ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
2,521
תודות
7,323
נקודות
477
תוכן מומלץ
2
ישעיהו מנחלת דן יצר פוסט חדש
הגאון החסיד מוילנא


והנה הנה זה בא
יום הלולא רבה
של מורנו ורבנו
מעמיד נתיבותינו
מקים עולה של תורה
מעמידה בדרך ישרה
מרחיק הפלפול והחידוד
מייקר הפשט החמוד
מחדש מצוות שנשתכחו
מקומם דרכי חז''ל שנטשטשו
משחזר פשוטו של מקרא
ומפרש הדרשות כחומר וצורה
מעניק חמה בקומתו הטמירה
מגביה שאיפות לכל בן תורה
אשרינו מה טוב חלקינו
ברוך הוא אלהינו
לא מאסנו ולא געלנו
וחכם הדורות העמידנו
 
יש פה קצת עיוות לענ"ד. הגאון לא סבר שכל אחד הוא בדרגת הגאון וללמוד לפי שיפוטו של מקרא בעיני עיוור. הוא מרום מעלתו, ומה שקיבל מרבותיו ואבותיו, והגה בתורה ברמה של הגר"א מוילנא הוא יכול היה לעשות כן.
ופוק חזי מה שעשה במלחמה על המחדשים בזמנו. (כולל פרומע דקדוקים כגון סכינים מושחזות וכדו') ובלי להכנס לאותה מחלוקת כלל.
יש בכך יותר משמינית שבשמינית שאפילו יבוא גדול דורינו וישווה עצמו לגאון מוילנא.
וכ"ש במקום שבודאי גדולים ממנו ראו וידעו והבינו שאפשר לפרש המקרא לפי מה שפשוט בעיניו של אברך חמוד בן דורינו ואעפ"כ לא הבינו כך, וזו ראיה שאין להבין כך.
 
יש פה קצת עיוות לענ"ד. הגאון לא סבר שכל אחד הוא בדרגת הגאון וללמוד לפי שיפוטו של מקרא בעיני עיוור. הוא מרום מעלתו, ומה שקיבל מרבותיו ואבותיו, והגה בתורה ברמה של הגר"א מוילנא הוא יכול היה לעשות כן.
למעשה הוא אמר כפי שמופיע בכתבי תלמידו שהמלמדים משבשים שמלמדים דרש במקום פשט ולא כדבריך שאחז שהוא רק דרך לעצמו.
ופוק חזי מה שעשה במלחמה על המחדשים בזמנו. (כולל פרומע דקדוקים כגון סכינים מושחזות וכדו'
לא נראה לי שזה היה מטעמו אלא מטעם שאר רבני הזמן
) ובלי להכנס לאותה מחלוקת כלל.
יש בכך יותר משמינית שבשמינית שאפילו יבוא גדול דורינו וישווה עצמו לגאון מוילנא.
לא משוה רק לומד מדבריו
וכ"ש במקום שבודאי גדולים ממנו ראו וידעו והבינו שאפשר לפרש המקרא לפי מה שפשוט בעיניו של אברך חמוד בן דורינו ואעפ"כ לא הבינו כך, וזו ראיה שאין להבין כך.
ברור שמי שסומך על גדולים אחרים אין עליו תלונה ואין זה שייך לאשכול זה שבא לדון על הסומכים על הגר''א
 
למעשה הוא אמר כפי שמופיע בכתבי תלמידו שהמלמדים משבשים שמלמדים דרש במקום פשט ולא כדבריך שאחז שהוא רק דרך לעצמו.
גם על החזו"א אמרת את זה, והוא כן כתב בפירוש שזה רק לעצמו. ומ"מ הסברא נותנת כך ולא כל דבר צריך להסביר... (לפחות לשיטתך שלא צריך מקורות...)
לא נראה לי שזה היה מטעמו אלא מטעם שאר רבני הזמן
לי כן נראה
לא משוה רק לומד מדבריו
היכן הגבול? צריך כתפיים רחבות!
ברור שמי שסומך על גדולים אחרים אין עליו תלונה ואין זה שייך לאשכול זה שבא לדון על הסומכים על הגר''א
אני צריך להסביר מה שאמרתי? הבהרתי שאין זכות לאברך לחשוב באופן עצמאי אם רואים שגדולי הראשונים והאחרונים שהיו מספיק חכמים כדי להבין ש"פשוטו של ..." הוא כו"כ. וכמו שכ' בכתר ראש שהגר"א לא היה משנה גירסה(!) אא"כ היו לו מאות(!!!) ראיות.
 
אור פלא זרח ושקע
מעין רואים יוכלו שאתו
בער ודעך ועלה נתעלה
בסערה השמימה
ולעין עדתו
מאום לא יוותר
אך רסיסי דרכו
כאשר נדמתה
מבעד מסווה גאונותו

מדורה איומה אשר האירה כנר החופש בסדקים
ושמש מרפא אשר העניקה מאורה לחשכת אבי כוכבים
ולמה תבקשו להציעה במלים מועטות והביע דרכה בשברים
לאורו אנו מהלכים אור אשר יכה בסנוורים בני אפילה
ויגל תעלומות ורזים קדמונים לעם קודש בני סגולה

ותלמידו מוהר"ח לא בדרכך נתהלך
צעד לו בדרכו במסילה העולה ושם רבו על לשונו ותורתו חבוקה ודבוקה
ועבר השבעים ודבק באמת תלמידו של רבנו תלמיד למופת
 
נערך לאחרונה:
עוד אקשה לשאול במה נתקדש שם רבנו אם לא בקריאת מקודש מקודש של כל ישראל ובמה נתעלה ונתייקר שמו אם לא הודיעונו כך רבותינו והם אשר קבלוהו במידת מה ודרכו של הגר"א יש בה רובדים שונים וגוונים רבים בהם יכולה היא להיתפס ולא רק במקוריות תלמודית שלא לומר מקראית גרידא לכה נא אצל הלמדנים הגדולים שבדור ויחווך הכיצד הגר"א הוא שפיץ הלומדס וכאשר נלכה אנחנו אצל רעיך ובני לוויתך יכונו על קדקדנו הכיצד אונסים אנו את דברי הגר"א ומוציאים אותם אנו מפשטותם וכללו של דבר כי דרך הגר"א כמו כל דרכו של חכם באובנתא דליבא תליא אין היא מצויה בתגרנים הצווחים על מרכולתם פרש היטב ואינה בשלטי סוחרים מוצנעת היא בלבן של חכמים בלבד ותחיית הגר"א תהיה כד יקיצו רבים מישני עפר ועתה אין לנו כי אם את אשר יש בידינו
ופשפשתי היטב במשכנות ממשיכי הגר"א ומלבד המשך סגנון לא ראיתי דבר ובלבבם רחוקים הם עוד יותר מת"ח העומלים על תורת הגר"א כאשר ניגשים הם כלכל קטע אחר ועמלים להבינו כדבעי
 
גם על החזו"א אמרת את זה, והוא כן כתב בפירוש שזה רק לעצמו. ומ"מ הסברא נותנת כך ולא כל דבר צריך להסביר... (לפחות לשיטתך שלא צריך מקורות...)

לי כן נראה

היכן הגבול? צריך כתפיים רחבות!

אני צריך להסביר מה שאמרתי? הבהרתי שאין זכות לאברך לחשוב באופן עצמאי אם רואים שגדולי הראשונים והאחרונים שהיו מספיק חכמים כדי להבין ש"פשוטו של ..." הוא כו"כ.
רוב הפשטות כבר כתבום ראשונים כמו רמב''ן רשב''ם חזקוני רא''ש אבן עזרא
וכמו שכ' בכתר ראש שהגר"א לא היה משנה גירסה(!) אא"כ היו לו מאות(!!!) ראיות.
מה קשור לכאן, לא מדובר על שינוי גי' אלא על פ' המקראות כפשוטם שמוכח מיניה וביה
 
למעשה הוא אמר כפי שמופיע בכתבי תלמידו שהמלמדים משבשים שמלמדים דרש במקום פשט ולא כדבריך שאחז שהוא רק דרך לעצמו.
בהסכמת רבינו חיים הלוי זצ"ל לקונטרס "דרך החינוך" דעתו שצריך לפרש לתלמידים בלימוד המקרא הרבה מתורה שבע"פ שהם יסודי המקראות אשר בלעדן חסר לתלמיד כל העניין. ויסוד הלימוד הוא שיבין וידע מתוך התורה את האמור בה, בפשט הברור המתאים עם ההלכה:

1791195679133.png
1791195743815.png
 
בהסכמת רבינו חיים הלוי זצ"ל לקונטרס "דרך החינוך" דעתו שצריך לפרש לתלמידים בלימוד המקרא הרבה מתורה שבע"פ שהם יסודי המקראות אשר בלעדן חסר לתלמיד כל העניין. ויסוד הלימוד הוא שיבין וידע מתוך התורה את האמור בה, בפשט הברור המתאים עם ההלכה:

1791195679133.png
1791195743815.png
גברא אגברא קרמית?
 
...ופשפשתי היטב במשכנות ממשיכי הגר"א ומלבד המשך סגנון לא ראיתי דבר ובלבבם רחוקים הם עוד יותר מת"ח העומלים על תורת הגר"א כאשר ניגשים הם כלכל קטע אחר ועמלים להבינו כדבעי
הועתק מאשכול אחר
...
הגר"א למד את הסוגיא בעמקות מדהימה עם שליטה מוחלטת בהו"א ובמסקנא ובחישוב לוגי של הוכחות מתוך חשבון של כל הנאמר, ומתוך כך הוציא דינים העולים עד כדי שכמעט כל דין המובא בשו"ע מצא לו מקור מוכרח בסוגיא עצמה, אף שמקור השו"ע הוא מהראשונים שדעתם לא היתה בהכרח מהחישוב ההוא, אלא מסברא או הכרח של סתירה ממקום אחר וע"כ חילקו, ועכ"פ אף בדברים שלא התפרשו בהדיא במקום אחר האיר לן הגר"א בביאורו הוכחות המוכרחות שבחישוב עיוני נגלה, וכך היה בכל התורה כולה.

ומה כואב הלב שיש שמדמים לילך בשיטתו, ועיקר מה שנלקח בדרך הלימוד הוא כביכול הפשטות [למעט הפלפול] והגירסא, ונשכח העמל בעיון התורה כהנ"ל לחשב בריכוז מוחלט את הסוגיא ולרדת בשימת לב והתבוננות מעמיקה בסברא ישרה היוצא מהסוגיא, וכמו שמוכח מתלמידיו ובמיוחד מתלמיד תלמידו בעל הנחלת דוד.
 
קשה להניח שהגר"ח נחלק עם הגר"א בדבר יסודי שכזה.
סביר יותר לומר שבכל מה שנוגע לדרך הלימוד לתלמידים סבר גם הגר"א כמו הגר"ח שהלימוד צריך להיות מבוסס על דרשות חז"ל בתורה שבע"פ.
אלא שיש להכיר בכך שקיים גם מושג של פשוטו של מקרא, ולא שזהו עיקר סדר הלימוד שצריך להקנות לתלמידים.
 
סביר יותר לומר שבכל מה שנוגע לדרך הלימוד לתלמידים סבר גם הגר"א כמו הגר"ח שהלימוד צריך להיות מבוסס על דרשות חז"ל בתורה שבע"פ.
מה נעשה שהוא כותב בפרוש לא כך ?
כרגע אין הלשון לפני אבל זה בערך כך ''שהכול בגלל שמלמדים הדרשות במקום הפשט שמבלבל התלמידים''
וכך זה במציאות בלימוד הילדים כמו שנוכח לדעת מי שמתעסק בזה למעשה שמאוד מבלבל
 
מה נעשה שהוא כותב בפרוש לא כך ?
כרגע אין הלשון לפני אבל זה בערך כך ''שהכול בגלל שמלמדים הדרשות במקום הפשט שמבלבל התלמידים''
וכך זה במציאות בלימוד הילדים כמו שנוכח לדעת מי שמתעסק בזה למעשה שמאוד מבלבל

לא מכיר את הציטוט שלך, מה מקורו? (כוונת הגר"א שלימוד ע"פ רש"י מבלבל את התלמידים?)
באמת מחבר הקונטרס "דרך החינוך" מתווכח עם הגר"ח וכותב ששיטתו אינה מתאימה לילדים רכים:
1791201279039.png

ויש לציין לדברי הגר"א הידועים באדרת אליהו תחילת משפטים:

או אל המזוזה. פשטא דקרא גם המזוזה כשרה אבל הלכה עוקרת את המקרא וכן ברובה של פרשה זו וכן בכמה פרשיות שבתורה והן מגדולת תורתנו שבע"פ שהיא הל"מ והיא מתהפכת כחומר חותם חוץ המצות שבאו במנצפ"ך שהם מישרים וכמ"ש (מכות כ"ב ע"ב) כמה טפשאי אינשי דקיימי מקמי ס"ת כו' ואתו רבנן כו' וכן בפיגול ורוב התורה ע"כ צריך שידע פשוטו של תורה שידע החותם. וכן במרצע. ואמרו דה"ה לכ"ד כמ"ש ר"י כו' (קדושין כ"א ע"ב): לעלם. משמע לעולם ממש. רק שבפ' היובל אמרה תורה שהיא מוציאה כל הנמכר לעולם וביארה תורה פ' היובל בפ' מיוחדת על הכל:
 
אלפי מנשה לרבי מנשה מאיליה (לח:) ''בדורותינו זה מצוי מאוד הטעות הזה שמחמת שנמשכו בכל אחר הדרש לא נתנו לב לפשטי הדברים כמו ששמעתי מפה קדוש הגאון המפורסם מו''ה אליהו זלה''ה.
ר' פנחס תלמיד הגר''א (פורסם ב'בשדי חמד' תשרי חשון תשמ''א עמוד 61) ''בזה נואלו בני עמנו שע''י המדרשות אינם יודעים המקרא ואינם בקיאים בו ויותר קרוב תשאלהו איזה פסוק ויאמר לך הדרש ולא ידע ולא יבין הפשט... והכול בשביל הדרשות שמבלבלים אותו''
 
ראיתי מי שהעתיק מדברי
ר' אביגדור מילר - מתוך גליון תורה שבכתב השבוע:

וז"ל, יש מחנכים השואלים, כאשר לומדים חומש עם ילדים צעירים, אולי
כדאי להתמקד איתם בהבנת הפסוקים לפי 'פשוטו של מקרא'
, דהיינו
לפי הפשט שכתבו שאר מפרשי הפשט, במה שנראה יותר כפשט
הפשוט, במקום ללמוד עמם את פירוש רש"י.
והתשובה על כך היא: לא ולא! כבר מגיל צעיר יש לדעת שחומש
לומדים רק עם פירוש רש"י!
בפרט אצל צעירים לימוד פירוש רש"י
הוא נחוץ מאד, כי רש"י מלמד אותם שהתורה היא לא רק פשט אלא
יש בה פנימיות ועומק רב. מי שמתרגל מצעירותו להבין שהתורה
היא רק פשטות הפסוקים, יהיה קשה מאוד להסביר לו בעתיד
שהתורה היא חכמה אלקית המלאה בסודות הטמונים מתחת לפני
השטח, עמוק עמוק עד אין חקר. הענין הזה יהפוך למלחמה תמידית
עבורו, ובראשו יתקיים מאבק פנימי בין הפשטות לפנימיות.

למשל, ילד יהודי שמתחיל חומש בראשית, לומד מיד ש"בראשית"
אין פירושו רק סתם "בתחילת", אלא גם "בשביל ישראל שנקראו
ראשית". הוא לומד שהקב"ה ברא את העולם עבור עם ישראל.

אמנם הוא עוד לא מבין מדוע זה כך – מדוע ברא הקב"ה את העולם
עבור עם ישראל, ואנו מצידנו איננו מקדישים זמן רב להסברים
פילוסופיים, אלא דואגים לקבע בדעתו את הידיעה הפשוטה הזו, בלי
להוסיף הסברים נוספים.

בשלב מאוחר יותר בחיים נוכיח לו שזה חייב להיות כך. נסביר לו
שהעולם לא נברא עבור כבשים ופרות, אלא עבור בני אדם, ולא עבור
סתם בני אדם, אלא עבור בני אדם טובים. ולא סתם עבור בני אדם
טובים, אלא עבור הטובים ביותר, בשביל התורה ובשביל ישראל.

אולם בתחילת הדרך איננו משקיעים בהרחבת נושאים אלו שהנפש
הצעירה עדיין אינה בשלה להעמיק בהם, אלא מזדרזים להחדיר בו
את הידיעות הנחוצות והמושגים הישרים, לפני שהגשמיות תשתלט
עליו וכל חייו יהיו מלאים בספקות.


בימינו יש כל מיני מוסדות חינוכיים הקוראים לעצמם 'מתוקנים',
ויותר נכון לקרוא להם 'מסוכנים', שמלמדים בתחילה רק את ה'פשט'
בלי פירוש רש"י. וזה אסון חינוכי, כי כבר מגיל צעיר יש לדעת
שהתורה כולה היא חכמה אלקית, והיא מלאה עומק וסודות טמירים,
וזו הדרך שבה אנו צריכים להתחיל בחינוך ילדינו, עכ"ל.
 
מנסיוני הדל ומהתבוננותי במציאות אצל מבוגרים הדבר גורם לנתק מהתורה ולהרגשה שהיא לא בשבילנו ואין לנו חיבור אמיתי אתה ולא לרוממות הנזכרת.
 
אלפי מנשה לרבי מנשה מאיליה (לח:) ''בדורותינו זה מצוי מאוד הטעות הזה שמחמת שנמשכו בכל אחר הדרש לא נתנו לב לפשטי הדברים כמו ששמעתי מפה קדוש הגאון המפורסם מו''ה אליהו זלה''ה.
אין כאן שום המלצה לבטל את הדרש בלימוד התלמידים, מלבד כך שצריך לתת את הלב גם לפשטי הדברים:
1791206052337.png
 
אין כאן שום המלצה לבטל את הדרש בלימוד התלמידים, מלבד כך שצריך לתת את הלב גם לפשטי הדברים:
1791206052337.png
אבל יש כאן ממש חפיפה לדברי
מקים עולה של תורה
מעמידה בדרך ישרה
מרחיק הפלפול והחידוד
מייקר הפשט החמוד
 
מנסיוני הדל ומהתבוננותי במציאות אצל מבוגרים הדבר גורם לנתק מהתורה ולהרגשה שהיא לא בשבילנו ואין לנו חיבור אמיתי אתה ולא לרוממות הנזכרת.
נקח לדוגמא את הפסוק "בהעלותך את הנרות", היעלה על הדעת לפרש אותו לילדים רק ע"פ דרכו של הרב "אלפי מנשה", ולוותר כליל על פירושו של רש"י? ואם נלמד את שני הפירושים הרי נכביד פי כמה על התלמידים.


1791207299904.png
1791207341060.png
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓