גדר

  1. נ

    חוקת מהו גדר התנאי של הזאת שלישי ושביעי

    הגמ' בקידושין דף סב. לגבי המחלוקת אי בעינן תנאי כפול או לא, ומק' הגמ' מהפסוק הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר, ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר, דבשלמא למ''ד דבעינן תנאי כפול שפיר, אבל למ''ד החולק דלא בעינן תנאי כפול לא הוצרך הכתוב לכפלו עיי''ש, ומבואר בגמ' חידוש גדול...
  2. י

    מראה מקומות גדר קידושין

    אם גדר הקידושין היינו שהאשה קנויה לבעל לזכויות האישות: בחי' ר' אברהם מן ההר (נדרים טו:) כתב "שהיא קנויה לו לתשמיש דכ' כי יקח", וכ"ה בשטמ"ק שם (נדרים טו: ד"ה שארה). וע' שו"ת מחנה חיים (ח"א סי' סה) שהאריך לבאר שקידושין היינו בעלות לענין תשמיש. [וז"ל בד"ה ונחזי "משעה שקידשה היא שלו ומה שאינו יכול...
  3. א

    בהר גדר עבד כנעני בקיום מצוות אינו כאשה

    כתב האגרות משה (או"ח ח"ו סי' ב') דכתב וז"ל: הנה ברור ופשוט לענ"ד שיש חלוק גדול בין אשה לעבד, אף ששוין לענין חיוב המצות שפטורין ממצות עשה שהזמן גרמן ומתלמוד תורה ומפריה ורביה, לענין אם יש בהו קיום מצוה כשמקיימין, דנשים הא מפורש בכמה דוכתי דיש לה קיום מצוה כשמקיימת וכו', אבל עבדים אין להם קדושת...
  4. א

    בהר גדר הלאו דלא תרדה בו בפרך

    גדר הלאו דלא תרדה בו בפרך א. רש"י - מלאכה שלא לצורך. ב. רמב"ם - (עבדים פ"א ה"ו) כתב עבודה שאין לה קצבה ועבודה שאינו צריך לה אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יתבטל, ג. ראב"ד (שם) - חכמים לא פירשו בו טעם קצבה ולא אמרו אלא שלא יאמר לו עד שאבוא והוא מתעכב לבא עד שיצטער. ד. יראים (סי' קצט [דפוס...
  5. א

    פסח שני גדר מצוות פסח שני

    "בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אותו על מצות ומררים יאכלהו" (ט' י"א). הנה שנינו (פסחים צ"ג ע"א) "ת"ר חייב כרת על הראשון וחייב כרת על השני דברי רבי רבי נתן אומר חייב כרת על הראשון ופטור על השני ר"ח בן עקביא אומר אף על הראשון אינו חייב כרת אא"כ לא עשה את השני, ואזדו לטעמייהו דתניא גר...
  6. א

    תזריע גדר הנגע קודם ראיית הכהן

    יש לחקור מה הוא גדר הנגע קודם שיראה הכהן. האם גם קודם הראייה הרי הנגע טמא אלא שצריך לראיית כהן בכדי שיחולו עליו דיני טומאה או שלא מיקרי כלל נגע טמא קודם ראיית כהן.
  7. א

    תזריע גדר בדד יישב במצורע (האם צריך לשבת בבדידות?)

    בדד ישב מחוץ למחנה - בגדר דין בדד ישב א. איסור המצורע ליישב בחברת אנשים הנה רש"י פירש שלא יהיו שאר טמאים יושבים עמו. ופירש הרא"ם דכוונת רש"י שצריך ליישב לבדו. אמנם הביא הרא"ם דלפי הגירסא המובאת בתורת כהנים שלפנינו אפשר לפרש ב' פרושים א' דכוונת הפסוק לדין שילוח מן המחנות דדווקא המצורע נשלח...
  8. נ

    מתי זה "גדר" ומתי זה טעמא דקרא??

    מתי זה "גדר" ומתי זה טעמא דקרא?? מסתבר שזו קושייא שהיתה קשה לרבים וטובים ונשמרה בבטנם [אחרי שדיברתי ע"ז עם כמה אברכים], נשמח לתגובות.
  9. י

    גדר ההכרעה כצד אחד בספק

    יל"ע בכל ספק מה גדרו, שהרי בכל ספק יש שני צדדים, והתורה הדריכה את האדם כמו איזה צד להתנהג, וכשנוהג לפי צד אחד לכאו' אינו נוהג כמו האמת המוחלטת כיון שבמציאות יש גם צד שני, וא"כ אין הכרח שצד זה הוא הצד האמיתי. אך באמת, כאשר נדון כל צד לעצמו, הלא לפי צד זה הוא אמת, ורק כאשר במציאות לפנינו מצטרפים...
  10. א

    פסח, חודש ניסן בענין גדר החשש מחמץ ומנהג ישראל קדושים להדר בזה מאוד בדקדוק רב

    מה דעת חו"ר הפורום בזה הנה ידוע מנהג ישראל קדושים להדר מאוד שלא יהיה שום חשש קל של חמץ בבית ובמאכלים, וכבר כתב הרא"ש בפסחים פ"ג ס"ב וז"ל ...לפי שישראל קדושים הם וגוררין ומבערין כל חמץ הנמצא אפילו כל שהוא ואפילו אם נדבק בכותלי הבית... עכ"ל. ואף חיישינן אפי' למשהו חמץ וכמו שמבוא בשו"ע דחמץ אסור...
  11. י

    למה יש גדר של תלמוד תורה

    כדי לדעת מה מוגדר כתלמוד תורה נביט בפסוקים שמחייבים ללמוד תורה בדברים פרק ו וְזֹ֣את הַמִּצְוָ֗ה הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶ֖ם לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֑ם וכו' וְשָׁמַעְתָּ֤ יִשְׂרָאֵל֙ וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וכו' וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים...
  12. בגדר מצות משלוח מנות וביאור בחידוש הפסקי תשובה

    בגדר מצות משלוח מנות וביאור בחידוש הפסקי תשובה

    בספר פסקי תשובה (סימן ק"מ) רצה לחדש דבשולח מנות לאדם חשוב, יצא האדם חשוב במצות שילוח מנות, כיון דנותן האדם חשוב למשלח המנות הנאה ע"י שמקבל המנות ממנו, וכדאיתא בפ"ק דקידושין דבאדם חשוב כשנותן לו שווה פרוטה הו"ל כאילו קיבל ממנו שו"פ, ומהני לקנות בקידושין, ואף דבמצות משלוח מנות בעי הנאה דאכילה...
    • נדיב לב
    • מאמר
    • 5 דקות זמן קריאה
    • גדר מאמר לפורים משלוח מנות פסקי תשובה
    • הערות: 5
    • קטגוריה: פורים
  13. ש

    פורים מצוות "עד דלא ידע" - גדר "עד דלא ידע"

    שולחן ערוך ורמ"א תרצ"ה, ב: "חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו'" ויש אומרים: שאין צריך להשתכר, אלא ישתה יותר מלימודו וישן, ומתוך שישן, אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי" [והשינה, צריכה להיות כנראה, בפורים עצמו – מועדים וזמנים ב, ק"צ], וברש"י למגילה ז ע"א לבסומי – "ביין". וכן כתב הרמב"ם...
  14. א

    פורים גדר מצות מתנות לאביונים (צדקה או משהו אחר)

    יש לחקור מה הגדר של מצות מתנות לאביונים (ואכתוב בע"ה בקצרה את הצדדים) א. איתא בשיטה מקובצת בבבא מציעא (ע"ח ע"ב) דאין יום זה מדין צדקה בלבד, אלא מדין שמחה ומנות. ובביאור ענין השמחה- מצינו כמה ביאורים 1 מתוך דברי רבינו אפרים בבעל המאור והנמוק"י (ריש מגילה) נראה דהמצוה דמתנות לעניים הוה כדי שיהיה...
  15. ר

    גדר עם הארץ.

    הגמ' בגיטין סא. מביאה מח' רבי מאיר וחכמים בגדרי עם הארץ. לרבי מאיר זה מי שאינו אוכל חולין בטהרה. ולחכמים זה מי שאינו מעשר פירותיו. ולכאורה הנ"מ בין דאורייתא לדרבנן. כי מעשרות זה דאורייתא. ואכילת חולין בטהרה היא דרבנן. אמנם בסוטה כבר רואים שנח' שוב ר"מ וחכמים בענין מהו ע"ה ולפי ר"מ שה מי שאינו...
  16. ה

    מה המקור? גדר 'צורך גדול' לענין אמירה לנכרי

    גדר 'צורך גדול'\'הפסד מרובה' לדעת מרן הגרש"ז אויערבאך לענין אמירה לנכרי @קבוצה שבת שמעתי, שנקט שכל שזה מטריד אותו, ועי"ז מתמעט ב'עונג שבת' הרי"ז בכלל ההיתר לדעת הרמ"א בדעת העיטור, אשמח למקור בזה ? בתודה מראש
  17. ה

    ויחי בירך אותם כל כך ברכות עד גדר שאין ברכה למעלה ממנה

    ויברכם ביום ההוא לאמור וגו' (מח, כ). פירוש בירך אותם כל כך ברכות עד גדר שאין ברכה למעלה ממנה, עד שהכל אומרים בך ראוי לברך ישראל ואומרו וישם את אפרים וגו', פירוש באמצעות דיבור זה קבע מקום למעלה לצעיר קודם מנשה, כי מי הוא זה מבני ישראל אשר ישנה מטבע יעקב אבינו ויאמר לבנו ישימך אלהים כמנשה וכאפרים...
  18. ש

    'הפסד מרובה' - יש לזה גדר??

    יצא לי, - בלא עיון בככלי הפסיקה, שהפוסקים נוהגים להקל ב'הפסד מרובה', רק במקרים בהם הם מחמירים יותר משורת הדין. השאלה, איך נקבע מהו הפסד מרובה. מו"צ אחד אמר לי שברור שזה נגזר מהאדם, המקום והזמן. האם נמצאו מקורות לאמות מידה בזה או כללים?
  19. ד

    חנוכה גדר אמירת על הניסים

    בגמ' בשבת כד. דנו באמרית על הניסים בברכת המזון, והסיקו שם בזה"ל אינו מזכיר ואם בא להזכיר מזכיר, ופירש"י אינו צריך להזכיר, ולכאו' מלשון הגמ' נראה דבאמת אין ענין כלל להזכיר וילך אחר ראות ליבו, ועי' משנ"ב (רח,נט) דזהו רק מנהג, והטעם בזה נראה כי תקנת על הניסים היתה בגדר הודאה ופרסומי ניסא ולא בתור...
  20. מ

    גדר לגזרת הכתוב - האם אנו יכולים להגדיר?

    נתקלתי בדבריו של הגר"י ענגיל בספרו הנפלא "שבעים פנים לתורה", במש"כ בתירוץ י' גבי חיוב על אכילת כזית תוכ"ד אכילת פרס, שאע"פ שמדובר בחצי זית כל פעם התורה מחייבת, וא"א להגדיר שהתורה קבעה בכך שחשיב אכילת כזית בב"א (ולכן י"ל שאע"פ שהוי אכילה נפרדת של חצי זית ועוד ח"ז גזרה תורה לחייב בתוכ"ד אכ"פ)...
חזור
חלק עליון
✖ ❓