- הודעות
- 213
- תודות
- 612
- נקודות
- 96
מי שרואה אור דלוק בבית הכנסת לחינם כגון בשעה מאוחרת בלילה, האם מצווה לילך לכבותו מדין השבת אבידה?
שהרי יש כאן הפסד כספי לבית הכנסת.
שהרי יש כאן הפסד כספי לבית הכנסת.
-
אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
קריאת תהילים | כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
- מתחיל חוט יושב בישיבה
- תאריך התחלה
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,739
- תודות
- 17,129
- נקודות
- 655
אם לא הודלק במכוון, מה הצד שאין כאן השבת אבידה לכבות?
- הודעות
- 2,367
- תודות
- 7,021
- נקודות
- 477
שמעתי שפעולת הכיבוי היא צורכת יותר חשמל מזמן ממושך שדולק...
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 2,367
- תודות
- 7,021
- נקודות
- 477
רק כשנמצאים שם
אמרינן בגמ' כי ביתו
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,739
- תודות
- 17,129
- נקודות
- 655
יודעני שיש בתי כנסיות שבהם הנהיגו במכוון להשאיר את האור דולק בבית הכנסת במשך כל שעות היום, וע"ז רימזתי בקצרה בדבריי
אך אם בבית כנסת זה מקפידים לכבות את האור בשעה שאיש אינו נמצא שם, אלא שמחמת מקרה שקרה לא כובה האור.
לכאו' אין בטיעון של 'כבוד בית הכנסת' להפקיע מדין השבת אבידה ולהשאיר את האור דולק.
- הודעות
- 2,367
- תודות
- 7,021
- נקודות
- 477
ועדיין תיבעי לך בלילה
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,739
- תודות
- 17,129
- נקודות
- 655
עביד איניש דקרי לכ"ד שעות, יומא.
גם אצלנו נהוג כך,
ועדין גם אם יודע שלא נהוג כך באותו ביה"כ יתכן מאוד שישנה סיבה שהיום האור דולק וכך מסתבר,
לפני שנים היה בחור שבדרכו מהישיבה (קטנה...) היה מקפיד לכבות את האורות בכל הבתי כנסת
ושאל על זה את הגר"ח קנייבסקי זצ"ל ואת הגר"נ קרליץ זצ"ל ושניהם אמרו לו שלא צריך וכל אחד מטעם אחר ואנני זוכר את הטעמים
(פורסם בזמנו בקו התורה ותענוגיה)
אבל בעצם השאלה היא על דבר שהוא ספק אבדה או שהוא הונח שם בכוונה,
ונראה לי שזה הנידון בגמ' של ספק הינוח?
כך נראה לי
- הודעות
- 2,367
- תודות
- 7,021
- נקודות
- 477
לא בהקשר למנהג זה
שהרי אין טעם בדבר אם לא ממה שכתבתי
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,739
- תודות
- 17,129
- נקודות
- 655
זוהי דעתו של מר.
ויתכן שהוא הצודק, אם כי, הדיון בשאלה זו אינה מענין אשכול זה.
אך עם דעת הציבור (או עכ"פ הגבאים), שרצונם שידלק האור בבית כנסת זה בכל שעות היממה, גם אם אין בזה טעם, בוודאי שאין כל הצדקה לכפות עליהם לכבות את האור, ועל אחת כמה וכמה שאין בזה חיוב או מצות השבת אבידה לכבות.
איני יודע מדוע מניח מר, שכך מסתבר.
ולכאו', ברוב בתי הכנסיות מסתבר יותר לומר שהאחרון יצא, מחמת שכחה או מחמת אי התמצאות, לא נתן לבו לכיבוי האור.
וישנם בתי כנסיות בהם תלויה מודעה המבקשת מאחרון הלומדים לכבות את האור, ובהם בוודאי שלא סביר לתלות כדברי מר.
ואכתי תיבעי לך במזגן שנשאר דולק בשגגה בבית הכנסת, שבו לכאו' לא שייך טעם זה.
אמנם יתכן שכוונת הרב @יושב בישיבה היתה לדון אף מחמת הטעמים הנ"ל
- הודעות
- 213
- תודות
- 612
- נקודות
- 96
תוספת: ממש לא התכוונתי להסתפק בגלל ה'היכי תמצי' שנאמרו כאן אם ניחא להו וכו' או לא.
דברתי על אופן שבית הכנסת רוצה בכיבוי האור או כפי שאמרו כאן דוגמא של מזגן הדולק.
כוונתי לגוף הנידון אם בכלל מצות השבת אבידה למנוע חיוב ממון מאדם.
ומה שהביאני להסתפק בזה, הם דברי רעק"א בב"מ דף כב: וזה לשונו:
יש לדון ראובן שהיה שומר של נכרי וקבל עליו אחריות שמירה ונאבד ממנו המפץ היה נלענ"ד שיש על המוצאו חיוב השבה אף לגוף החפץ של נכרי מ"מ הוא מציל הישראל מן ההפסד שלא יצטרך לשלם לא מבעיא לר"ש דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי הוי החפץ ממון הישראל אלא אפי' לרבנן היינו שאין זה החפץ של השומר אבל מ"מ הוא מציל הנכסים של ראובן שלא יתחייבו לשלם כך היה נלענ"ד בסברא בפשיטות גמור.
אמנם חבירי ידידי הרב מו"ה ישראל נ"י מפקפק בדבר דמ"מ י"ל לרבנן דר"ש הך חפץ לא מקרי אבידת אחיך.
ועייש שהביא ראיה לדברי ידידו ונשאר בצ"ע לדינא.
מבואר שנסתפק רעק"א בישראל שקיבל אחריות על ממון עכו"ם ונאבד הממון דאין עליו מצות השבת אבידה כיון שגוף הממון הוא של העכו"ם, וצריך עיון דעל כל פנים יתחייב למנוע את ההפסד ממון של הישראל.
נערך לאחרונה:
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,739
- תודות
- 17,129
- נקודות
- 655
כפי העולה מדברי הרעק"א, וממה שצידד הרב @יושב בישיבה גרע וגרע, שכאן יש חפץ ישראל בעין, ומצוה להשיבו לבעליו.
- הודעות
- 7
- תודות
- 3
- נקודות
- 2
לגבי בית כנסת שהוא מיועד לציבור וכן הדרך שהציבור אחראי שלא ינזק, אך לגבי חבירו [כמצוין בתחילת האשכול] יל"ד בדעת בנ"א שבוודאי יש המעדיפים בחסרון מועט של כיבוי האור שלא כל אחד יבא ויעשה ברשותם כרצונו ודעתו אף אם זה ברצון להועיל וע"כ יל"ד אי שרי
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- Benjamin
- MMH
- א. ל
- א. ל.
- אבא אלפנדרי
- אבא ביתך
- אבא מרי בר פפא
- אבא תודה!
- אבא1
- אבוה דיוסף
- אבקש
- אבקשה
- אברהם ז.
- אברהם כהן
- אברהם כהן צדק
- אברך כמדרשו
- אברך מאחיסמך
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורים גדולים
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש אחד למטה אבותיו
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש ירושלים
- איתי13
- אל'יהו
- אלחנן וינברג
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו חזן
- אליהו חיים ג
- אליהו נחמן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אנשיל
- ארצישראל
- אשכול יוסף
- בדרך אפשר
- בדרך חדשה
- בטל ומבוטל
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן ציון
- בן תורה
- בני הלויים
- בעל החלום הזה
- בעל החלומות
- בפקודיך אשיחה
- בצלאל
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- בר לב.
- גברא זוטרא
- גיד הנשה
- גליציאני
- גלרשטיין
- גמח
- גרונים
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דור ודור
- דניאל ח.
- דעת ו
- ה'מבקש'
- האיש העברי
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הדף היומי
- ההוא
- הוגה דעות
- הושע
- החושב
- החפץ בחיים
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המשתוקק
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זיז שדי
- חד בתרי
- חד צורבא
- חוצניק
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיים לבני
- חיים של תורה ויראת שמים
- חיינו
- חכם באשי
- חמר גמל
- חן וחסד
- חנני
- חפץ לזכות אחרים
- חקר הלכה
- חשבון נפש
- חשמונאים
- טהרת הלב
- י הירשזאהן
- י"ג מידות
- יאר
- יאשע בער
- יהודה ב.
- יהודה בן שמואל
- יהודה יהודה
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יהושע בביאן
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יואל'יש
- יוסל שקדן
- יוסף ידידיה
- יוספח''א
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יושב ודורש
- יחזקאל דוד
- יין המשומר
- יישר כח
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק אלחנן זינגר
- יצחק ב.
- יצחק פ
- יצחקוב
- ישורון בן מלך
- ישיבישער קלאס
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל
- ישראל אדלר
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- כה עשו חכמינו
- כמעיין המתגבר
- כנישתא חדא לקירוב הגאולה
- ל.מ.
- לב טוב
- לוי מצפון
- לי נראה
- למאן
- מאיר כלפון
- מאירלה
- מביט
- מבקש דעת
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוליך ומביא
- מורינו הרב
- מחט
- מי האיש החפץ חיים
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממזרח שמש
- מנחה
- מנחם1
- מנחת חינוך
- מנסה להבין
- מראה מקום
- מרדכי זנגר
- משגיח כשרות ותיק
- משה אמת ותורתו אמת
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה6
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוירא
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נפשי תערוג
- נתן12
- נתנאל לב
- סימן טוב
- סנה בוער
- עבד להשי"ת
- עבדא דקב"ה
- עוזי ומגני
- עולמישע
- עומקה של הלכה
- עזרח
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עמך
- עפר ואפר
- ערגה לאורך
- פחות מנוסה
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרטי
- פרייליך
- פשוט כפשוטו
- פתיח
- צריך ביאור
- קבסתן
- קדוש אלול
- קדושה
- קהלת בניהו
- קול יוסף
- קורא ותיק
- קטנטן
- קרית מלך
- ר פלוני
- ר' משה
- ראם
- רב בת״ת
- רבי דוד
- רחמים
- רך בשנים ורך בחוכמה
- רעיון ומושג
- רפאל ממודיעין
- רשאי
- שוכן אהל
- שיל"ת
- שלו'
- שלום בר
- שלמה מולכו
- שלמה מרלר
- שמחה
- שמעון החסיד
- שמעון ולוי
- שמעון ק
- שמריהו בן יוסף
- תודעה יהודית
- תורת חסד
- תיבת גמא
- תכין לך הדרך
- תלמיד הרב
- תלמיד וחבר
- תנו רבנן
- תשב"ר