התשובה שאליה הייתה כוונתי:
משנה מסכת אהלות ב, א: "אלו מטמאין באהל המת וכזית מן המת וכזית נצל ומלוא תרווד רקב".
וכתב ר' עובדיה מברטנורא: "ואין מלוא תרוד רקב מטמא אלא מן המת שנקבר ערום בארון של שיש ומכוסה בכיסוי של שיש, עד שנודע בודאי שאין בו תערובת רקבון של בגד או של עץ או עפר אחר. אבל מת שנקבר בכסותו או בארון של עץ או בעפר, אין לו רקב".
א"כ, התשובה היא: מלא תרווד רקב מן המת, שדינו שמטמא באהל, אם נתערב בו מיעוט רקבון של בגד או עץ, אין לו דין רקב לטמא באהל.
הרי מיעוט שנפל לתוך רוב, מבטל את דין הרוב לגמרי.
יש עוד מקרה מעין זה [דומה לרקב, אבל לא רקב] שדינו ג"כ כנ"ל.
כרגע, אינני זוכר מהו.
אשמח שחו"ר הפורום שליט"א יזכירו לי.