בגמ' קדושין מט ב מובאת מימרא ידועה "עשרה קבים חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל ואחד כל העולם כולו עשרה קבים יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו עשרה קבים עשירות ירדו לעולם תשעה נטלו רומיים קדמונים ואחד כל העולם כולו י' קבים עניות ירדו לעולם תשעה נטלה בבל ואחד כל העולם כולו עשרה קבים גסות ירדו לעולם תשעה נטלה עילם ואחד כל העולם כולו וכו' עשרה קבים גבורה ירדו לעולם תשעה נטלו פרסיים וכו' עשרה קבים כנים ירדו לעולם תשעה נטלה מדי כו' עשרה קבים כשפים ירדו לעולם תשעה נטלה מצרים כו' עשרה קבים נגעים ירדו לעולם ט' נטלו חזירים כו' י' קבים זנות ירדו לעולם תשעה נטלה ערביא כו' עשרה קבים עזות ירדו לעולם תשעה נטלה מישן כו' עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים כו' עשרה קבים שכרות (וי"ג שחרות, ומובן יותר פ.ע.) ירדו לעולם תשעה נטלו כושים כו' עשרה קבים שינה ירדו לעולם תשעה נטלו עבדים ואחד נטלו כל העולם כולו"
בחלק מהדברים בבירור המדובר על האנשים כגון החכמה שירדה לארץ ישראל, הפי' הוא על האנשים. (ובאמת קשה המשוואה של ט' לא"י, שהרי בכ"מ מבואר חד מיניהו כתרי מינן") ואולם מקובל לפרש שקבי היופי המדוברים בירושלים היינו על המבנים וכדו' (מגובה בפרסומים מטעם העייריה)
ולכאורה אליבא דאמת הכוונה בכלל על אנשי ירושלים כמבואר באגדות החורבן בפרק הניזקין שהיו יפים במיוחד ובעוד מקומות. ולפי"ז היה צ"ל נטלו ירושלמים.
וכן יש לומר גם שכל המדובר פה זה על היהודים שבאותן ארצות (וק"ק מהכשפים במצרים) וכן מבואר ברש"י לגבי עזות מדי שאינם עושים שימוש חכמים.
מדוע אין זה ההסבר המקובל?
בחלק מהדברים בבירור המדובר על האנשים כגון החכמה שירדה לארץ ישראל, הפי' הוא על האנשים. (ובאמת קשה המשוואה של ט' לא"י, שהרי בכ"מ מבואר חד מיניהו כתרי מינן") ואולם מקובל לפרש שקבי היופי המדוברים בירושלים היינו על המבנים וכדו' (מגובה בפרסומים מטעם העייריה)
ולכאורה אליבא דאמת הכוונה בכלל על אנשי ירושלים כמבואר באגדות החורבן בפרק הניזקין שהיו יפים במיוחד ובעוד מקומות. ולפי"ז היה צ"ל נטלו ירושלמים.
וכן יש לומר גם שכל המדובר פה זה על היהודים שבאותן ארצות (וק"ק מהכשפים במצרים) וכן מבואר ברש"י לגבי עזות מדי שאינם עושים שימוש חכמים.
מדוע אין זה ההסבר המקובל?