• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

אולפן חדת

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
171
תודות
758
נקודות
256
האם מישהו יודע לתת פרטים על מי מההכשרים או הפרטיים, מה עומס העבודה ומה קצב הבקרה בשחיטות.
דהיינו-
א. מספר שעות עבודה של השוחט ביממה.
ב. תפזורת ההפסקות ואורכם.
ג. קצב השחיטה.
ד. בדיקת סכין ע"י השוחט בכל כמה זמן.
ה. בדיקת סכין ע"י הבודק בכל כמה זמן.
 
לגבי הרבנות הראשית, מובא במאמר הרב משה כ"ץ מכושרות כדלהלן-
הנחיות הרבנות הראשית בנושא זה, מובאות בספר הנהלים, (בעמ' 15):

כל שוחט חייב לבוא למשחטה לפחות עם שלושה סכינים מוכנים ובדוקים. הרב יבדוק אותם לפני התחלת העבודה כשהם יבשים.

שעות עבודה של כל שוחט הן 6 שעות ביממה כולל ההפסקות. פעמיים בשבוע יאפשרו לשוחט לעבוד עד 9 שעות כולל ההפסקות רק לשחיטת כשר ומהדרין, אך לא לחלק.

לא ישחט השוחט ברציפות יותר מחצי שעה, ואח"כ ינוח חצי שעה.

קצב השחיטה לעופות שמשקלם עד 2.5 ק"ג יהיה:

ב'חלק' – 10 עופות לדקה לכל שוחט.

ב'כשר' וב'מהדרין' – 12 עופות לדקה לכל שוחט.

מהירות השחיטה תקבע לפי הנ"ל בהתאם למספר השוחטים העובדים בו זמנית.

ליד עמדת השוחט יהיה ברז עם מים.

על השוחט לבדוק את סכינו באמצע עבודתו כדלהלן:

ב'חלק' – כל 2 תאים כ-5 דקות (תלוי בכמות העופות בכל תא).

ב'במהדרין' – כל 3 תאים כ-8 דקות.

ב'כשר' – כל 4 תאים כ-10 דקות.

לפני כל יציאה לעמדת השחיטה חייב כל שוחט למסור את סכינו לבודק הסכינים כשהוא יבש.

כאשר השוחט חוזר ממשמרת שחיטה חייב למסור מיד את סכינו לבודק הסכינים.
צריך לדאוג לכך שבמשחטות הגדולות יהיה סדרן עבודה שאחד מתפקידיו לפקח שהרמפה תהיה תמיד נקייה, ויוודה שלא יוכלו להכניס עופות שאינם שחוטים כדין לליין המריטה.

כמו"כ יבדוק את הסכינים של השוחטים על הרמפה באמצע עבודתם לפי שיקול דעתו ויפקח על טיב השחיטה ועל חלוקה שווה של עבודה בין השוחטים.

ב'חלק' בודק הסכינים יבדוק את הסכינים של השוחטים על הרמפה במהלך השחיטה לפחות כל רבע שעה.

השחיטה תבוצע אך ורק במצב שהעוף ביד השוחט בלבד, והשוחט הוא שיניח את העוף לקנקן לאחר השחיטה.

יש משחטות רבות לעופות בהכשר רבנות, שקצב השחיטה בהן הוא שנים עשר עופות בדקה, ומעט משחטות שקצב השחיטה בהן הוא חמישה עשר עופות בדקה. גם יש משחטות שקצב השחיטה בהן הוא אף יותר מכך. במשחטות לעופות בהכשרי הבד"צים, קצב השחיטה נע בין תשע לשנים עשר עופות בדקה, והקצב משתנה בין בד"צ לבד"צ.

בכל המשחטות, השוחט מוסר את סכינו גם לפני שהוא עולה לרמפה לשחוט, וגם כשהוא יורד מהרמפה לנוח, ולהעמיד סכין בחדר השוחטים. לגבי ההקפדה על שאר העניינים השייכים לשחיטה, המוזכרים בנוהלי הרבנות הראשית, המצב משתנה ממשחטה למשחטה.
 
מצאתי כתוב-
תנאי סף של השוחטים - סמארטפונים - 'עדה' 'לנדא' ו'רובין' - מקפידים ע"ז, שאר הכשרויות - לא.
בדיקת סכינים - ב'עדה' - ב'חלק' - כל 5 דקות (ובנוסף בודקים את הסכינים שעל הרמפה כל רבע שעה), ב'מהדרין' - כל 8 דקות, ב'כשר' - כל 10 דקות, בנוסף בודקים את הסכינים שעל הרמפה כפי שיקול דעת הבודק.
כמה עופות לדקה - ה'עדה' - 10 (בגלאט עוף - 8/9 מבדיקה במקום) , 'קהילות' - 9. 'רבנות' - 18-21 וב'מהדרין' לא יותר מ-12. 'עטרה בני תורה' - 10-12.
 
מהרב י"ח גולדמן והרב דב זילברברג (שחיטה פרטית) שמעתי שאין להם (-לרבותיהם) הוראות מיוחדות לשוחטים (המאושרים) על קצב השחיטה, כי זה לא מדד לאיכות השחיטה, והכל תלוי במיומנות השוחט. כמו כן אין להם הוראות מיוחדות על כל כמה זמן לבדוק סכין, אלא זה רק שיקול של הפסד ממון.
מה שכן- הם מצריכים בדיקה ביבש.
 
בדיקת סכינים - ב'עדה' - ב'חלק' - כל 5 דקות (ובנוסף בודקים את הסכינים שעל הרמפה כל רבע שעה), ב'מהדרין' - כל 8 דקות, ב'כשר' - כל 10 דקות, בנוסף בודקים את הסכינים שעל הרמפה כפי שיקול דעת הבודק.
לא הבנתי בעדה יש ג' רמות?
היכן זה מצויין על האריזה?
מי מקבל את הכשר?
מה יש באולמות השמחה?
 
ביודעי קאמינא, יש הבדל גדול בין ההנחיות הרשמיות שמדברות על מצב אידיאלי, למצב בשטח הנתון לאילוצים בלי סוף. בסופו של דבר, שחיטה שלא תעמוד ברף מינימלי של תוצרת יומית, תקרוס כלכלית.
בפורום רשמי בו נוכחתי, סיפרו ראשי השגחה הנחשבת למוקפדת ומדוקדקת על הזמן שבו השוחט עומד על הרמפה, ועל כמות העופות הנשחטת ביום (שאי אפשר להחזיק שחיטה בפחות ממנה לפי מה שאמרו שם). חשוב לציין, שהסיבה שפירטו זאת לא עסקה בטיב ורמת ההשגחה, וכל דבריהם באו שם כמסל"ת.
הנתונים שאמרו, שונים - ולא לטובה - מהנתונים המתפרסמים.
ולמתעניינים, במחילה אין לי שום כוונה לספר באיזה הכשר מדובר.
 
יש עוד נתון ששמעתי וכדאי לברר:
ישנן שחיטות בהם השוחט משתכר לפי הספק, ובאחרות לפי זמן העבודה.
הרי אין לדמות שוחט המתחיל את מלאכתו בשעות הצהריים במזג אויר אביבי, לשוחט המתחיל לפנות בוקר של יום חורפי קפוא. [ולהזכיר: השוחטים עושים את מלאכתם בשטח פתוח בחצר המפעל.]
גם לא נוכל לדמות שוחט בשעה הראשונה לשוחט בשעה השישית ויותר ולעבודתו.
 
אינני יודע.
ישנם שחיטות שגם אם נמצא בהם סכין פגום, סומכים על ביטול, היות ויש לפחות שלשה שוחטים פעילים, ובשחיטות מסויימות גם כפול מזה ויותר.
ואטם מישהו יקנה את כל העופות האלו לשמחה, ויבשל את כולם ביחד?
(אני לא כ"כ בקי באו"ה, אבל לפי זכרוני זה בעיה)
 
לא הבנתי בעדה יש ג' רמות?
היכן זה מצויין על האריזה?
מי מקבל את הכשר?
מה יש באולמות השמחה?
צודק, זה טעות, ב"עדה" יש רק דרגה אחת. והכותב כנראה לקח את הדברים מההוראות של הרבנות והדביק זאת על ה"עדה".
 
הכשר הרב לנדא פרסם בשנים האחרונות שהוא משווק 2 סוגים של 'חלק' בבשר בהמה, האחת היא ברמה הגבוהה שנהג בה תמיד, והוא הנקרא בלשון הבודקים 'חלק רצפה' שהראה אין בה שום ריר ואפי' לא סירכה קלה שבקלות, והשניה הוא מה שבשאר הכשרים קורין 'חלק', ששם משתמשים בכל מיני הסברים ותירוצים ש'לא על זה מדובר', וניתוק כזה כשר גם לדעת הב"י ושאר כיוצ"ב. דומני שלראשון הוא קורא 'חלק' ולשני 'גלאט'.
הסיבה שעשה זאת פשוטה, שאין אפשרות לשרוד כלכלית אם ימכרו רק חלק רצפה, ואחר הכל לדעת הרמ"א כשר אפי' משמוש בסירכות.
 
בענין זה של 'חלק', יש באמת הבדלים די מבהילים באחוזים בין ההכשרים השונים.
לא יתכן שבהכשר אחד יצאו לפעמים רק 10% חלק (בעיני ראיתי), ובהכשר אחר יש קבוע 40-50% (!) חלק.
 
סיכום ביניים להערות הארות וביקורת-

עומס העבודה ותדירות הבקרה

משנה ברורה [סימן תר"ה סק"ב הלכות כפרות]​
ובמקום שמתקבצים הרבה ביחד ודוחקין זה את זה והשוחטים נעורים כל הלילה בפנים זעופים ואינם מרגישים בסכין מפני רוב העבודה. ויוכל לבוא לידי איסור נבילה טוב יותר לשחוט הכפרות יום או יומים קודם יוה"כ כי כל עשי"ת הוא זמן לכפרות [פמ"ג ע"ש]. או שיסבבו על ראשיהם במעות ותחשב להם לצדקה שלא יהיו נכשלין באיסור נבילה ח"ו.

[ומי שיכול ורוצה מן המובחר יקרא השוחט לביתו באשמורת הבוקר וכהיום המנהג בכמה מקומות שהשוחטין נעורים והולכין לבית כל אחד אחר חצות הלילה עד אור היום ולכן מן הנכון שישנו השוחטים מקודם כדי שלא יתעלפו. וכן צריכים להכין כמה סכינים בדוקים ובשעת שחיטה יראה לבדוק בכל פעם ולא יסמוך על מה שבדק תחילה. והנה אף כששוחט בבית בעה"ב הדרך הוא שבאים ג"כ מבע"ב הסמוכים ובפרט כששוחט בביתו באים הרבה שלוחים ביחד עם כפרות ומחמת שצריך לשחוט כפרות הרבה אין הזמן מספיק לבדוק בכונת הלב כדין י"ב בדיקות וקרוב הדבר שמחמת הנחיצה לא ידקדק היטב בבדיקה לכן העצה היעוצה שעכ"פ אחר שחיטת כל העופות של בעה"ב אחד יבדוק טרם ילך השליח עם העופות כדי שיתברר לו אם נמצא סכינו יפה שאסור לאכול קודם הבירור ואם נמצא פגום יטרוף כל העופות של בעה"ב זה]:


המצב במשחטות כהיום​

לכאורה, תנאי השחיטה היום במשחטות בעייתיים, לאור תיאורו של המשנה ברורה. הרב ברוך רושגולד, ראש מערכת כשרות העופות של 'פלייש', מתאר את מצב השחיטה היום:

אבל כיום שבבתי השחיטה הקטנים ביותר מובאים אלפי עופות לשחיטה בבת אחת ואפי' שהשוחט עולה לשחיטה לסירוגין למחצית השעה כלומר שוחט חצי שעה ונח חצי שעה הרי אפי' בשחיטות של ה'מהדרין' וה'חלק' הוא שוחט לכל הפחות כשלוש מאות עופות בחצי שעה זו וא"כ מי ערב לנו שהשוחט לא הסיח דעתו באמצע שחיטתו אפי' שתקף אגודל בכל פעם דהלוא ודאי שאינו מספיק רק שעיניו יראו דאם ליבו ומוחו בל עימו אזי אינו נחשב לראי' כלל, האם כל השוחטים אין להם דאגות או צרות רח"ל או חובות, אתמהה, עכ"ד.

בבדצי"ם יותר משתדלים לדקדק, וננסה להביא כאן תקנון ותמונת מצב במקומות שונים ע"פ ליקוטי שמועות (בלי אחריות כלל). יצויין כי התקנון הרישמי של הכשרויות מחמיר יותר, אך בפועל יש לחץ עבודה ולכן הנתונים כדלהלן:

א. רצף העבודה

בשחיטה רגילה (רבנות?) בפועל אין הגבלה על משך סדרת השחיטות וכל שוחט שוחט כמה שיוכל ולפעמים מגיע לשעה וחצי ברצף. ובשחיטה מהדרין (בדצי"ם?) מהלך השחיטה היא מקסימום חצי שעה והשוחט נח חצי שעה ומקפידים שהשוחט לא יעבוד לילה קודם ובמהלך היום כל שוחט מקבל שעה נוספת של מנוחה.
ב. קצב השחיטה

יש משחטות רבות לעופות בהכשר רבנות, שקצב השחיטה בהן הוא 12 עופות בדקה, ומעט משחטות שקצב השחיטה בהן הוא 15 עופות בדקה. גם יש משחטות שקצב השחיטה בהן הוא אף יותר מכך 18-21 לדקה.

במשחטות לעופות בהכשרי הבד"צים, קצב השחיטה נע בין 9-ל12 עופות בדקה, והקצב משתנה בין בד"צ לבד"צ. -'עטרה בני תורה' - 10-12. ה'עדה' - 10 (בגלאט עוף - 8/9 מבדיקה במקום) , 'קהילות' - 9.

בקר- הרבנות שוחטים 90 או 100 בשעה ואף יותר, לעומת הבדצים שזה בערך 60 בשעה.

ג. בודקי הסכינים

הבודק: בשחיטה רגילה (-רבנות?) אחד השוחטים הוא בודק, ובשחיטה מהדרין (-בדצי"ם?) רב המשחטה הוא בודק (צ"ל- יש ממונה מיוחד רק לבדיקת הסכינים). כי מטבע הדברים יד השוחט עייפה ורטובה.

ד. קצב בדיקת הסכינים

ה"עדה"- בדיקה רטובה של הסכינים. הנהגה שהונהגה לפני שנים רבות ע"י הגר"מ שטרנבוך, שכל 5 דקות בודקים את הסכינים ששחטו בהם ב-5 הדקות האחרונות. ב-5 דקות שוחטים כ-200 עופות, כי שאם מגלים שאילה של פגימה באחת הסכינים לא צריכים לפסול יותר מ-200 עופות כך שאין התירים של הפסד מרובה.

בדיקה זו היא בנוסף לבדיקה יבשה שנעשית אחת לחצי שעה, כשהסכינים יבשים ונקיים.
 
למודעי, שהתיאור שהביא הרב @אולפן חדת שליט"א מצייר את התנאים האופטמליים, אבל בפועל 'מעגלים פינות' גם בהכשרים מצויינים, כי אין סוף לאילוצים. לדוגמא, ההנחיה של שחיטה חצי שעה ומנוחה חצי שעה, לא בדיוק מתקיימת. (המנוחה המדוברת כוללת בדיקה ותיקונים קלים של הסכינים, והעברתם בביקורת הרב הבודק, כפי שמופיע בסוף התיאור הנ"ל.)
נוכחתי פעם שהרב הבודק מצא ריעותא בסכין, עצרו את הליין והורידו כ150 עופות. זה כן הפסד מרובה, כי כבר כך כדי להגיע למצב של רווחיות צריך שכל השלבים יפעלו בהצלחה בלי הפסקה, אבל ב"ה יש הכשרים שמוכנים לספוג את זה. נכון שמלכתחילה המחיר שלהם אינו מהזולים בשוק, אבל יש לזה כ"כ הרבה הצדקות.
ראיתי גם פעם שנמצא שהמשק אינו טוב ויש הרבה פגיעות בצומת הגידין, והשביתו את יום השחיטה, על חשבון הכשרות, לא על חשבון המשחטה כמובן. במערכות אחרות במצב כזה שוחטים לרמת כשרות נמוכה, לפעמים תחת שם גוף כשרות אחר, שם לא בודקים צומת הגידין בפתיחה אלא במראית העין מבחוץ (בקצב מהיר מאוד).
 
ובשחיטה מהדרין (בדצי"ם?)
בשחיטה רגילה (רבנות?)
לפי הבנתי, הכוונה פשוט ל'רבנות' הרגיל ו'רבנות מהדרין'.
יש"כ על המידע החשוב, האם קיים מידע גם על המשחטות הפרטיות? (ובכללן 'השחיטה' (בסגו"ל, מלרע)...)
 
לפי הבנתי, הכוונה פשוט ל'רבנות' הרגיל ו'רבנות מהדרין'.
אני באמת מסופק בזה, כי זה לקוח מקובץ הקרוי ע"ש הרב מחפוד המצו"ב, וקצת תימה שיידבר רק על הרבנות ולא על הבדצי"ם.

האם קיים מידע גם על המשחטות הפרטיות? (ובכללן 'השחיטה' (בסגו"ל, מלרע)...)
כרגע רק מה שלעיל שלב 4#
 

קבצים מצורפים

דברתי היום עם אחד מרבני הכשרויות הבקי בענף, וחידש לי שהרבה הכשרים לבקשת השוחטים מאריכים את הזמן על הרמפה ובמקביל מאריכים את זמן ההפסקה, למשל 40-40. לדבריו, כך נשאר לשוחט משהו מההפסקה הזו כדי לנוח. (תחשבו, להעמיד סכין, להתנקות, ללכת לנילוס אם צריך, לשתות משהו, וכבר נגמרה ההפסקה...)
 
פעם שמעתי ממנהל משחטה גדולה של הרבנות, (הוא עצמו אינו נודע בשחיטה שלהם...)
שמעבר לכל הנ"ל, שזה דברים חשובים ומוכרחים,
יש פרמטר חשוב מאד שנוגע לאיכות השחיטה ולרמתה:
המציאות היא שכל שוחט עומד משמרת שלמה, יחד עם ערבי לצידו, שמגיש לו את העופות,
ומדובר כמובן בערבי בעל מנת משכל גבוהה מאד, שלרוב חכמתו הוא לא התאים אפי' להיות מבקר באקסטרה,
כי אם להגיש תרגולים לשחיטה במשך שעות רבות בכל יום...
ובהכשרים מסוימים, השוחט, מעבר להיותו יהודי, לא בהכרח שרמתו גבוהה בהרבה מההוא שלצידו...
כך שלא ימלט שיהיו שמה גם מריבות... עד כדי קללות וניבולי פה, ואפי' קצת מכות...
זה יכול להיות בין הערבים עצמם ויכול להיות בין השוחט לבין עוזרו.
ופה מגיע ההבדל הקריטי בין ההכשרים,
הכשר חזק זה הכשר שיודע לעצור את כל העבודה במפעל עד שמעיפים את הערבי הנ"ל, או מסדרים את הענינים.
ולעצור מפעל שלם, לא צריך להסביר מה דעת מנהל המפעל על צעד כזה,
ולכך אם המשגיח הראשי יודע שיש מאחוריו גוף כשרות חזק ואמיץ,
השחיטות כשרות לאין ערוך.
שונה מכך הכשרים פחותים, שהמצב המתואר משליך על כל האווירה ועל כל איכות השחיטה.
 
לא צריך להסביר מה דעת מנהל המפעל על צעד כזה,
מי יתן והגבירים החרדים ישקיעו בענף ייצור המזון, ואז האוכל שאנו אוכלים יהיה תוצר של אדם שמטריד אותו להאכיל כשר לא פחות ממה שמטריד אותו להרויח כסף, ובזה נחסוך הרבה שאלות ובעיות שנוצרות מחמת הלחץ של בעלי המפעלים שמטריד אותם להרויח כסף והכשרות היא רק היכי תימצי.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓