סה"כ חששו להתיר בצירוף טעם זה
עד שחוששים לעתיד יחששו להווה (בעיות שחיטה, עול הממון הרבה עבירות צער ועג"מ
שנוצרות מחמת הטיסות לחו"ל של חלק שלא עומדים בפיתוי וכידוע. ועוד)
ומה גם בשם חשש לא עולה וחזרנו ללעיל. ועוד, שא"כ נפל פיתא בבירא ואין נפק"מ
במה שהראשונים כתבו שאין לגזור כי תמיד יוכלו לאסור כחשש וסו"ס עושים זאת גזירה
וכמו שכתבת לעיל שיגיעו לידי מחלוקת.
כשנמצא עם רבים אה"נ. אבל יש מצבים שנמצא לבד
היום ע"פ רוב ככל מוגדר כרבים מדכרי ודו"ק
אתה מחפש להתיר אבר מן החי וזה בהחלט כך
לכא' תלוי במח' רש"י ותוס' בביצה כה. דפנ"ח אתו להכא ויש לדון אם כאן מוגדר כאבר מן ה"חי" וכו'
וממילא יש לחלק שלא דומה לכל בהמה אלא שם חדש עליו ובפרט שעושים זאת
עם פרסום חזק שמפקיע מרובא חשש שכחה.
ולמכתחילה דיברתי נקודתית על מה שהעלת בהשוואה וע"ז היתה תשובתי לעיל.
וגם שהרי רוב הסיכויים שמשום בל תשקצו ועוד סיבות חוקיות ימיתו הבהמות קודם ובהחלט יש לגזור לפי"ז.
אם מצד בל תשקצו אז בסוף לא יאכלו אותם דאל"כ לפ"ז יש לגזור על כל בהמה שאסור להרוג אותה בשום אופן
אלא מאי אית לך למימר שזה חלק מצורכי בנ"א
ודומיא דהרמ:א באה"ע סו"ס ה וליכא איסורא מצד צעב"ח
ולא מצד חשש שיבואו לאכול כי באמת לא אוכלים אלא משתמשים לצרכים אחרים.
ולגבי עוד סיבות חוקים מה יכול להיות? ואם נלך להשערה מסתמא גם עכשיו יש התערבות ונגזור כם כעת על כולם.
ולא הבנתי לשון לגזור אם היתה כפשוטה שאז חוזר הנ"ל אא"כ בכה"ג יודה כבודו שכן לגזור?