מעניין שהחסידים הם אלו שקיבלו את המסורת מתלמידי הגר"א..
זה עניין טכני לחלוטין,
פשוט היום רובא דרובא של תלמידי הגר''א, האוחזים בשיטה שצמצום כפשוטו, לא יודעים מושג וחצי מושג לגבי המחלוקת ובעוד שנים ספורות לא יהיו אנשים בדעה הזו, אם לא שמשיח צדקנו ישנה את המציאות בעולם התורני.
היה הכרח להעביר את המסורת דרך חסידים שהנושא מעסיק אותם
 
לא קראתי את כל התגובות ואולי הובא כאן כבר, אך בכתב החרם עליו חתום אדונינו הגר"א קרא על המתחסדים "אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתני"
לגופו של דבר למה אנחנו מתירים פת שאפאו חסיד ויין שמזגו חסיד נראה לענ"ד שהיות ושיטת הרמב"ם מחודשת, אין לך בו אלא חידושו.
כלומר רוב גדולי הראשונים נחלקו על הרמב"ם וסברי שאין כל הטועה באופן מציאות הבורא נחשב למין, אלא כל שמאמין שיש בורא יחיד אפילו טעה שהוא בעל גוף או תמונה עדיין נחשב למאמין.
ונראה שאפילו הרמב"ם יודה שכל שמאמין שהבורא אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף אלא שטעה וקרא לאינו גוף בשם גוף או שטעה וקרא בשם "אינו גוף" לגוף הרי אע"פ שטעה לא למין יחשב.
ולכן המתחסדים גם מאמינים כמונו שאין הבורא גוף אלא שמבינים בצמצום באופן שלדעתינו נחשב כהבנת גוף בבורא, ולכן נראה שגם הרמב"ם יודה שאינם נחשבים כמינים אלא כטועים.
 
מעניין שהחסידים הם אלו שקיבלו את המסורת מתלמידי הגר"א....
כאשר אותם חסידים נולדו וגדלו בבית תלמידי הגר"א
לצורך הדוגמא
ר' שמואל צ'צ'יק
ר וועלוועל חשין
ר גדליה ור נתן צבי קעניג
ר שמואל ואחיו ר אריה לייב שפירא
ר נחום יצחק פראנק
וכו
אז אין שום תמיהה
עובדה היא שדבריו אינם מסתדרים עם דברים מפורשים בנפש החיים.
או שעוד לא למדת מאמר חיי נפש
זה עולה היום מאוד זול משהו כמו 26 שקל
במהדורה חדשה ומאירת עיניים
פשוט חבל
ולפי הנפש החיים נשארו הרבה סיבות למחלוקת עד היום ועד בכלל.
מה צמצום כבר נתבאר והתקשרות כבר נתבאר לבד מכל הבעלי דילטוריא והחשש מחדש ומהמשכות לדרך הש"ץ שוודאי לא נפקותית
וגם אם נניח שהגר"א כדבריך אוחז שהם אפיקורסים איפה היו החתם סופר ושאר גדולי הדור במלחמה נגדם? בפרט שהחת"ס כותב על עצמו "כל ימי נתגדלתי בין החסידים"

(עוד לאלוקי מילין בדחילו רבה ממעכ"ת דלפי חידושי דורינו דעל כל אחד ואחד לילך אחר רבו גם בבזותו אבותינו הקדושים וחכמינו זל יותר קשה מדוע דברי רבו הזה אינם כפירה והחולקים עליו בגדר המבזה תח דהיינו אפיקורוס ואילו החסידים שכל מה שמצטט גם מוצא מהקשרו הרבה פעמים וגם חמור יותר...)
 
לא קראתי את כל התגובות ואולי הובא כאן כבר, אך בכתב החרם עליו חתום אדונינו הגר"א קרא על המתחסדים "אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתני"
לגופו של דבר למה אנחנו מתירים פת שאפאו חסיד ויין שמזגו חסיד נראה לענ"ד שהיות ושיטת הרמב"ם מחודשת, אין לך בו אלא חידושו.
כלומר רוב גדולי הראשונים נחלקו על הרמב"ם וסברי שאין כל הטועה באופן מציאות הבורא נחשב למין, אלא כל שמאמין שיש בורא יחיד אפילו טעה שהוא בעל גוף או תמונה עדיין נחשב למאמין.
ונראה שאפילו הרמב"ם יודה שכל שמאמין שהבורא אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף אלא שטעה וקרא לאינו גוף בשם גוף או שטעה וקרא בשם "אינו גוף" לגוף הרי אע"פ שטעה לא למין יחשב.
ולכן המתחסדים גם מאמינים כמונו שאין הבורא גוף אלא שמבינים בצמצום באופן שלדעתינו נחשב כהבנת גוף בבורא, ולכן נראה שגם הרמב"ם יודה שאינם נחשבים כמינים אלא כטועים.
לרוב הדעות, מי שטועה בעיונו אינו נחשב מין.
 
בעניין הצמצום לדעתי חובה על כי מי שמתעסק בזה לקרא את המאמר הזה מהגאון הגדול המקובל רבי יעקב עדס שליט''א זה מאמר מקיף ויסודי בעניין הכל כך חשוב הזה שיכול להיות גובל בהגשמה
 

קבצים מצורפים

זה עניין טכני לחלוטין,
פשוט היום רובא דרובא של תלמידי הגר''א, האוחזים בשיטה שצמצום כפשוטו, לא יודעים מושג וחצי מושג לגבי המחלוקת ובעוד שנים ספורות לא יהיו אנשים בדעה הזו, אם לא שמשיח צדקנו ישנה את המציאות בעולם התורני.
היה הכרח להעביר את המסורת דרך חסידים שהנושא מעסיק אותם
שטויות במיץ גזר.
הנפש החיים מבואר ומיוסד, לומדים אותו הרבה מאוד בעומק ובהרחבה.
החסידים שלמדו מ"תלמידי הגר"א", ניסו בככל כוחם - כפי שניסו אבותיהם - להגיע למסקנה שאין מחלוקת, שזה מצטרף לשלל הטענות השטותיות של אבותיהם, שהגר"ח חלק על הגר"א, או שהגר"א היה חוזר בו, וכו' וכו'.
ומי שמנסה להגיע למסקנה מסוימת כבר מראש הדרך, בדרך כלל מצליח להגיע אליה.
 
כאשר אותם חסידים נולדו וגדלו בבית תלמידי הגר"א
לצורך הדוגמא
ר' שמואל צ'צ'יק
ר וועלוועל חשין
ר גדליה ור נתן צבי קעניג
ר שמואל ואחיו ר אריה לייב שפירא
ר נחום יצחק פראנק
וכו
אז אין שום תמיהה
המסורת של הגר"א לא עברה רק מאותם "תלמידי הגר"א" שהגיעו בעליה לירושלים.
המסורת עברה בכל בית בליטא, ובכל מקום בו הגיע הספר נפש החיים שמבאר במילים ברורות וחדות, ללא כל אפשרות סילוף.

וכפי שאמרתי, חסידים אלו שהזכרת, ועד רבים אחרים, סימנו את המטרה מראש, בדיוק כמו אבותיהם,
ולפיכך הם הגיעו לאותה מסקנה אותה הם ביקשו מראש.
או שעוד לא למדת מאמר חיי נפש
זה עולה היום מאוד זול משהו כמו 26 שקל
במהדורה חדשה ומאירת עיניים
פשוט חבל
מישהו העלה לי את זה (או חלק מזה) בפרטי,
עניתי לו שם על כל אחד מהנקודות, והסברתי את הסתירה לזה מלשום הנפש החיים, אין לי כוח לחפש את זה, אם תרצה, תעלה ואפריך את הכל אחד לאחד.
מה צמצום כבר נתבאר והתקשרות כבר נתבאר לבד מכל הבעלי דילטוריא והחשש מחדש ומהמשכות לדרך הש"ץ שוודאי לא נפקותית
וגם אם נניח שהגר"א כדבריך אוחז שהם אפיקורסים איפה היו החתם סופר ושאר גדולי הדור במלחמה נגדם? בפרט שהחת"ס כותב על עצמו "כל ימי נתגדלתי בין החסידים"
צמצום - כבר נתבאר בהרחבה שלדעת החסידות יש בכל דבר גשמי אלוקות ולהגר"א דבר גשמי הוא רק גשמי אלא שהוא אינו אמיתי.
והתקשרות - כבר נתבאר בהרחבה שלדעת החסידות אין בעיה לומר שהחסיד והצדיק שניהם צריכים לעשות משהו כדי להעלות התפילה, ולדעת הגר"א כפירה היא לומר שאין התפילה עולה לבד ללא כל מחשבה אמירה או מעשה.

כבר אמרתי, וחזרתי, ושוב חזרתי, ואחזור שוב למענך.
החרם, המלחמה, וההתנגדות דרך מאבק, פסה ועברה מן העולם מאז שקם דור שני לחסידות.
אין עניין להילחם במישהו שכך חונך וגדל שזו האמת ואין בלתה.
זה סר טעם וחסר תועלת ברמה קיצונית.

המלחמה עברה למה שעשה הנפש החיים.
לימוד והנחלה של השיטה שלנו, ומה הבעיות ויסודיות הקיימות בשיטה האחרת.
את זה עשו כל רבותינו לארוך ההיסטוריה, וספר נפש החיים הוא אבן היסוד של כל בית ליטאי באשר הוא.
(עוד לאלוקי מילין בדחילו רבה ממעכ"ת דלפי חידושי דורינו דעל כל אחד ואחד לילך אחר רבו גם בבזותו אבותינו הקדושים וחכמינו זל יותר קשה מדוע דברי רבו הזה אינם כפירה והחולקים עליו בגדר המבזה תח דהיינו אפיקורוס ואילו החסידים שכל מה שמצטט גם מוצא מהקשרו הרבה פעמים וגם חמור יותר...)
לא מכיר שיטה האומרת שצריך לילך אחר רבו כשהוא מבזה רבנים אחרים שלי.
 
נערך לאחרונה:
הדיון באשכול עוסק באחת המחלוקות העמוקות והמורכבות ביותר בין עולם החסידות לעולם הליטאי (המתנגדים) – סוגיית הצמצום והשלכותיה על הגדרת ה"אמונה" מול "כפירה".

להלן סיכום הדיון לפי הנקודות שביקשת:

### 1. הטענות העיקריות שהועלו בדיון:
  • הגדרת הצמצום (כפשוטו או לא): האם הצמצום של אור אינסוף היה פיזי/מקומי כדי לפנות מקום לעולמות (כפשוטו), או שמא מדובר רק בהסתרת הגילוי האלוקי כלפי הברואים (לא כפשוטו).
  • אלוקות בגשמיות: האם בתוך חפץ גשמי (כמו ספסל) ישנה נוכחות אלוקית ממשית (שיטת החסידות), או שמא הגשמיות היא הנהגה נפרדת שבה הבורא "סילק" את עצמו כדי לאפשר בחירה (שיטת המתנגדים).
  • האשמות בכפירה והגשמה: נטען כי לפי החסידות, המאמינים בצמצום כפשוטו (כדעת הגר"א) הם "מגשימים" (מייחסים גוף וגבול לבורא). מנגד, נטען כי לפי הגר"א והנפש החיים, שיטת החסידות גובלת באפיקורסות כי היא מייחסת אלוקות לדברים שפלים.
  • התקשרות לצדיקים: האם התקשרות לצדיק בזמן התפילה היא מצווה ודבקות, או שמא מדובר ב"שיתוף" (עבודה זרה) כיוון שאין להתפלל לשום כוח מלבד הבורא.
  • האם קיימת מחלוקת בפועל: חלק מהמשתתפים טענו שהמחלוקת היא רק ב"לשונות" או בדרכי העבודה, בעוד אחרים עמדו על כך שמדובר במחלוקת יסודית בעיקרי האמונה.

### 2. טענות לפי משתמשים:
  • @חד מבתראי: פתח את הדיון ותהה מדוע חסידים לא מחשיבים ליטאים לכופרים אם לשיטתם הליטאים "מגשימים". טען כי ב'תניא' מפורש שיש מחלוקת גמורה ולא רק שינוי לשון.
  • @תענוג: טען בתוקף (בהסתמך על ה'מכתב מאליהו') שאין מחלוקת יסודית באמונה בין ה'תניא' ל'נפש החיים' אלא רק בדרך העבודה. לדבריו, גם הנפש החיים מודה שהצמצום הוא "הסתר" ולא סילוק ממשי.
  • @בד קודש: ייצג את העמדה הליטאית השמרנית. טען כי יש מחלוקת תהומית; שב'נפש החיים' כתוב שצמצום כשיטת החסידות הוא כפירה, והתקשרות לצדיק בתפילה היא עבודה זרה ממש ("שיתוף").
  • @החושב: הציע שהחסידות לא תקפה את הליטאים ככופרים כי היא הייתה בעמדת התגוננות כתנועה מחדשת, בעוד הליטאים החזיקו ב"פריווילגיה" של המסורת הישנה.
  • @אחת שאלתי: הביא מקורות מחב"ד (אגרות אדמו"ר הזקן והרבי מליובאוויטש) המאשרים שיש מחלוקת אמיתית ושהגר"א ראה בשיטת החסידות אפיקורסות.
  • @נחמד-לפי: טען בשם מסורת של "חסידים שהגיעו מבית ליטאי" (כמו הרב גדליה קניג) שאין מחלוקת בעיקרי הדת, והכל תלוי בהבנת המושגים.
  • @זיז שדי: ציין את לשון החרם של הגר"א ("אומרים לעץ אבי אתה") והסביר שלמרות הטענות לכפירה, לא נמנעו מפת ויין של חסידים כי הם נחשבים "טועים בעיונם" ולא מינים במזיד.

### 3. חילוקי דעות בולטים:
חילוק הדעות המרכזי והחריף ביותר נרשם בין @תענוג לבין @בד קודש.
  • @תענוג ניסה להוכיח מציטוטים שאין סתירה בין הכתבים, ושהנפש החיים מודה לאדמו"ר הזקן בעומק הדברים.
  • @בד קודש טען שזו הבנה שגויה ושטחיות בקריאת הטקסט, ועמד על כך שהנפש החיים יוצר הפרדה מוחלטת בין המציאות "מצידו" (שבה הכל אלוקות) לבין המציאות "מצידנו" (שבה אין אלוקות בספסל), בעוד החסידות מטשטשת הבחנה זו.

### 4. שורת סיכום / מסקנה:
הדיון לא הגיע להסכמה רחבה, אך ניתן לזקק שתי גישות לסיכום הנושא באשכול:
1. הגישה המפשרת (בעיקר חסידי ברסלב וחלק מיוצאי ליטא): המחלוקת ההיסטורית נבעה מאי-הבנות הדדיות או מהבדלים בדרכי העבודה; בפועל, כיום ברור ששני הצדדים שומרי מצמצם ומאמינים בני מאמינים.
2. הגישה המפרידה (הליטאית השמרנית וחלק מחב"ד): מדובר במחלוקת עקרונית שאינה ניתנת לגישור על מהות הבורא והנהגתו. הגר"א והנפש החיים אכן ראו בשיטת החסידות סטייה חמורה מהאמונה הצרופה, והחסידות מצידה רואה בשיטה הליטאית צמצום המגביל את האלוקות.

המסקנה המעשית: למרות המחלוקת התאולוגית החריפה, בפועל "האמת והשלום אהבו" – החרמות דעכו, ושני המחנות מכבדים זה את זה כחלק מהציבור החרדי, תוך שמירה על המבנים הרעיוניים הנפרדים.

מקור: AI אוצר
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון