השאלה היומית,
יום שלישי כ"ד טבת,
בענין גר שנתגייר כקטן שנולד, בזמן מתן תורה,
נחלקו בזה האחרונים,
לשיטת המהר"ל - לא היה גר שנתגייר כקטן שנולד בזמן מתן תורה,
לשיטת המשך חכמה - כן היה דין זה,
ולשיטת השב שמעתתא בהקדמה - לכל כלל ישראל לא היה דין זה,
אבל למשה רבינו כן היה,
ויש להקשות בזה ב' קושיות:
א} הגמרא בב"ב דף קנט: אומרת,
שמשה ואהרן היו פסולים לעדות,
והרי קודם מתן תורה לכאורה לא היה פסול לעדות,
ולאחר מתן תורה,
לפי המשך חכמה והשב שמעתתא - הם הרי לא היו אחים?
ב} במסכת זבחים דף קא:
שואלת הגמ' מי הסגיר את מרים על הצרעת,
א"ת שמשה הסגירה - הרי הוא זר,
וא"ת שאהרן הסגירה - הרי הוא קרוב,
כך שואלת הגמ',
ורואים מכאן ב' דברים,
א. שאהרן היה קרוב של מרים, ודלא כהמשך חכמה,
ב. למה הוצרך להקשות על משה שהוא זר?
היה אפשר לומר שהוא קרוב?
ונראה מכאן ראיה דלא כהמהר"ל?
יום שלישי כ"ד טבת,
בענין גר שנתגייר כקטן שנולד, בזמן מתן תורה,
נחלקו בזה האחרונים,
לשיטת המהר"ל - לא היה גר שנתגייר כקטן שנולד בזמן מתן תורה,
לשיטת המשך חכמה - כן היה דין זה,
ולשיטת השב שמעתתא בהקדמה - לכל כלל ישראל לא היה דין זה,
אבל למשה רבינו כן היה,
ויש להקשות בזה ב' קושיות:
א} הגמרא בב"ב דף קנט: אומרת,
שמשה ואהרן היו פסולים לעדות,
והרי קודם מתן תורה לכאורה לא היה פסול לעדות,
ולאחר מתן תורה,
לפי המשך חכמה והשב שמעתתא - הם הרי לא היו אחים?
ב} במסכת זבחים דף קא:
שואלת הגמ' מי הסגיר את מרים על הצרעת,
א"ת שמשה הסגירה - הרי הוא זר,
וא"ת שאהרן הסגירה - הרי הוא קרוב,
כך שואלת הגמ',
ורואים מכאן ב' דברים,
א. שאהרן היה קרוב של מרים, ודלא כהמשך חכמה,
ב. למה הוצרך להקשות על משה שהוא זר?
היה אפשר לומר שהוא קרוב?
ונראה מכאן ראיה דלא כהמהר"ל?
