ראיתי מי שהעתיק מדברי
ר' אביגדור מילר - מתוך גליון תורה שבכתב השבוע:
וז"ל, יש מחנכים השואלים, כאשר לומדים חומש עם ילדים צעירים, אולי
כדאי להתמקד איתם בהבנת הפסוקים לפי 'פשוטו של מקרא', דהיינו
לפי הפשט שכתבו שאר מפרשי הפשט, במה שנראה יותר כפשט
הפשוט, במקום ללמוד עמם את פירוש רש"י.
והתשובה על כך היא: לא ולא! כבר מגיל צעיר יש לדעת שחומש
לומדים רק עם פירוש רש"י! בפרט אצל צעירים לימוד פירוש רש"י
הוא נחוץ מאד, כי רש"י מלמד אותם שהתורה היא לא רק פשט אלא
יש בה פנימיות ועומק רב. מי שמתרגל מצעירותו להבין שהתורה
היא רק פשטות הפסוקים, יהיה קשה מאוד להסביר לו בעתיד
שהתורה היא חכמה אלקית המלאה בסודות הטמונים מתחת לפני
השטח, עמוק עמוק עד אין חקר. הענין הזה יהפוך למלחמה תמידית
עבורו, ובראשו יתקיים מאבק פנימי בין הפשטות לפנימיות.
למשל, ילד יהודי שמתחיל חומש בראשית, לומד מיד ש"בראשית"
אין פירושו רק סתם "בתחילת", אלא גם "בשביל ישראל שנקראו
ראשית". הוא לומד שהקב"ה ברא את העולם עבור עם ישראל.
אמנם הוא עוד לא מבין מדוע זה כך – מדוע ברא הקב"ה את העולם
עבור עם ישראל, ואנו מצידנו איננו מקדישים זמן רב להסברים
פילוסופיים, אלא דואגים לקבע בדעתו את הידיעה הפשוטה הזו, בלי
להוסיף הסברים נוספים.
בשלב מאוחר יותר בחיים נוכיח לו שזה חייב להיות כך. נסביר לו
שהעולם לא נברא עבור כבשים ופרות, אלא עבור בני אדם, ולא עבור
סתם בני אדם, אלא עבור בני אדם טובים. ולא סתם עבור בני אדם
טובים, אלא עבור הטובים ביותר, בשביל התורה ובשביל ישראל.
אולם בתחילת הדרך איננו משקיעים בהרחבת נושאים אלו שהנפש
הצעירה עדיין אינה בשלה להעמיק בהם, אלא מזדרזים להחדיר בו
את הידיעות הנחוצות והמושגים הישרים, לפני שהגשמיות תשתלט
עליו וכל חייו יהיו מלאים בספקות.
בימינו יש כל מיני מוסדות חינוכיים הקוראים לעצמם 'מתוקנים',
ויותר נכון לקרוא להם 'מסוכנים', שמלמדים בתחילה רק את ה'פשט'
בלי פירוש רש"י. וזה אסון חינוכי, כי כבר מגיל צעיר יש לדעת
שהתורה כולה היא חכמה אלקית, והיא מלאה עומק וסודות טמירים,
וזו הדרך שבה אנו צריכים להתחיל בחינוך ילדינו, עכ"ל.
