'הפסד מרובה' - יש לזה גדר?? (1 צופה)

[שיר חדש]

יצא לי, - בלא עיון בככלי הפסיקה, שהפוסקים נוהגים להקל ב'הפסד מרובה',
רק במקרים בהם הם מחמירים יותר משורת הדין.

השאלה, איך נקבע מהו הפסד מרובה.
מו"צ אחד אמר לי שברור שזה נגזר מהאדם, המקום והזמן.

האם נמצאו מקורות לאמות מידה בזה או כללים?

 

[מחכה]

מו"צ אחד אמר לי שברור שזה נגזר מהאדם, המקום והזמן

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי על מפוסקים.
ולכאו' משמע כן גם מתשובה בשו''ת שבסוף שו''ע הרב על מליחה.

 

[שיר חדש]

היה לי פעם רעיון, אולי זה נגזר גם לפי מאכל,
כלומר, אם כל המאכל יילך לפח, ואשאר רעב - גם אם הוא שווה שני שקל, הרי"ז הפסד מרובה.
לעומת זאת, גם אם זה בשר משובח ויקר - אולם יש עוד חמישה סוגים בבר - עליו להיזרק.

וכן לעניין כלי. - אם יחסית לכלי עצמו,יהיה עליו ליאבד לגמרי, חשיב 'הפסד מרובה'.

מה דעת מעכ"ת??

 

[אלחנן וינברג]

לא שייך בזה כללים כי זה לא נושא בעצם ההלכה. ובעצם השאלה היא הפוכה מהיכן זה מגיע הרי אם מותר מותר ואם אסור אסור.
התשובה היא שיש הבדל בין אם אתה בא ושואל בתור אחד שעומדות לפניו אפשרויות, וכאן אתה חייב להחמיר. לבין אם כרגע המצב שלך הוא שזה האפשרויות שלך, ורק אם אין שום צד שמותר אפשר 'להוציא' ממך ולחייב אותך נניח לזרוק את הסעודה של החתונה חצי שעה קודם (לקחתי דוגמה קיצונית כדי להבהיר).
כלומר העיקרון הוא כעין הדין שלא מוציאים ממוחזק אפי' ע''פ רוב. וככל שזו דעת יחיד שלא סמכו עליה, צריך להיות המצב שממש צריך להוציא מיד השואל מחמת הקושי שלו בענין כדי להגדיר שעה זו כשעה הדחק.

 

[שיר חדש]

לא שייך בזה כללים כי זה לא נושא בעצם ההלכה. ובעצם השאלה היא הפוכה מהיכן זה מגיע הרי אם מותר מותר ואם אסור אסור.
התשובה היא שיש הבדל בין אם אתה בא ושואל בתור אחד שעומדות לפניו אפשרויות, וכאן אתה חייב להחמיר. לבין אם כרגע המצב שלך הוא שזה האפשרויות שלך, ורק אם אין שום צד שמותר אפשר 'להוציא' ממך ולחייב אותך נניח לזרוק את הסעודה של החתונה חצי שעה קודם (לקחתי דוגמה קיצונית כדי להבהיר).
כלומר העיקרון הוא כעין הדין שלא מוציאים ממוחזק אפי' ע''פ רוב. וככל שזו דעת יחיד שלא סמכו עליה, צריך להיות המצב שממש צריך להוציא מיד השואל מחמת הקושי שלו בענין כדי להגדיר שעה זו כש

לחץ כדי לכווץ...

לא ממש הבנתי את ההגדרה שכתבת.
אולם פשוט כשמש לכל מעיין באו"ה - שהגדר הוא כזה:

אם ישנה שורת הדין. מקובלת! - כלומר מופיעה בשו"ע ברמ"א כיו"ב,
והגיע א' הפוסקים כגון ש"ך או ט"ז, ומסקנתם מטעמיהם שלהם היא להחמיר על פני שורה"ד.
כמעט תמיד יסייגו בסוף דבריהם - שבהפסד מרובה, ניתן להקל.

 

[נאמן]

כלומר, אם כל המאכל יילך לפח, ואשאר רעב - גם אם הוא שווה שני שקל, הרי"ז הפסד מרובה.

לחץ כדי לכווץ...

השאלה מה העיקר שישאר רעב או כי ילך לפח או כי אין לו עוד כזה דבר

 

[דבר היושר]

רק במקרים בהם הם מחמירים יותר משורת הדין.

לחץ כדי לכווץ...

יש לפקפק בזה טובא, דהלא בב"ב יז, ב התבאר בתוס' שהטעם דאילו אילן קדם - לא יקוץ, זהו לא בגלל ש'סמך בהיתר', אלא הואיל ויש הפסד מרובה, וכן נמי בב"ב כה, ב התבאר שגם אלי' דחכמים של המזיק להרחיק את עצמו, ויכול לכוף את בעל האילן שיקוץ את האילן, היינו טעמא הואיל ויש הפסד מרובה לקוצץ (ורבו השיטות שבכי האי הוזקק לשלם, ושיש דמיון רב בין סוגיות הרחק"נ לסוגיות דנזיקין, ועל כן לא ניתן להצהיר בבירור שדינא ד'הרחקת נזיקין' הוא נכנס תחת הגדר של "לפנים משורת הדין").

 

[שיר חדש]

"לפנים משורת הדין"

לחץ כדי לכווץ...

חלילה - לא זו כוונתי.

יש הבדל בין 'לפנים משורת הדין' - במחזיר אבידה למשל כאשר אינו חייב,
ל'שורת הדין' עליה דיברתי.
כאן לא מדובר במתחסד עם קונו, אלא הש"ך והט"ז מאריכים בראיות ברורות שלא כמו שהיקל השו"ע/רמ"א - מטעמיהם שלהם כמובן.
ומאחר וסוף סוף, כבר נקבע הדבר בשו"ע, מוסיפים הפוסקים בדר"עכ: במקום הפסד ניתן להקל.
ויש עימדי ראיות, - אם יהי' צורך, אעלם בל"נ.

 

[שמש מרפא]

מהגמרא במקום שנהגו מוכח שזה עניין יחסי, וגם ביצה יכולה להיות הפ"מ אם היא נפסדת לגמרי.

 

[מתקרב]

יצא לי, - בלא עיון בככלי הפסיקה, שהפוסקים נוהגים להקל ב'הפסד מרובה',
רק במקרים בהם הם מחמירים יותר משורת הדין.

השאלה, איך נקבע מהו הפסד מרובה.

לחץ כדי לכווץ...

אני לא יודע הלכה, אבל ראיתי בהקדמת הרמ"א לתורת חטאת דברים ברורים צרפתי וראה בויכוח מים חיים בהקדמתו ע"ז

 

[שיר חדש]

אני לא יודע הלכה, אבל ראיתי בהקדמת הרמ"א לתורת חטאת דברים ברורים צרפתי וראה בויכוח מים חיים בהקדמתו ע"ז

לחץ כדי לכווץ...

פלאי פלאים!!
ישר כוח גדול!