יקח נא מעט מים וגו' (יח, ד).
אולי שלא רצה לשנות כמנהג הלקוח באורחים, שהיו מקדימין לרחוץ רגליהם לחששת עבודה זרה כאומרם ז"ל (ב"מ פו:) ואומרו מעט, זה מנהגו לומר לאורחים להראות כי אין טורח הרבה עליהם שלא לביישם.
(אור החיים הק' - בפרשתנו, גליון מחוברים עוז והדר)
האם א''א היה מחויב לקיים ציווי השם על עקידת יצחק מיד כשנצטווה או היה יכול לאחרו על לאחר זמן
שהרי לכאורה לא מצינו שהקב''ה אמר לו לקיים מיד המצוה, וא''כ מה שייך בזה זריזין מקדימין למצות,
הלא ידוע דברי החזו''א סוף נגעים שרק במצוה שקבוע לו זמן שייך דין זריזין?
בפסוק נאמר (בראשית ט"ז, ה'):
"ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך",
וצריך עיון מה טענה שייכת על אאע"ה,
והרי היא גופיה הביאה שפחתה אליו וכמבואר בהמשך הפסוק,
אם כן מה כוונת הדברים ?
וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן
במדרש רבה אם מתכנסין כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה, ואת אמר ואת הנפש אשר עשו, אלא אלו הגרים שגיירו.
בס' חומת אנך להרב חיד"א ז"ל (אות ג'): יש מי ששאל דהיו יכולים לבראות בני אדם על ידי ס' יצירה וכו', וכמ"ש בסנהדרין רבא ברא גברא...
וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם
לכאורה היה צריך לומר "וישב אותו" שהרי היה רק עיט אחד.
ובפרקי דרבי אליעזר (פרק כח): היה אברהם יושב ומניף עליהם בסודרו כדי שלא ימשול בהם העיט, משמע שמפרש "וישב אותם" שהניף מעל החתיכות, וכן מפרש באבן עזרא, א"כ קצת מובן למה כתוב "אותם" כאומר "מעליהם", ועדיין צריך ביאור.
הרמב"ם בריש הל' עבודת גילולים (פ"א ה"ג) כותב באריכות דבר אברהם,
"כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה... ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו, כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה... וכיון שהיו...
וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם (י"ד, י"ב).
לכאורה אינו מדוקדק, דהוה ליה למימר את לוט בן אחי אברם ואחר כך ואת רכושו.
ויש לומר על פי אומרם (בבא קמא קי"ג ע"א): אין פורטין מתיבת המוכסין [אין פורטין-להחליף סלעים בפרוטות מיד מוכסים ליטול הפרוטות מתיבתן שנותנין בה מעות המכס, לפי...
וַיָּמׇת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים
א] ויהי בלילה ההוא עת הולדת את אברהם נשאו החרטומים את עיניהם השמימה אל הכוכבים ויראו והנה כוכב אחד גדול מאוד בא ממזרח וירץ בשמים ויבלע ארבעה כוכבים מארבע רוחות השמים, ויספרו החרטומים לנמרוד את המראה אשר ראו ויאמרו...
וירק את חניכיו ילידי ביתו, איתא במדרש רבה (פרשה מ"ג) אמר אצא ואפול על קדוש שמו של מקום. וצריך להבין איזה קדוש ה' הוא כשיציל את לוט. וי"ל דאיתא שנמרוד היה פעם אצל אברהם ואכל ושתה חודש ימים, כשרצה ללכת דרש ממנו אברהם שישלם לו, אמר נמרוד לאברהם: הלא שמעתי שאתה מאכיל ומשקה בחנם לכולם, ולמה אני גרוע...
הנה ידועה קושית האחרונים,
בהא דמבואר בקידושין (פב.) וביומא (כח:), ועוד, דקיים אברהם אבינו לכל התורה כולה עד שלא ניתנה,
וא"כ אמאי לא מל את עצמו קודם שנצטווה.
אשמח אם נוכל יחד חו"ר הפורום להעלות תירוצים בעניין:
ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען
בש"ך עה"ת וכעי"ז באגרא דכלה (הובאו בעלים לתרופה תשפ"ג) כתבו שהיה לאברהם קפיצת הדרך, ודקדקו כן מלשון הפסוק, שמיד כשיצאו ללכת - "ויבואו ארצה כנען". והעיר במגדים חדשים (הובא שם בהע') שהרי בסנהדרין (צה, א) לא מנו את אברהם בין אלו שקפצה להם הארץ. ותירצו בעלים...
בפרשתן (י"א, ל"ב): "ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה",
ובדברי האור החיים נמצינו למדים שהיה תרח בן ס"ה שנים כשהוליד לאברהם, ע"ש.
וצ"ע, דהא מקרא מלא דיבר הכתוב (לעיל פכ"ו): "ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן", שתרח היה בן ע' בהולידו לאברהם,
[וע"ע ברש"י (פל"ב): 'ותרח בן שבעים שנה...
כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ
בש"ך על התורה (גימטריאות): כי יסיתך אחיך בן אמך בגי' זהו אמור על עֵשָׂו, לזה אחיך בן אמך ולא בן אביך. [חשבון הגימטריא אינו עולה יפה, וצ"ע].
והוא כמו שאמרו באגדת בראשית (פרק נ"ח, מובא במדרש תלפיות ענף אברהם בשם ילקוט) כשהיה אברהם מאכיל את העוברים והשבים היה...
זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו
פי' בזכות הג' אבות תכפר על אלו הג' בהם אותיות שלישיות של האבות - ר' ח' ק', שהן ר"ת רשעו, חטאתו, קשי. והיינו בזכות אברהם תכפר רשעו, כי הוא חסד, ויכפר גם על רשע. ויצחק דין אינו מכפר רק על חטא. ויעקב הוא רחמים, מכפר על הקשי...
המה מי מריבה אשר רבו בני ר"ת מאברהם, שזכו לבארה של מרים בשכר שאמר אברהם אבינו יקח נא מעט מים (בבא מציעא פו.), וכמו שמפורש בתהלים (קה, מא-מב) פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם וכו' כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ (במדב"ר פרשה יט סי' כו).
ואפשר לומר כיון שהיה מידה כנגד מידה...
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: (בראשית יב, יג) וכתב שם רש"י למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות:
והרבה מן המפרשים העירו היאך ביקש אברהם מתנות לעצמו והלא שונא מתנות יחיה (משלי טו, כז).
ושאלתם צ"ב הלא הדין האמור "שונא מתנות יחיה" לקחת...