השאלה היומית - בענין גר שנתגייר כקטן שנולד, בזמן מתן תורה. ---לשיטת המהר"ל - לא היה גר שנתגייר כקטן שנולד בזמן מתן תורה, לשיטת המשך חכמה - כן היה דין

[חיים ש]

השאלה היומית,
יום שלישי כ"ד טבת,

בענין גר שנתגייר כקטן שנולד, בזמן מתן תורה,
נחלקו בזה האחרונים,
לשיטת המהר"ל - לא היה גר שנתגייר כקטן שנולד בזמן מתן תורה,
לשיטת המשך חכמה - כן היה דין זה,
ולשיטת השב שמעתתא בהקדמה - לכל כלל ישראל לא היה דין זה,
אבל למשה רבינו כן היה,

ויש להקשות בזה ב' קושיות:
א} הגמרא בב"ב דף קנט: אומרת,
שמשה ואהרן היו פסולים לעדות,
והרי קודם מתן תורה לכאורה לא היה פסול לעדות,
ולאחר מתן תורה,
לפי המשך חכמה והשב שמעתתא - הם הרי לא היו אחים?

ב} במסכת זבחים דף קא:
שואלת הגמ' מי הסגיר את מרים על הצרעת,
א"ת שמשה הסגירה - הרי הוא זר,
וא"ת שאהרן הסגירה - הרי הוא קרוב,
כך שואלת הגמ',

ורואים מכאן ב' דברים,
א. שאהרן היה קרוב של מרים, ודלא כהמשך חכמה,
ב. למה הוצרך להקשות על משה שהוא זר?
היה אפשר לומר שהוא קרוב?
ונראה מכאן ראיה דלא כהמהר"ל?

 

[יהודי אחד]

ב} במסכת זבחים דף קא:
שואלת הגמ' מי הסגיר את מרים על הצרעת,
א"ת שמשה הסגירה - הרי הוא זר,
וא"ת שאהרן הסגירה - הרי הוא קרוב,
כך שואלת הגמ',

ורואים מכאן ב' דברים,
א. שאהרן היה קרוב של מרים, ודלא כהמשך חכמה,
ב. למה הוצרך להקשות על משה שהוא זר?
היה אפשר לומר שהוא קרוב?
ונראה מכאן ראיה דלא כהמהר"ל?

לחץ כדי לכווץ...

יישוב נפלא לזה כתב ב"מלואים לכלי חמדה" פרשת ויגש:

שמה שגר שנתגייר הוא כקטן שנולד הוא בגלל שהשתנה ונהיה ליהודי, ומעתה לא יוכל לחזור לעולם להיות גוי, אבל במתן תורה, מכיוון שהקב"ה כפה הר כגיגית, ומכאן מודעה רבה לאורייתא, כמובא בשבת פח. נמצא שכל עם ישראל יכלו לחזור בהם מקבלת התורה ולחזור להיות כמו שהיו לפני כן, ולכן לא שייך בכל עם ישראל במתן תורה "כקטן שנולד", ובכללם אהרן ומרים, ולכן אהרן פסול להסגיר את מרים משום קרוב, והיחיד שקיבל את התורה בלי כפייה היה משה רבינו, ולכן רק הוא נחשב "כקטן שנולד" בזמן מתן תורה, ולכן הגמרא הוצרכה למצוא פסול אחר במשה, שהוא "זר".
עד כאן דבריו.

ויש לחקור האם דבריו יישבו גם את קושייתו הראשונה של הרב @חיים ש מהגמרא בב"ב דף קנט: שאומרת שמשה ואהרן היו פסולים לעדות,
ואולי אפשר לומר, שלמרות שמצד משה הם כשרים כי במתן תורה הוא נעשה לקטן שנולד, אבל מצד אהרן היו פסולים

 

[שיר חדש]

קושיא הב' - בעניין משה 'זר' ולא קרוב. - קשה בלא"ה מיניה וביה.
מדוע לחלק בין משה לאהרון. וכבר עמד בזה המהרש"א ועוד.

ויש באחרונים עה"ת (כמדו' הראשון הוא ב'מגלה עמוקות', וכ"ה ב'שפתי צדיק' מפילץ ועוד) שכתבו אהא דמשה רבינו אין לו קרבה, מטעם אחר,
והוא מפני שהיה מ' יום בשמיים בלא אוכל ומשקה. וכעין נידון האחרונים לעניין אשת אליהו.

ואף על דבריהם הקשיתי פעם קושיא הא' - מעניין פסול משה ואהרון לעדות.
אלא שעל דבריהם מצי למימר שהיה זמן אחר מתן תורה, ועד שנתקדש כ"כ בעלייתו למרום, שאז היה פסול. וצ"ע.