הכהן הגדול

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
203
תודות
986
נקודות
356
"ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה' הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ" [שמות ט' כט']

וברש"י [וכ"ה ברמב"ן] פי' כצאתי את העיר – "מן העיר אבל בתוך העיר לא התפלל לפי שהיתה מלאה גלולים", מבואר ברש"י שמשה רבנו היה צריך לצאת מן העיר ולא להתפלל בתוכה היא משום כל הטינופת והטומאה שהיתה במצרים,
ומהמבואר היה הבעיה בע"ז והטומאה של מצרים,
וצ"ע האם יש לע"ז דין של צואה או שזה טינופת בפני עצמה???
דברמ"א סי' צד' איתא: מי שבא בדרך והוא סמוך למלון, אם יכול להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו עוברי דרכים, יסתלק שם ולא יתפלל במלון של עובדי כוכבים, שלא יבלבלוהו בני הבית אבל אם א"א לו להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו, יתפלל במלון באיזה קרן זוית, ע"כ, ומקור דבריו מהתרומת הדשן סי' ו', מוכח שאי"ז איסור דאל"כ היה אסור גם בקרן זווית ויל"ע...
 
אולי נבואה זה מימד אחר מתפילה.

כלומר, נבואה היא השראת שכינה על הנביא. ואיך ישרה שכינה במקום של ע"ג.

ולכן בתפילה אני צריך שהד"א יהיה נקי. אבל בנבואה זה משהו אחר.

ולכאורה צ"ע, כי ידוע שאסור להתפלל בכנסיה. ואני לא יודע מה המקור לכך אבל כך מרגלא בפי העולם.
 
תירוצים נוספים מדוע היה צריך משה לצאת ממצרים:
 
אבל היה פה נבואה כי הקב"ה ענה לו תשובה, ואיך זה היה אם לא ע"י נביאות.
בפרק ט' מהפסוק הנ"ל עד סוף הפרק לא מוזכר שהקב"ה ענה לו, ואולי מה שענה לו זה היה כבר בפעם נוספת, מ"מ אם היה כאן נבואה דבריך צודקים,
אבל גוף שאלתי הוא האם יש לע"ז דין של צואה... או שזה דין אחר ומהמ"ב הנ"ל מוכח שאין דין של צואה...
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון