שיח 47

משתמש חדש
gem
הודעות
3
תודות
9
נקודות
2
השאלה הגדולה במכת דם היא, מהיכן מצאו החרטומים מים כדי להפכם לדם?
ומהמשך הפסוקים כתוב "ויחפרו סביבות היאור" האם כשחפרו מצאו מים או לא. וממה שהצליחו החרטומים לעשות מכה זו משמע שכן מצאו מים מסביב, כי הגזירה היתה רק המים שעל פני הקרקע ולא מי התהום וכדו'.
ועוד דמשמע במפרשים שמה שהחרטומים עשו שרק הפכו למראה דם ולא לדם ממש. וכך מוכח לומר שהרי הכישוף לא שולט במים.
והשאלה היא האם גם כישוף של מעשה שדים לא שולט במים. או רק של כישוף ממש.
ואם מה שהחרטומים עשו זה היה רק מראה דם, א"כ מדוע שיחזק לב פרעה מדבר זה, ומדוע בכלל התורה צריכה לכתוב שהחרטומים הצליחו הרי זה ניכר לעין כל שזה לא דם ממש לא במראהו לא בריחו.
וה' יאיר עינינו בתורתו.
[ובפשטות היו שני מכות במכה זו. א. מכה על היאור שהוא אלוהי מצרים, שבתחילה הקב"ה מעניש את אלוהיהם. ב. את המצרים עצמם שלא יכלו לשתות מים מן היאור.
ובחלק הראשון היה פלא עצום מאד שהרי הנילוס מקיף את כל מצרים ומגיע עד כוש וכו', ורק החלק היאור של מדינת מצרים הוכה ונהפך לדם, והבאיש, אבל המשך הנילוס של מדינות אחרות לא הוכה כלל. ונס זה ראוי להזכירו, לקיים מצות למען תספר].
 
נערך לאחרונה:
השאלה הגדולה במכת דם היא, מהיכן מצאו החרטומים מים כדי להפכם לדם?
לכאורה קנו מהיהודים בכסף מלא!
מהמשך הפסוקים כתוב "ויחפרו סביבות היאור" האם כשחפרו מצאו מים או לא. וממה שהצליחו החרטומים לעשות מכה זו משמע שכן מצאו מים מסביב, כי הגזירה היתה רק המים שעל פני הקרקע ולא מי התהום וכדו'.
מתרגום יונתן וַחֲפָרוּ מִצְרָאֵי חַזְרָנוֹת נַהֲרָא מוֹי לְמִשְׁתֵּי וְלָא אַשְׁכָּחוּ צְלִילִין אֲרוּם לָא יָכִילוּ לְמִשְׁתֵּי מִן מוֹי דִבְנַהֲרָא
ואם מה שהחרטומים עשו זה היה רק מראה דם, א"כ מדוע שיחזק לב פרעה מדבר זה, ומדוע בכלל התורה צריכה לכתוב שהחרטומים הצליחו הרי זה ניכר לעין כל שזה לא דם ממש לא במראהו לא בריחו.
א. זה כחה של ליצנות. ב. אם הם מכשפים קטנים ומשה מכשף גדול זה כבר לא בעיה. ברגע שמוכח שאפשר כביכול לשלוט על הטבע
 
 
השאלה הגדולה במכת דם היא, מהיכן מצאו החרטומים מים כדי להפכם לדם?
כבר הקשו כן במפרשים
ומהמשך הפסוקים כתוב "ויחפרו סביבות היאור" האם כשחפרו מצאו מים או לא. וממה שהצליחו החרטומים לעשות מכה זו משמע שכן מצאו מים מסביב, כי הגזירה היתה רק המים שעל פני הקרקע ולא מי התהום וכדו'.
לכאו' נחלקו בזה רבותינו במדרש
"וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבוֹת הַיְאוֹר" רבי יהודה אומר שביאור לקו ורבי נחמיה אמר מלמעלה ומלמטה לקה וכל מצרים לקו מימיה בדם אמר לו רבי יהודה ומה אני מקיים ויחפרו כל מצרים סביבות היאר אמר לו לפי שהיו המצריים אומרים כל המים שהיו רואין משה ואהרן נעשין דם והיו חופרין להוציא מים לשתות ממה שאין עיניהן רואין

ואצטט מדברי המפרשים

רבינו בחיי - אחר שלקו המים על ידי משה ואהרן מאין מצאו החרטומים מים להפוך אותם לדם, והתשובה בזה כי לא נתהפכו כל המים לדם בגזרת משה ואהרן רק המים אשר ביאור שנאמר הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם וכתיב וירם במטה ויך את המים אשר ביאור לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם, לא אמר כל מימי מצרים אלא כל המים אשר ביאור וכן כתיב ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור ואם כן היו להם עוד מים מן הנהרות ומן האגמים. וזה אי אפשר לומר שהרי בפירוש אמר הכתוב על מימי מצרים על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם, וכתיב ויעשו כן משה ואהרן, ומה שאמר ויך את המים אשר ביאור ולא אמר כל מימי מצרים כדבר הש"י מפני שהיאור היה ראש לכלן וכל שאר הנהרות והאגמים נמשכים ממנו וכאשר הכה היאור ונהפכו מימיו לדם כל שאר המימות הנמשכים ממנו נהפכו לדם גם כן ואם כן מאין מצאו החרטומים מים שיתהפכו לדם והתשובה בזה כי היו חופרין בקרקע ומוציאים מים ומהפכים אותן לדם כי הגזרה של משה ואהרן לא היתה כי אם במקומות ששם נקוים המים בגלוי ולא היתה הגזרה במים שתחת הקרקע. או אולי מה שיאמר ויעשו כן הכל עשיה מזוייפת כי כיון ששמעו החרטמים ההתראה למשה ואהרן שהתרו כן מתחלה לפרעה הקדימו במקומות שעדיין לא נהפך שם המים לדם והראו את עצמם עושים כן בלטיהם והיו אומרים כי נעשה כן מכחם ובודאי שלא על פיהם היו נהפכים כי אם בגזרת משה ואהרן ז"ש ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם כלומר עשייה מזוייפת ולכך תמצא שהזכיר בשל משה ואהרן לעיני פרעה ולעיני עבדיו ולא אמר כן בשל חרטומים.

מלבי"ם - "ויעשו כן חרטמי מצרים". העקר כמ"ש ר' סעדיה גאון שלא נהפכו לדם רק מים הראוים לשתיה, שיש הבדל בין מי ובין מימי שכ"מ דכתיב מימי הוא רק מים ראוים לשתיה לא מים מרים ומלוחים כמו מי הים, והחרטומים הפכו לדם מים המלוחים, וזה עשו רק בלהטיהם ר"ל בתחבולת אחיזת עינים, ויחזק לב פרעה כיון שראה שגם החרטומים עשו כן,​
 
ואם מה שהחרטומים עשו זה היה רק מראה דם, א"כ מדוע שיחזק לב פרעה מדבר זה, ומדוע בכלל התורה צריכה לכתוב שהחרטומים הצליחו הרי זה ניכר לעין כל שזה לא דם ממש לא במראהו לא בריחו.​
כתב הספורנו "ולא שת לבו גם לזאת" להבין ההבדל אשר היה גם בזאת בין הפעל האלהי לפעל המכשפים, שפעולת האל יתברך היתה שנוי בטבע היאור, אשר הוא כלו בלתי נפסד, והפך אותו לטבע דם אמתי, עד שמתו בו הדגים, ופעולת החרטומים היה שינוי כדבר נפסד ואולי באחיזת עינים:
 
לא יכלו לעשות החרטומים כלל, והתברר שמשה אינו "מכשף" גדול יותר, אלא משהו שונה
מה ההבדל בין מה שכישוף אינו שולט במים למה שכישוף אינו שולט בפחות מכעדשה (כמובן שזה לפי מה ש @שיח 47 חידש שזוהי הסיבה שזה רק נעשה למראה דם, אם כי איני מבין כה"צ למה למראה דם הם יכולים להפוך למרות שאינו שולט במים.)
 
א. הבאתי בקיצור את מה שנידון במפרשים, ובמדרשים.
ב. במכת כינים מובא בבעלי התוס' שלא יכלו להוציא את הכינים ע"י כישוף שאי אפשר לעשות כישוף כאשר אדם יעומד באויר, כדמוכח מעובדא ד' שמעון בן שטח, ובמעשה שדים אי אפשר ג"כ לעשות כיון שאין השד שולט על פחות מכשעורה. שזהו החילוק בין לטיהם- לשון לט- מעשה שדים, ללהטיהם- מלשון להט- מעשה כשפים- שהוא רק אחיזת עינים, כמבואר ברש"י.
וממה שאין הכישוף שולט במים, יתכן שהוא רק במעשה כישוף, אבל במעשה שדים כן שייך, שעיקר מעשה שדים הוא שהוא מביא מים במהירות ממקום אחר.
ועי' בספורנו ובאלשיך הק' בזה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון