הלכה כללי סקירה הלכתית - כיסוי ראש באמצעות פאה

[מביט]

והיו נראות באופן שכל אחד היה יכול להבין שיש כאן איזוהי שהיא צורה של כיסוי וכובע מסוים שעשוי משערות.

לחץ כדי לכווץ...

אז למה הבאר שבע אסר פאות לפני מאות שנים בגלל מראית העין??

הרי ניכר לעין כל שזה לא שערה וזה כיסוי..

מי שהתיר פא"נ לא חש לטענה זו מכ"פ.
כלומר ההיתר הוא גם כשיש חשש שיחשיבו שאינה מכסה ראשה כלל..
דהיינו שנראית ממש כשערה..

 

[קלינומוס התלמודי]

למה הכוונה 'רגועה'?
לפאות מפולין של לפני 100 שנה שהיו נראות כמו מטאטא?
או לפאות ה'רגועות' של עוד 20 30 שנה, שלא יודע איך זה ייראה, אבל הפאות המודרניות והבלתי צנועות של היום, ייראו צנועות מולן,
לא באתי לדון כאן בנושא הפאות, מחמת שלא חקרתי את הנושא, ואיני יודע עליו כמעט כלום,
פשוט רציתי להבין מה הכוונה 'רגוע'?

לחץ כדי לכווץ...

מה זה רלוונטי אם זה דומה לשער אישה או לא?
סוף סוף זה פאה זה לא ראש גלוי.
יש לך איזה קריטריון ספציפי לזה?
להזכיר לכם שהח''ח המליץ על פאות בתור משהו יותר יפה? אז מה הבעיה שלך?
ואף אחד לא באמת חושב שיש פה פאה אמיתית.

 

[יואל שילה]

כבר קדמוני בפקפוק על המשפט הזה "כולם יודעים שמרן הרב אלישיב צעק שזה נחשב "עוברת על דת יהודית"
לא נולדנו אתמול
הנידון אך ורק על פאה פרוצה, כלומר חריגה לרעה
ואין שום הגבלה על 'אחוז היופי' של הפאה, כל עוד היא לא חורגת לרעה
והחריגה נמדדת לפי הכשרות שבכל דור ומקום, ולא לפי נשות קדם

 

[הרב מרודוש]

כבר קדמוני בפקפוק על המשפט הזה "כולם יודעים שמרן הרב אלישיב צעק שזה נחשב "עוברת על דת יהודית"
לא נולדנו אתמול
הנידון אך ורק על פאה פרוצה, כלומר חריגה לרעה
ואין שום הגבלה על 'אחוז היופי' של הפאה, כל עוד היא לא חורגת לרעה
והחריגה נמדדת לפי הכשרות שבכל דור ומקום, ולא לפי נשות קדם

לחץ כדי לכווץ...

אינני מבין גם אם נניח שהרב אלישיב אמר כן לפני שני עשורים
הרי כל הסיבה של עוברת על דת יהודית זה משום שחיישינן שמא זינתה
ולכאו' ברור שאם רוב ככל נשות ישראל הולכים כן לא חיישינן שמא....
ונסתפקתי במקומות שבחו"ל רובם לא הלכו עם כיסוי ראש כלל
האם מקרי עוברת על דת?

 

[יואל שילה]

הרי כל הסיבה של עוברת על דת יהודית זה משום שחיישינן שמא זינתה

לחץ כדי לכווץ...

זאת מנין לך?
מה שהמליצו במשנה בכתובות לגרש את העוברת על דת, איננו מפני שנחשדה בזנות, אלא כי היא פשוט לא מתנהגת כראוי, ובכך גורמת לבעלה בושה [כשהיא חריגה לרעה], או תקלה [כשאינה מעשרת, וכד']

 

[הרב מרודוש]

זאת מנין לך?
מה שהמליצו במשנה בכתובות לגרש את העוברת על דת, איננו מפני שנחשדה בזנות, אלא כי היא פשוט לא מתנהגת כראוי, ובכך גורמת לבעלה בושה [כשהיא חריגה לרעה], או תקלה [כשאינה מעשרת, וכד']

לחץ כדי לכווץ...

רא"ש כתובות פרק ז' סימן ט' וז"ל ודת יהודית משום חציפותא ומשום חשד זנות הוא דמפסדה:

 

[יואל שילה]

רא"ש כתובות פרק ז' סימן ט' וז"ל ודת יהודית משום חציפותא ומשום חשד זנות הוא דמפסדה:

לחץ כדי לכווץ...

החכמתי, יישר כח
אבל עדיין יתכן שכוונתו שלא כל אנפין שווין
מפטפטת עם כל אדם היא אולי בחשד זנות, אבל ראשה פרוע הוא רק משום חציפותא
ומ"מ מי שהולכת בפאה היכן שהכשרות נוהגות בה - בודאי אינה בכלל חציפותא או חשש זנות

 

[חד מבתראי]

מה"ת שזה 'פריצות'?
מה 'פריצות' בעצם, רק חז"ל יכלו לקבוע.
יתכן מאוד שהתנאים גם היו אומרים 'המדברת בטלפון ברחוב' 'והשותה אייס-קפה בגאולה', יכול להיות.
אבל אחר שחז"ל קבעו במסמרות מה נקרא פריצותא בעצם, אנו יכולים להוסיף לרשימה רק מה שחוסה תחת הכלל 'שאינו כמנהג בנות ישראל הכשירות', פיאה, לא.

 

[עמוסיך]

מה 'פריצות' בעצם, רק חז"ל יכלו לקבוע.

לחץ כדי לכווץ...

פריצות זה דבר יחסי, שגם אתה יכול לדעת שזו פריצות. הכל לפי העניין ולפי הדור. חז"ל הביאו לנו כללים מספר שלפיהם אנו חיים, ובעצם כבר כללת בסיפא

'והשותה אייס-קפה בגאולה',

לחץ כדי לכווץ...

האם לא ע"ז כבר אמרו ז"ל (קידושין מב:) דדומה לכלב... ואכ"ד אף פסול לעדות [או שמא תאמר שזה רק באכילה ממש ולא בהחזקה של חצי גלון קפה ושתייה מקשית?] - ואולי זה עוד פשט ב'פני הדור'...

 

[חד מבתראי]

פריצות זה דבר יחסי, שגם אתה יכול לדעת שזו פריצות. הכל לפי העניין ולפי הדור. חז"ל הביאו לנו כללים מספר שלפיהם אנו חיים, ובעצם כבר כללת בסיפא

לחץ כדי לכווץ...

וזה בדיוק מה שאמרתי!
יש בפנינו שני דרכים להחליט על משהו הוא 'פרוץ'.
א. ההלכה היבשה - לא שייך בפיאה, ועכ"פ זה לא הנידון כעת.
ב. מנהג בנות ישראל הכשרות - גם כן לא שייך בפיאה, אחר שרבבות בנות יעקב ונשות אברכים חובשות לראשון פיאות צנועות.

האם לא ע"ז כבר אמרו ז"ל (קידושין מב:) דדומה לכלב... ואכ"ד אף פסול לעדות [או שמא תאמר שזה רק באכילה ממש ולא בהחזקה של חצי גלון קפה ושתייה מקשית?] - ואולי זה עוד פשט ב'פני הדור'...

לחץ כדי לכווץ...

זה לא פרוץ, זה מגעיל.
זה שייך ל'מסכת דרך ארץ' לא ל'מסכת כתובות'.

 

[משולם]

מה שבטוח הוא שכל אלו שמפרסמים פיאה זו זימההוקריאות כאלו ברחוב מטעים את הנשים ורוכבים על תמימותם וגם אין לבעלים להיות צדיקים על חשבון הנשים כמאמר החכם שפרום דהיינו מי שמחמיר על חשבון אחריםר''ת פיל רשעות ווייניג מצות הרבה עבירות ולא הרבה מצות וידוע מה שפסק הגר''מ פיינשטיין על תגלחת והוא הדין הכא

 

[מצפים לישועה]

מה יהיה הם הפיאות הארוכות והמושכות שנאסרו ע"י גדולי ישראל, ויש נשים של בני תורה שלובשות אותן.

 

[צופה מן הצד]

ולכן בימי נערותי רבו הנשים שהקפידו שלא לצאת מכותלי ביתם במטפחת, אלא בפיאה, וחבל על דאבדין.

לחץ כדי לכווץ...

לא אבדין.
עד היום, כל נשות בית בריסק על כל פלגיו, לא תצאנה מעולם מפתח ביתן ללא פאה, וגם בביתן פנימה, כשיש אורחים הם לעולם לא תסרנה את פאתן, עד שאין אחד שאינו בעלה או בנה שיוכל להעיד שראה אותה עם מטפחת.

 

[מאן דהו]

בתיעוד הגר"י זילברשטיין שליט"א מציב גבולות ברורים ומורה את הדרך הישרה בענייני כיסוי הראש. בדבריו חוצבי הלהבות בכינוס בר בי רב שנערך אמש בראשותו בבית הכנסת המרכזי בחולון, מבאר הרב כי אין להכליל או להפיץ שמועות שאינן מבוססות, שכן המציאות מורכבת:
בירור ההלכה: הרב מדגיש כי קיימות פאות העומדות בכל גדרי ההלכה והצניעות, ומנגד קיימות כאלו שאינן ראויות.
הבחנה יסודית: באותו אופן, מבהיר פוסק הדור כי גם במטפחות ישנן כאלו המוגדרות כטובות וכשרות לכתחילה, לעומת סוגים שאינם עומדים בסטנדרט ההלכתי הנדרש.



הצג קובץ מצורף 🔥טלטלה בעולם ההלכה מרן הרב זילברשטיין שליט א בהכרעה היסטורית ששמה סוף למחלוקת הפאות אחר ששיקרו...mp4

 

[התורה]

לעבור ממטפחת לפאה? – הגר"י זילברשטיין​

השואל: "שלום הרב, בחור רווק בגיל מבוגר, שדעת רבותיו ומנהג אמותיו שאשה צריכה לילך עם מטפחת, האם צריך לוותר על הדבר הזה בגלל הגיל, למרות שדעת רבותיו להיפך, כי עד היום הוא עמד על זה?".

הרב זילברשטיין שליט"א: "תראה יקירי, יש אשה שלא לובשת מטפחת אלא פאה, אבל היא פאה כשרה, ומאידך יש מטפחת שלמרות שהיא מטפחת היא טמאה! דהיינו, יש אשה שהולכת עם מטפחת, אבל המטפחת היא לא טובה על פי הלכה, וכגון שהיא מקושטת באלף קישוטים, או שאינה מכסה את כל השיער וכדומה, וזה לא מביא יראת שמים, אלא להיפך. ומצד שני, יש אחרת שהולכת עם פאה, אבל הפאה היא כשרה וצנועה. כך שצריך לדעת שיש מטפחת לא טובה, ויש פאה כן טובה!

"יש נשים צדקניות שאיני רוצה לנקוב בשמותיהן ולא שמות אבותיהן, שהלכו עם פאות כל כך כשרות וצנועות, ויש כאלה שהולכים עם מטפחת אך היא טריפה! ממילא אין כלל כזה, צריכים כל שאלה לשאול את הרב ולהחליט על פיו, וכמובן להראות לרב בדיוק על איזה פאה מדובר ועל איזה מטפחת מדובר!".

[ובגוף הנידון לעבור ממטפחת לפאה, כבר ציין רבינו בעבר (ווי העמודים גליון לה עמ' מז) שיש כאן כמה חששות ע"פ הלכה, משום שכן נהגו אבותיהם מדורי דורות, ואיתא בשו"ע (יו"ד סימן ריד ס"ב) קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם. ועוד, שבדבר שיש מחלוקת הפוסקים, ונהגו אבותיהם כדברי המחמירים, כתב המג"א (סימן תקנא סק"ז, וסימן תקל דסק"ה) שלא מהני התרה, כיון דיש פוסקים שסוברים כן, כבר קיבלו אבותיהם כדעה ההוא, ועי' באג"מ (אה"ע ח"ד סימן ק)].

 

[מאן דהו]

יש פאות כשרות לכתחילה: לאחר סילופים מגמתים, האמת נחשפת, צפו בדעת התורה מרשכבה"ג מרנא הגרי"ש אלישיב.

להלן התמליל: המשגיח הגה"צ רח"י מישקובסקי: עשו עסק שלם מהנושא שנקרא פאה, אלו דברים שאין להם שיעור הפאה, על זה כל היום הפוך, יש כאלה שמאד מקפידים על לא פאה, אבל שאר הגוף על צניעות לא כ"כ, הרבה יש כאלה היום. השאלה אם זה הגון.רבינו: מה חושבים, על חלק כן חלק לא, על היד כן אפשר לגלות וזה לא?? מה הם רוצים?.המשגיח: כעת השאלה היא אם באמת היום מה שצריכים להקפיד, רבינו: אם פאה כמו שהתורה דורשת.המשגיח: מה שאנחנו צריכים לשאול כי זה הרבה שואלים רוב בנות ישראל הכשרות הולכות עם פאה, היום הפכו שמי שהולך עם פאה, יש צעקות.רבינו: יש פאה שהיא כשרה ויש פאה שלא כשרה.המשגיח: אז זה אנחנו שואלים אם פאה כשרה שבת ישראל הולכת עם פאה כשרה כמו שכולם נהגו אם זה בסדר גמור, או לא, אם זה לכתחילה או לא.רבינו: אתה יודע שהיה פעם אחד גדול שקראו לו ר' איצלה פטבורגר, אתם יודעים מה שהיה, מתי שהוא בא כאן לארץ, אז מקודם היה תחנה ראשונה ביפו, אמרו לו בעץ חיים בירושלים לא הולכים עם פאה, אמר אם ככה אני לא נמצא בירושלים, אני נשאר כאן, והם הסכימו, והוא היה בירושלים עם הפאה, אבל הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין.התיעוד נחשף לרגל היארצייט הי"ג

 

[תורת חסד]

סיפר לי ידיד שמישהו העיר לו על הפאה הבלונדינית של אשתו [שזה גם צבע שערה הטבעי], והוא השיב לו משהו בסגנון - אם תפסיק להסתכל על אשתי - תתחיל להעריך את אשתך, ואם אני אומר לאשתי להסיר את הפאה הזו - אני אתחיל להסתכל על אשתך.

לחץ כדי לכווץ...

רחמנא ליצלן מהאי דעתא!

 

[חד מבתראי]

רחמנא ליצלן מהאי דעתא!

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שכבר הובא שזו בדיוק הייתה דעתו של אבא חלקיה.

 

[רבי]

ודאי עדיפא הפאה הכשרה. על פני ההולכות עם שני אצבעות לאורך.

 

[מביט]

ודאי עדיפא הפאה הכשרה. על פני ההולכות עם שני אצבעות לאורך.

לחץ כדי לכווץ...

אינו ברור כלל והם שני סוגיות שאינם קשורות זל"ז..