרים לשמאלו, אך יעקב
למרות שראייתו נחלשה, הופך
את ידיו ומניח את ימינו על אפרים ושמאלו על מנשה,
בנימוק שמאפרים הקטן ייצא יהושע בן נון שילמד תורה
לישראל ויעמיד שמש בגבעון וירח בעמק איילון.
יעקב מברכם שהמלאך יברך אותם שילכו בדרך אבות,
ויתרבו כדגים ולא תשלוט עליהם עין הרע. כן העניק
ליוסף את העיר שכם.
ד. תוכחות וברכות
לפני מותו רצה יעקב לגלות לבניו את הקץ, אך
כשנסתלקה ממנו שכינה, אמר דברים אחרים. תחילה
הוכיח את ראובן שמעון ולוי, ואחר כך בירך וגילה עתידות
לכל אחד מבניו.
יהודה - במלוכה ובשפע יין בארצו. זבולון – בהצלחה
במסחר ובסיוע לאחיו יששכר. יששכר – בנשיאת עול
התורה וההוראה. דן – בנקמת שמשון הגיבור בפלישתים.
גד – שאנשיו ישובו בשלום ממלחמת כיבוש הארץ.
אשר – בשפע ֶֶשֶמ ֶ ן בארצו. נפתלי - בשבח פירות ארצו,
שאנשיו ילחמו בסיסרא, והוא יביא השטר של מכירת
מערת המכפלה. יוסף - הזכיר זכותו ששמר על רחל
שעשיו לא יסתכל בה, ועמד בניסיון אשת פוטיפר, וכן
הזכיר הרדיפות שהוא עבר, עד שזכה לברכת חן ולהיות
מושל במצרים ולפרנס את משפחתו, יעקב מברכו
בברכות שמים ותהום, ומוסר לו
את הברכות שהוא התברך. בנימין
- ששאול המלך ינצח את אויביו.
כן הוסיף יעקב ברכה כללית לכל
הבנים כולל אלו שלא התברכו
בפרטיות.
ה. זקני מצרים
אחרי שיעקב נפטר, מצווה יוסף
לרופאים לחנוט אותו 40 יום,
במהלכם בוכים המצריים עליו,
ואחר כך ממשיכים לבכות עוד
30 יום.
כשקיבל יוסף רשות מפרעה. הוא
יוצא ממצרים לקבור את יעקב,
בליווי מחנה ענק של מלווים. את
המיטה נשאו רק בני יעקב ולא
נכדיו, לבד ממנשה ואפרים. בדרך
הם עוצרים ב'גורן האטד', שם
עורכים מספד ומתאבלים שבעה
ימים, כשמלכי כנען מניחים
כתריהם על ארון יעקב.
ו. הכל לטובה
בחזרתם למצרים, הפסיק יוסף
להזמין את האחים לסעוד אצלו.
הם חוששים מנקמתו, ושולחים
את בני בלהה לומר ליוסף בשם
יעקב שימחל לאחיו, ויוסף מרגיע
אותם שהכל היה מאת ה' לטובה.
ז. בני נכדים
יוסף זכה לראות במצרים דור רביעי, ולפני פטירתו הודיע
לאחיו שאלקים יזכור אותם להוציאם ממצרים ולהביאם
לארץ כנען, ומבקש שישבעו לו שיקברו את עצמותיו
בארץ. יוסף נפטר בן 110 שנים, ואחרי שחנטו אותו
הניחוהו בארון.
תורה שבכתב