הלכה כללי גידול עדרי בני פקועה

[עקיבא4]

אבל למה איננו חוששים סתם שמא היה כזה סיפור פעם?
מן הסתם היה איזה בן פקועה כזה שנעלם.

לחץ כדי לכווץ...

אני חושב שלא צריך לחשוש משום שכל דפריש מרובא פריש וגם שלא צריך לחשוש כיון שהוה מיעוט שבמיעוט שאינו מצוי לעומת זאת עם אתה יודע שיש בעדר הזה בהמה שהיא בספק אז זה קבוע ואז צריך להגיע לביטול ברוב ובאמת בריה לא בטיל

 

[יש קונה עולמו]

ובכל אופן להכשר של הרב @יש קונה עולמו זה לא אמור להפריע. כי המחסום הרמטי!

לחץ כדי לכווץ...

לא יער ולא דובים וכב' קרא מקופיא וכבר סגרת הגולל לעיל ופתאום יבוא האדון אל היכלו
ואם תחפוץ תעיין שוב לעיל ודקדק ותבין שלא קרב זה אל זה וד"ב

 

[פנחס ע]

לא יער ולא דובים וכב' קרא מקופיא וכבר סגרת הגולל לעיל ופתאום יבוא האדון אל היכלו
ואם תחפוץ תעיין שוב לעיל ודקדק ותבין שלא קרב זה אל זה וד"ב

לחץ כדי לכווץ...

הרב שליט"א, אין לי איך לכתוב באישי, אבל כבר כתבתי לך בפרופיל, אני חסיד מושבע שלך! בין בידיעות ובין במקוריות והיצירתיות. ציפורן קטנך עבה ממתני!
התכוונתי למימר ליה שהלוא זה כל הרעיון שהצעת שיהיה השגחה שלא יברחו הדובים מהיער. (דרך אגב האם בכוונה שינית הסדר מהפסוק)
ואני לא סגרתי לך הגולל, חלילה אתה דופק אותי (על משקל גולל ודופק) סה"כ הצעתי את הגישה השמרנית להצעה.

 

[פנחס ע]

אני חושב שלא צריך לחשוש משום שכל דפריש מרובא פריש וגם שלא צריך לחשוש כיון שהוה מיעוט שבמיעוט שאינו מצוי לעומת זאת עם אתה יודע שיש בעדר הזה בהמה שהיא בספק אז זה קבוע ואז צריך להגיע לביטול ברוב ובאמת בריה לא בטיל

לחץ כדי לכווץ...

כד"פ. ברור שאתה צודק. אין חשש באמת. אז למה כאן לחשוש?

 

[יש קונה עולמו]

הרב שליט"א, אין לי איך לכתוב באישי, אבל כבר כתבתי לך בפרופיל, אני חסיד מושבע שלך! בין בידיעות ובין במקוריות והיצירתיות. ציפורן קטנך עבה ממתני!
התכוונתי למימר ליה שהלוא זה כל הרעיון שהצעת שיהיה השגחה שלא יברחו הדובים מהיער. (דרך אגב האם בכוונה שינית הסדר מהפסוק)
ואני לא סגרתי לך הגולל, חלילה אתה דופק אותי (על משקל גולל ודופק) סה"כ הצעתי את הגישה השמרנית להצעה.

לחץ כדי לכווץ...

ברוך תהיה מכל העמים.
לגבי כל השבחים ההיפך הוא הנכון.

הרעיון שהצעתי זה רק כלפי מי שיגדל שאין מה לגזור וכו' ולא לגבי כללא דעלמא שלא שומעים
להלכה וקיים בן פקועה וע"ז באה שאלתך לעיל והיא בפנ"ע. ודו"ק כי קצרתי.

לגבי מה ששאלת על הסדר של הפסוק יש להעיר שאי"ז הפסוק אלא מאמר הגמ' בסוטה מז. שבאה על הכתוב - שאמנם הזכיר קודם דובים ואז יער
אבל "לא יער ולא דובים" - זה הסדר בגמ'. ואכן, זה היה בכוונה כדי להצמד למקור.

ואני לא סגרתי לך הגולל,

לחץ כדי לכווץ...

לא התכוונתי שסגרת "לי" דוק בלישנא
אלא שאמרת כללית שמסתובבים סחור סחור וכו

אתה דופק אותי

לחץ כדי לכווץ...

ח"ו וע' סנהד' כד. שבא"י נוחים זה לזה
ומניה מניה יתקלס עילאה סוטה מ. וראה קי' ל: ואת והב וכו'. וע' מציעא פד. ורש"י מכות י. שהשאלות מחדדות ותול"מ.
ויה"ר שיקויים "קול דודי דופק פתחי לי" כפשוטו וכמדרשו.

 

[עקיבא4]

כד"פ. ברור שאתה צודק. אין חשש באמת. אז למה כאן לחשוש?

לחץ כדי לכווץ...

מכיוון שפה אתה יודע שמדובר בבן פקועה שהסתובבה במקום שיש שם גם בהמות מעלמא והוה דבר המצוי שיבאו זה בזה וע"כ צריך לחשוש משא"כ בסתם בהמה מהיכי תיתי שהיא בן בן פקועה שהוה מיעוט שבמיעוט

 

[פנחס ע]

מה שהעלתי למעלה, שיש לחוש שתשתכח תורת שחיטה בבהמה, אולי מה דאפשר לקיים בעוף, הלוא יש מ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה, ובודאי לא ראוי לסמוך על זה שלא נתפרש בקרא

 

[יש קונה עולמו]

מה שהעלתי למעלה, שיש לחוש שתשתכח תורת שחיטה בבהמה, אולי מה דאפשר לקיים בעוף, הלוא יש מ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה, ובודאי לא ראוי לסמוך על זה שלא נתפרש בקרא

לחץ כדי לכווץ...

הרמ"א בסי' תמה סעיף ג פסק בשם מהרי"ל, שאם לא מצא חמץ כשבדק - ישרוף הכלי שלקח לבדיקה
כדי שלא ישכח חובת ביעור. ומזה משמע ודאי שאין ודאי בחילוק הנ"ל (לכא').

 

[פנחס ע]

הרמ"א בסי' תמה סעיף ג פסק בשם מהרי"ל, שאם לא מצא חמץ כשבדק - ישרוף הכלי שלקח לבדיקה
כדי שלא ישכח חובת ביעור. ומזה משמע ודאי שאין ודאי בחילוק הנ"ל (לכא').

לחץ כדי לכווץ...

לא עיינתי כעת בפנים, אבל לפי הלשון שהבאת משמע שמדובר כלפי האדם עצמו שלא ישכח חובתו.
בעבר הייתי מונח יותר בסוגיא, אבל כתוב לגבי שלא יטול רימון במקום אתרוג שזה יכול להזיק שיבואו למסרך ולטעות. וייתכן שגם בבהמה שלא תשחט יטעו לחלק בין עוף לבהמה.

 

[יש קונה עולמו]

שמדובר כלפי האדם עצמו שלא ישכח חובתו.

לחץ כדי לכווץ...

ומאי שנא? ואדרבה רבים מדכרי אהדדי שבת יב: לגבי הטיית הנר קמז. לגבי סחיטה עירובין ג. לגבי עירוב וכו'.

לגבי שלא יטול רימון במקום אתרוג שזה יכול להזיק שיבואו למסרך ולטעות. וייתכן שגם בבהמה שלא תשחט יטעו לחלק בין עוף לבהמה.

לחץ כדי לכווץ...

אין לגזור גזירות מדעתנו כמ"ש הרא"ש בשבת
וגם על הרחבת גזירה הרבה פוס' כתבו שלא עושים ויש לחלק בין עוף שנוהגים בו כדין (לאתרוג מול רימון וכו') וממילא תשכח ובשלמא אם היו עושים בבהמה עצמה שחיטה לא נכונה כדי שלא תשכח אז היה מקום לדמות כנ"ל ולא כשגופים מחולקין ומה גם שאין לגזור כנ"ל.

ועוד יש לדון אם תלוי בסי' תרמט לגבי לולב יבש ויל"ע גם ברא"ש וראב"ד פ"ג (מסוכה סי' יד) אם גם יש לברך על פסול וכו' וצע"ק

 

[פנחס ע]

ואדרבה רבים מדכרי אהדדי

לחץ כדי לכווץ...

כשנמצא עם רבים אה"נ. אבל יש מצבים שנמצא לבד

אין לגזור גזירות מדעתנו כמ"ש הרא"ש בשבת
וגם על הרחבת גזירה הרבה פוס' כתבו שלא עושים ויש לחלק בין עוף שנוהגים בו כדין (לאתרוג מול רימון וכו') וממילא תשכח ובשלמא אם היו עושים בבהמה עצמה שחיטה לא נכונה כדי שלא תשכח אז היה מקום לדמות כנ"ל ולא כשגופים מחולקין ומה גם שאין לגזור כנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

כנ"ל למעלה שדיברנו בענין זה כמדומ'. ובכל אופן לא באנו לגזור כדלעיל אלא באו חכמי דורינו וכפי שהביאו פה מחכמי ספרד ר' אליהו בקשי דורון, וכן זכורני לפני כעשור מכתב מרנן פוסקי עדות ליטא בענין זה. וסה"כ חששו להתיר בצירוף טעם זה. ואינני מבין מש"כ שעושים בבהמה שחיטה לא נכונה, הרי אתה מחפש להתיר אבר מן החי וזה בהחלט כך. וגם שהרי רוב הסיכויים שמשום בל תשקצו ועוד סיבות חוקיות ימיתו הבהמות קודם ובהחלט יש לגזור לפי"ז. וכן לא זכיתי לירד לדעתו מה הכוונה גופים מוחלקים בענין זה

 

[יש קונה עולמו]

סה"כ חששו להתיר בצירוף טעם זה

לחץ כדי לכווץ...

עד שחוששים לעתיד יחששו להווה (בעיות שחיטה, עול הממון הרבה עבירות צער ועג"מ
שנוצרות מחמת הטיסות לחו"ל של חלק שלא עומדים בפיתוי וכידוע. ועוד)
ומה גם בשם חשש לא עולה וחזרנו ללעיל. ועוד, שא"כ נפל פיתא בבירא ואין נפק"מ
במה שהראשונים כתבו שאין לגזור כי תמיד יוכלו לאסור כחשש וסו"ס עושים זאת גזירה
וכמו שכתבת לעיל שיגיעו לידי מחלוקת.

כשנמצא עם רבים אה"נ. אבל יש מצבים שנמצא לבד

לחץ כדי לכווץ...

היום ע"פ רוב ככל מוגדר כרבים מדכרי ודו"ק

אתה מחפש להתיר אבר מן החי וזה בהחלט כך

לחץ כדי לכווץ...

לכא' תלוי במח' רש"י ותוס' בביצה כה. דפנ"ח אתו להכא ויש לדון אם כאן מוגדר כאבר מן ה"חי" וכו'
וממילא יש לחלק שלא דומה לכל בהמה אלא שם חדש עליו ובפרט שעושים זאת
עם פרסום חזק שמפקיע מרובא חשש שכחה.
ולמכתחילה דיברתי נקודתית על מה שהעלת בהשוואה וע"ז היתה תשובתי לעיל.

וגם שהרי רוב הסיכויים שמשום בל תשקצו ועוד סיבות חוקיות ימיתו הבהמות קודם ובהחלט יש לגזור לפי"ז.

לחץ כדי לכווץ...

אם מצד בל תשקצו אז בסוף לא יאכלו אותם דאל"כ לפ"ז יש לגזור על כל בהמה שאסור להרוג אותה בשום אופן
אלא מאי אית לך למימר שזה חלק מצורכי בנ"א
ודומיא דהרמ:א באה"ע סו"ס ה וליכא איסורא מצד צעב"ח
ולא מצד חשש שיבואו לאכול כי באמת לא אוכלים אלא משתמשים לצרכים אחרים.

ולגבי עוד סיבות חוקים מה יכול להיות? ואם נלך להשערה מסתמא גם עכשיו יש התערבות ונגזור כם כעת על כולם.

ולא הבנתי לשון לגזור אם היתה כפשוטה שאז חוזר הנ"ל אא"כ בכה"ג יודה כבודו שכן לגזור?