אברהם

מבואר בגמ' ברכות שתפילות אבות תיקנום. אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית. ולכאורה קשה למה הוא לא תיקן קודם תפילת ערבית? כי היום הולך אחר הלילה. ויש ליישב כאן קודם הדיבור כאם לאחר הדיבור.

חזון עובדיה כה אמר ה' לאדום, מה ראה עובדיה להפרע מן אדום, אלא כשהיה אברהם מאכיל העוברים והשבים היה עשו הרשע עומד במארב וכשהיו יוצאין היה הורגן ושוללן ומשליכן במערה עד שמלא מהן מערות רבות, ואיזבל הרשעה כשגזרה שיהרגו נביאי ה' והחביא עובדיה מהם מאה וכלכלן והצילן מן המיתה, אמר הקב"ה יבא עובדיה שהציל...

היכן מצינו שאליעזר עבד אברהם היה צדיק?

הקשו האחרונים, כיצד קנה אברהם אבינו מעפרון את מערת המכפלה בקניין כסף, והרי פסק השו"ע (חו"מ סי' קצד ס"ב), "ישראל שלקח שדה מהעכו"ם ונתן דמים וקודם שיחזיק בה בא ישראל אחר והחזיק בה כדרך שמחזיקים בנכסי הגר, זכה אחרון". ותירץ החת"ס שהכסף יצר הפקר, וממילא אברהם זכה בזה בחזקה[1]. ויש ליישב עוד, דהנה...

הכתב סופר כותב ביאור במחלוקת התנאים אודות בתו של אברהם. וזה לשונו: הנה פלוגתא דתנאי בש"ס ב"ב [טז:] ובמדרש כאן, חד אמר שלא היה לו בת כל עיקר, וחד אמר בת היה לו ובכל שמה, וחד אמר בכל בגמטרי' בן. ונ"ל לפרש ולבאר, הנה כתב הרמב"ן שזאת היתה הברכה שלא היה לו בת, כי למי ישיא אותה, והיה צריך לדבק...

וישתחו אברהם לפני עם הארץ (כג יב) מגאוני הדור היו הידידים רבי אברהם גניחובסקי ורבי משה מרדכי שולזינגר זכר צדיקים לברכה. יום אחד יוצא רבי משה מרדכי משיעורו היומי ב'ירחי כלה' בני ברק ולעומתו מגיע רבי אברהם אשר בענוותנותו קד לפניו ומכופף את מלוא קומתו ארצה הוא כמעט משתחווה ומברך את רבי משה מרדכי...

בתורה מסופר, שאברהם אבינו, האמין בה' מעצמו, ואז ה' התגלה אליו וכו' וכו'. אך כתוב (נחמיה, טז, ז.) ואנו אומרים זאת בתפילה: "אתה ה' האלוקים אשר בחרת באברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך". ולכאו' זה הפוך שהרי אברהם הוא זה שבחר בה' ולפניו לא היה מי שהאמין בה', כמש"כ רש"י בפרשת וירא: וא"כ כיצד ניתן לומר...

בנדרים (י, ב) תנן, שהאומר שהחולין יהיו כאימרא נאסר כדין מתפיס בדבר הנדור. ותוס' (בפי' אחד) פירשו, ש"כאימרא" היינו שמתפיס באילו של אברהם אבינו. וכ"ה בירושלמי (שם פ"א ה"ג) "מהו כאימרה... ר"ש בן לקיש אמר כאילו של אברהם אבינו". וידוע להקשות, שלר' שמעון בזבחים (מה, א) אין איסור הנאה מדאורייתא בקדשי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל טוב אדוניו בידו (כד י) פירש רש"י שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו. והקשה הרא"ם איך עשה כן אברהם אבינו, והרי קיים את כל התורה כולה ואפילו עירובי תבשילין כדאיתא ביומא כח:, ואם כן איך העביר הנחלה מישמעאל ובני קטורה ונתנה ליצחק, הא אמרינן בכתובות נג. "שיננא לא תהוי בי...

לכאורה מסתבר שא''א בירך ברכה על השחיטה, ונמצא לכאורה דהו''ל ברכה לבטלה?

ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה מצאתי במדרש דלכך כ"ף זעירא דהוה כמו שאינה וקרי ולבתה שגם בתה מתה באותו יום [1], שבת היתה לאברהם אבינו כמו שדרשו חז"ל (ב"ב טז:) על וה' ברך את אברהם בכל, ואין מוקדם ומאוחר בתורה. [מנחה בלולה. ועי' ביריעות שלמה בשם מהר"ש מלובלין, ובהקדמה לשו"ת בנין שלמה בשם אביו, ובמדרש...

כותב המלבי"ם שלולא אברהם סר אז השגחת ה' מן העולם ונמסרה הנהגתם אל המערכת והטבע, ועל ידי אברהם שדבקה בו השגחת ה' התחילה ההנהגה ההשגחיית על כלל העולם, וכמ"ש חז"ל בחידתם שקודם א"א סלק הקב"ה שכינתו מכל הרקיעים ואברהם היה המתחיל להוריד את השכינה לארץ, ועי"ז נסתבב ג"כ משפט סדום וענשם שהיה השגחיי...

בפרשתן (י"ח, י"ז): "המכסה אני מאברהם וגו' למען ידעתיו אשר יצוה את בניו וגו' למען הביא ה' על אברהם את הדברים אשר דבר". ויש להקשות בזה, היאך חינך אברהם כזאת לבני ביתו, הרי אסור לעשות מצוה על מנת לקבל פרס, והוא כמבואר במשנה (אבות פ"א מ"ב): אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס, וי"ל.

קיי"ל שאין שוחטים על המזבח, וא"כ מדוע העלה אברהם את יצחק קודם שחיטתו. ובכלל משמע בכל הפרשה שעיקר הענין היה ה'עקידה', בעוד הציווי של הקב"ה לאברהם היה 'העלהו לעולה'. והן אמנם שהעקידה היא הדבר היחיד שנעשה, אולם עיקר הענין הוא מה שאברהם אבינו התכוון להעלות את יצחק בנו לעולה.

ויעקד את יצחק בנו הקשה המהרי"ל דיסקין (עה"ת) שלכאורה היה לאברהם לעקוד את יצחק לאחר שיעלה למזבח. ותירץ שכיון שנצטווה "והעלהו שם לעולה", היה צריך אברהם עצמו להעלותו, ובגמ' בשבת (צד, א) מבואר שאדם שנושא אדם ומוציאו בשבת פטור משום שחי נושא את עצמו, ובכפות נחשב שהמוציא נושא לבד וחייב, ולפי"ז אם יצחק...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' (יט כז) מכאן למדו בברכות כו: שאברהם אבינו תיקן תפילת שחרית, ואמרו שם שיצחק תיקן מנחה ויעקב תיקן ערבית. והקשה בספר מאה שערים (לרבי אליהו קפשאלי זצ"ל, מחכמי דורו של הב"י) שער צ', הרי היום הולך אחר הלילה, וא"כ התפילה הראשונה...

התעוררתי עכשיו לדון, אילו היה אברהם מצטווה לעקוד את יצחק, האם היה צריך לנהוג בדיני אנינות ואבלות? הלא הטעם באבילות "להראות כבוד מתו" כמש"כ רש"י בסוכה או מטעם והחי יתן אל לבו שכתב הרמב"ם. ולכאורה זה לא שייך כשנצטווה בכך. בפרט לטעם השני. ולכאו' גם לא היה נוהג דיני אנינות שהרי אינו בקבורה. (וכמו...

השב אשת האיש כי נביא הוא [כ ז] וברש''י ואל תהא סבור שמא תתגנה בעיניו ולא יקבלנה או ישנאך ולא יתפלל בעדך עכ''ל והנה בשלמא אם תתגנה בעיניו מובן שיהא סבור שאי''צ להחזיר שהרי שוב אינו רוצה בה, אבל מה הביאור שאם לא יתפלל עליו שיתרפה יש ס''ד שאין אבימלך חייב להחזיר את שרה?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקח חמאה וחלב (יח ח) איתא בבבא מציעא פו: "אמר רבי חמא ברבי חנינא וכן תנא דבי רבי ישמעאל, בשכר שלשה זכו לשלשה, בשכר חמאה וחלב זכו למן, בשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן, בשכר יקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים. והקשו הריטב"א ומהרש"א שם, הרי בתענית ט. איתא דהמן היה בזכות...

וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו. לכאורה וישא את עיניו מיותר וכן וילך.