באשכול זה נאסוף מילים או ביטויים שמשמעותם בלשון התורה והמקרא או בלשון חכמים שונה ממשמעותם בלשון בני אדם כיום [חשוב להדגיש! חלק גדול מהשינויים הם של יוצרי השפה העברית אבל טעויותיהם השתרבבו גם לבתי המדרש, אבל ישנם שינויים שנתהוו במשך הדורות עוד קודם יסוד השפה העברית].
אפשר לחלק את הענין לשלשה...
נתקשיתי במה שבנ''י נכנסו לברית ואלה ושבועה לקבלת התורה בהר גריזים והר עיבל, והלא בני גד ובני ראובן וחצי מנשה הלא לא עברו לא''י, ורק ארבעים אלף איש חלוצי צבא עברו את הירדן להלחם עם אחיהם, ונמצא שלא כולם היה בשעת מעשה, אטו נימא שלא נכנסו לברית, והלא מבואר בסוטה חשבון שעל כל מצוה ומצוה נתערבו בנ''י...
לשון הפסוק בטענת בני מנשה שבנות צלפחד ינשאו לאנשים אחרים משבט אחר ונגרעה נחלתן מנחלת אבותינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגורל נחלתינו יגרע, ואם יהיה היובל לבנ''י ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבותינו יגרע נחלתן, [לו ג-ד]
וצ''ב למה בפסוק ג' סיימו עוד הפעם ומגורל...
הרי עדיין אחרי הפיתרון שנמצא והותנה איתם
היה חשש שבני ישראל יגידו מצויין כלונו רוצים את החלק בעבר לירדן
הרי זה יותר פינוק
לא צריך לנדוד אם המשפחות באזורי לחימה
המבוגרים והילדים נשארים בטח וכו' ?
אריכות בתאור כל המסעות לפרטיהם על פניו משונה וגם קצת מיגעת ויסעו ויחנו ויסעו ויחנו שוב ושוב ושוב, וכבר פרש''י ממדרש תנחומא כמדומה משל למלך וכו'
ונראה עוד שבא להפקיע מההבנה השטחית שמסע בני ישראל במדבר היה כעונש נקמני ח''ו ולא היא אלא דרך תיקון ולימוד וחינוך כמו שיאריך משה בספר דברים.
וכאן רק תאר...
בפרשתנו, בפירוט מסעי בני ישראל, נאמר (במדבר לג, טו): "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי".
והנה, התורה מקפידה לציין במסעים תחנות שארעו בהן מאורעות היסטוריים ורוחניים משמעותיים, כגון חסרון המים ברפידים ("וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת", פסוק יד) או פטירת אהרן הכהן בהר...
"ובני קרח לא מתו" (כו, יא)
מבאר רש"י: "הם היו בעצה תחלה ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בלבם, לפיכך נתבצר להם מקום גבוה בגיהנם וישבו שם".
וצריך להבין: הרי מי שעושה תשובה הקב"ה מוחל לגמרי על העוונות שלו, וא"כ על מה נענשו בכלל?
נלמד על הציווי למשה להניח למשמרת את מטה אהרן בתוך קודש הקדשים, כדי שלא יערערו עוד על כהונת אהרן. בני ישראל פונים אל משה וחוששים שהם עלולים למות כאשר יקרבו אל הקודש, וה' ציוה שאהרן והלויים ישמרו על המקדש שלא יקרב זר לשם. כן נלמד על כ"ד מתנות שניתנו לכהנים, מקדשי קדשים וקדשים קלים ותרומות, אבל הם...
האור החיים התקשה בזה ותירץ כיון שהם כרתו בשליחות בני ישראל ושלוחו של אדם כמותו לכן התורה קוראת לזה שכאילו כל בני ישראל כרתו
והתקשתי הרי הם לא נשתלחו לכרות אשכול ולהביא את הפירות אלא רק לתור את הארץ והראיה שיהושע וכלב לא סחבו את הפירות, וגם אם נאמר שכן נשתלחו לכך הרי אין שליח לדבר עבירה והם לא...
גרשון ומררי:
על פי ציווי ה' למשה בתחילת הפרשה, נספרו בני גרשון, מגיל שלושים ועד חמישים, הבאים לעבודה במשכן, וסך מספרם הכולל היה: 2630 איש. והסך הכולל של מספר של בני מררי, מגיל שלושים ועד חמישים, היה: 3200.
כל בני לוי:
סך כל בני לוי, מגיל שלושים ועד חמישים, אשר נספרו על פי ה', על ידי משה ואהרן...
לעשות מלאכה (ד, ג).
שינה מהאמור בעבודת בני גרשון ובני מררי לעבוד עבודה ואמר לעשות מלאכה, העיר בזה שאין בכללות מעשה בני קהת עבודה, לצד שהארון הוא אדרבה נושא את נושאיו (במד"ר פ"ד) ואין עושין בו אלא מלאכה.
עוד נראה כי לצד שיש להם לעשות סדר נכון במשאם כשנושאים בכתף וכיוון ההליכה לצד כבוד ארון אלקים...
כתב בתוס' במנחות (צ"ה ע"א ד"ה שמע מיניה) שלא הלכו בני ישראל במדבר ביום השבת כדי שלא לילך מחוץ לתחום, ומשום איסור הוצאה, וז"ל: ועל כרחיך בשבת לא היו נוסעין, דאפילו לא היו תחומין מדאורייתא, לא היו יכולין ליסע משום איסור הוצאה, ואיסור מחמר, ע"ש.
מספר בני ישראל ששים רבוא או ששים רבוא ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
ויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים [א מו] ויל''ב למה לגבי דין רה''ר הדבר תלוי בשש מאות רבוא כמנין בנ''י שהיו במדבר, הלא היה שם יותר משש מאות רבוא, וזה לבד הלוים שלא התפקדו במנין זה, וראיתי ברש''ש עירובין...
ברש"י כתב שהמנין היה ע"י מחצית השקל
וברמב"ן כתב שמנאם ע"י שכל א' בא אל משה ואמר לו את שמו ויהיה לו בזה יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים.
והרלב"ג כתב שהמנין לא היה על האנשים אלא על שמות האנשים שהיו כתובים בכתב, ע"ש. וכ"כ העמק דבר כתב בפרשתן כל אחד הושיט שמו ושם שבטו, ואחר כך מנו הפתקות, אבל היה...
כיצד ניתן להסביר את התופעה המפעימה והבלתי טבעית מאז ימי ריש גלותא מרן הגרא"מ שך זיע"א שכל עיני העדה העומדים בראשם של בני התורה מאריכים ימיהם עד למאה שנים ומעלה [גם אם הם נקלעו בחו"ל או בעדה החרדית..], ולמצער, עד גיל צ' או קרוב לזה, וזאת כאשר תוחלת החיים הממוצעת בעשרות השנים האחרונות נשקה בקושי...