מתוך אמונה כי ארון הברית קבור במערה מתחת לאתר "גן הקבר" (Garden Tomb) בירושלים, השיג וייאט בסוף 1981 ובתחילת 1982 אישור לחפור פיר בשטח האתר. לאחר שגילה מערכת מערות, הוא טען כי מצא קורות עץ רקובות, עורות בעלי חיים עתיקים ו"שולחן מצופה זהב", אותו זיהה כשולחן לחם הפנים – חפץ שמקורו במקדש שלמה. בתוך המערה הוא הבחין בחומר שחור שנראה כאילו טפטף על אבן שטוחה שנבקעה לשניים. הוא חווה "הבנה מטלטלת" שלפיה החומר השחור הוא דמו של ישו, וכי ארון הברית נמצא מתחת לאבן הגדולה. כמו כן, הוא הבחין בחור בסלע בגן שמעל המערה, והעריך כי זהו המקום שבו ניצב הצלב של ישו. לפי השערתו, רעידת האדמה המוזכרת בבשורה על-פי מתי גרמה לסלע להיבקע, ובכך אפשרה לדמו של ישו להגיע אל ארון הברית שבמערה שמתחתיו. לאחר מכן הוא השתמש בקולונוסקופ כדי להאיר אל מתחת לסלע הבקוע; כשראה הבזקי זהב ועיטור כרכוב, ידע שראה את הארון. וייאט טען גם כי ראה חפצים דתיים נוספים, וכן את לוחות הברית שעליהם עשרת הדיברות ומגילות שתוכנן קריא בתוך הארון. בשל החלל הצר, הוא אמר שלא יכול היה להוציא אף אחד מהחפצים הללו; עם זאת, הוא נטל דגימות מהחומר השחור וצילם תמונות פולארויד מטושטשות לפני שחתם ואטם את החדר. הוא דיווח על מציאת ארון הברית לדן בהט, ארכיאולוג שעבד באגף העתיקות והמוזיאונים של ישראל. בהט סיפר כי וייאט לקח אותו לבור ושאל אותו אם הוא רואה את התיבה. בהט לא ראה דבר, אלא הבחין שמדובר בסך הכל בבור שבו השליכו הגננים את האשפה שלהם. וייאט, לעומת זאת, טען כי הופעל על בהט לחץ לשמור את התגלית בסוד כדי לשמור על הסדר הציבורי. וייאט חזר למקום מאוחר יותר עם ארכיאולוגים מקצועיים, אך עד אז החדר כבר קרס. וויאט טען כי החומר השחור התברר כדם אנושי בעל עשרים וארבעה כרומוזומים במקום ה-46 הרגילים: 23 כרומוזומים ממרי (מרים) וכרומוזום אחד מאלוהים. ג'ו זיאס, לשעבר אוצר הארכיאולוגיה והאנתרופולוגיה ברשות העתיקות, דיווח כי התבקש לבחון את טענותיו של וויאט על ידי שלושה כמרים אמריקאים, שחששו כי כספים מופנים מפרויקטים קהילתיים מקומיים אל הארגון שלו. זיאס פנה לוויאט וביקש עותק של דו"ח מעבדת ה-DNA וכן דגימת דם כדי לשחזר את הבדיקה. וויאט לא הגיב, למעט סירוב – על פי הדיווחים – לשוחח עם זיאס בטענה שהוא "כופר". לאחר מותו של וויאט, מימנו הארגונים "Wyatt Archaeological Research" ו-"Biblical Archaeology Foundation" חפירת בדיקה במערות שמתחת ל"גן הקבר" (Garden Tomb) בשנת 2005, בראשות הארכיאולוג יחיאל זלינגר. הממצאים הצביעו על כך שהאתר שימש במקור כמחצבה, ומאוחר יותר כמבנה מהתקופה הרומית. הממצאים כללו זכוכית, כלי חרס וחותם גליל מתקופת הברזל ומהתקופות ההלניסטית והביזנטית. ריצ'רד ריבס, נשיא "Wyatt Archaeological Research", הודה בקיומן של בעיות בטענותיו של וויאט לאור היעדר ראיות ועדים, וכן משום ש"מחקר שנערך לאחרונה חושף סתירות בלתי-מוסברות באותו תיאור".
