• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
כוונתי איך שייך לנס הרי זה תפילה ולא נחשבת נס.

אגב בלשון היעב"ץ שם לכא' לא מוכרח הפי' שהבאתם, אלא רק מחמת שהבין שמאיר הכוונה על עצמו וממילא משתמש בכבודו ובתגא.
וגם יש בעיה שה' לא מייחד שמו וכו', ורק היכא דליכא דרכא אחרינא שפיר דמי. ע"ש. ולא אתי מדין "נס".
 
ב. ידוע שעשו שולחנות של שיש ולא של כסף מפני שהוא מרתיח, ויקלקל את הלחם, והלא אחד מהניסים הם שסילוקו כסידורו

ג. יש רמב"ן נפלא בבמדבר א שמבאר מדוע מנו את ישראל - כל יוצאי צבא "כי היה זה כדרך שהמלכות עושה בבואם למלחמה. כי עתה היו מזומנים ליכנס לארץ ולבא במלחמה עם מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ועם השאר כולם, כמו שאמר (להלן י כט) נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה', והיו משה והנשיאים צריכין לדעת מספר חלוצי צבא המלחמה וכן מספר כל שבט ושבט ומה יפקוד עליו בערבות מואב במערכות המלחמה, כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף. וזה טעם "כל יוצא צבא בישראל", כי המנין מפני צבא המלחמה".

כוונתי איך שייך לנס הרי זה תפילה ולא נחשבת נס.

אגב בלשון היעב"ץ שם לכא' לא מוכרח הפי' שהבאתם, אלא רק מחמת שהבין שמאיר הכוונה על עצמו וממילא משתמש בכבודו ובתגא.
וגם יש בעיה שה' לא מייחד שמו וכו', ורק היכא דליכא דרכא אחרינא שפיר דמי. ע"ש. ולא אתי מדין "נס".
זכרתי שהוא מביא את שתי הפירושים.
אגב הפירוש הראשון הובא אף במהרש"א בדרך שאלה כיצד זה מיחד שם הקב"ה עליו הא אין קוב"ה מיחד שמו על צדיקים חיים, אלא מתרץ שהכוונה "אלהא דמאיר [לעולם] ענני" לא ר' מאיר
 
זכרתי שהוא מביא את שתי הפירושים.
יש מי שמסביר באמת מחמת שלא סמך על נס?
אגב הפירוש הראשון הובא אף במהרש"א בדרך שאלה כיצד זה מיחד שם הקב"ה עליו הא אין קוב"ה מיחד שמו על צדיקים חיים, אלא מתרץ שהכוונה "אלהא דמאיר [לעולם] ענני" לא ר' מאיר
אכן, והלשון שכתבתי היתה בנויה ומחושבנת מעיקרא, להדגיש שהבנת היעב"ץ, לאפוקי ממהרש"א.
אגב הפי' השני שלו יותר מעניין לענ"ד...

ידוע שעשו שולחנות של שיש ולא של כסף מפני שהוא מרתיח, ויקלקל את הלחם, והלא אחד מהניסים הם שסילוקו כסידורו
וצ"ב מדוע הגשמים ירדו על עצי המערכה הלא יכלו להיות במקום אחר
ולא להתנגש חזיתית עם האש וממילא היה צמצום בנס?
 
יש דוגמאות שה' חפץ לצמצם בנס?
לכאורה אולי ניתן לראות משם שכן, כי שאלת שמואל מופנית כלפי השם, הלא אתה חפץ לצמצם בנס ואיך אומר לשאול כך בפנים הלא זה בוודאי יצריך נס.

ועוד כאשר השם אמר למשה לזרוק את מטהו ויהפוך לנחש "וינס משה מפניו" והלא קוב"ה בכבודו ושכינתו כאן
 
לכאורה אולי ניתן לראות משם שכן, כי שאלת שמואל מופנית כלפי השם, הלא אתה חפץ לצמצם בנס ואיך אומר לשאול כך בפנים הלא זה בוודאי יצריך נס.
י"ל שבא לנסותו
ועוד כאשר השם אמר למשה לזרוק את מטהו ויהפוך לנחש "וינס משה מפניו" והלא קוב"ה בכבודו ושכינתו כאן
לפי הרמב"ן שם לכא' אין ראיה, דז"ל: וזה טעם וינס משה מפניו, כי פחד שמא יענש וישכנו הנחש, וכל אדם מתרחק מן המזיק לו. ע"כ.
 
י"ל שבא לנסותו

לפי הרמב"ן שם לכא' אין ראיה, דז"ל: וזה טעם וינס משה מפניו, כי פחד שמא יענש וישכנו הנחש, וכל אדם מתרחק מן המזיק לו. ע"כ.
אכן כך גם עוד מפרשים וגם רש"י, ע"פ המדרשים לפי שתפש כביכול אומנות הנחש ודיבר לא טוב על ישראל
אך אכתי תקשי לן, ליד בורא עולם בשעת התגלות וכ"ש כשנגזר עליו אולי עונש - הוא בורח מהעונש? אלא עושה השתדלות בכדי שלא ינצל בנס

ומדי דברי רואה אתה שעולים עוד דוגמאות, כגון וישם את האבן למראשותיו, וכי זה אמור להגן עליו מחיות רעות? כל גופו חשוף, אלא שעשה השתדלות מינימלית וסמך על ה', וא"כ מדוע בכלל הגן? מפני חובת ההשתדלות - בכדי לא לסמוך על הנס
 
אלא עושה השתדלות בכדי שלא ינצל בנס
בלשון הרמב"ן שכל אדם מתרחק מהמזיק לו לא נכנס הפי' הזה אלא משמע שזה היה בטבע לפי דרגתו וכמדומה שגם הנצי"ב שם פי' כן בהדיא יותר ואינו לפני כרגע

מפני חובת ההשתדלות - בכדי לא לסמוך על הנס
לכא' יש חילוק בין לא לסמוך על הנס לכתחילה, לבין אחרי שכבר נעשה, אזי הואיל ואישתרי אישתרי, ונותן בעין יפה נותן?
 
על דרך המליצה, מפי ר' יוסל'ה גוטפרב שליט"א.
מעשה באדמו"ר שביקש לקדש את הלבנה, אבל מה לעשות - היא הייתה מכוסה בעננים.
אמרו לו חסידיו, שהרב'ה יגרש את העננים!
הנהנהן בראשו, וביקש שיביאו לו כיסא, שיוכל לעמוד עליו ו'להוזיז את העננים'
שאלוהו תלמידיו, הרי בין כה הרב'ה עושה את זה ע"י המופת, וכיסא למה?
השיב:
"למעט הנס עדיף"..
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון